ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה בחודש שעבר העלה שוב לסדר היום את סוגיית נרמול היחסים בין שתי המדינות. עוד ב-2020 ניכר היה שריאד פועלת במעין "נורמליזציה זוחלת" להכשיר את הקרקע לתהליך, שבסופו תתאפשר פתיחות גוברת מצידה ביחס לישראל. מאז התחלף ממשל בארה"ב, בין ארה"ב לאירן נפתח מו"מ על חזרה להסכם הגרעין, בישראל מכהנת ממשלה שונה והועמקו הקשרים בינה לבין מדינות מרכזיות באזור במסגרת הסכמי אברהם – התפתחויות שנודעת להן השפעה על עמדת סעודיה ליחסים עם ישראל. בעיקר מאז נכנס מוחמד בן סלמאן לתפקידו כיורש עצר, ניכר שינוי הדרגתי ואיטי בממלכה ביחס לשאלת היחסים עם ישראל וקיימים איתותים לפשרות אפשריות בעניין. בין השאר דווח על מעורבות גוברת של המגזר הפרטי בישראל בעסקות בתחום הטכנולוגיה והחקלאות בממלכה, ואף על ריבוי פגישות בין גורמי ביטחון ישראלים וסעודים במטרה להדק את שיתוף הפעולה המודיעיני-אופרטיבי בין המדינות. עם זאת, לשם מתן פומבי ליחסים וכדי לאפשר את הרחבתם, יהיה על בית המלוכה הסעודי להתגבר על רגישויות פנימיות וחיצוניות כאחת, הקשורות בין השאר לאופי הייחודי של הממלכה, ולהן השפעה על מעמדה, בעיקר כשומרת המקומות הקדושים לאיסלאם, ואף יציבותה. סעודיה תמכה מבחוץ בהסכמי אברהם ובכיריה, בראשם בן סלמאן, מתבטאים באופן מתון יותר מאשר בעבר כלפי ישראל. הגם שנותרו חסמים בפני שינוי מהותי בעמדת ריאד לגבי נורמליזציה. היחסים עם ארה"ב. חיזוק היחסים עם ארה"ב הוא אינטרס סעודי עליון, הקשור גם למעמדו של בן סלמאן מבית. בשנים האחרונות ניכר ספק בקרב האליטה הסעודית לגבי מוכנותה של ארה"ב לעמוד לצידה בעת שאינטרסים סעודיים מאוימים, בעיקר בקשר לאירן. ייתכן שהסעודים שומרים פשרות אפשריות מול ישראל כתמורה לשינוי גישה כלפי הממלכה מצד וושינגטון, שיכלול בין השאר ביטחונות מול אירן ופתיחת דף חדש עם בן סלמאן, הצפוי לבסס לגיטימציה לשלטונו. לכן, יש להמתין ולראות האם ימומשו הבנות שאליהן הגיעו ארה"ב וסעודיה בעת ביקור ביידן בממלכה. המסר המרכזי שביקש ביידן להעביר בפסגת היה, כי ארה"ב חוזרת ולוקחת על עצמה תפקיד של הובלה ואף תיווך אזורי, על חשבון סין ורוסיה שפעלו בשנים האחרונות לחיזוק אחיזתן באזור. מסר זה נתקל בספקנות מצד המשטרים הערביים, שאינם משוכנעים שוושינגטון הפנימה את המצוקות האסטרטגיות שלהן, בעיקר ביחס לאירן, וכי היא מוכנה להשקיע בשמירה על האינטרסים שלהן. בראייתן, המסר שהעביר ביידן משקף אינטרס אמריקני מיידי - צורך למתן את מחיר הנפט. עדיין, הסעודים ביקשו לאתחל מחדש את יחסיהם עם ארה"ב, תוך הגברת שיתוף הפעולה הביטחוני וקבלת ערבויות אמריקניות בהקשר האירני, כתנאי לשיתוף פעולה שלהם בריסון חתירתה של סין להרחיב את נוכחותה באזור. לישראל מצידה אינטרס באוריינטציה ערבית פרו-אמריקנית, משום שהקשר בין מדינות ערביות לבין וושינגטון משליך ישירות על יכולותן/נכונותן להתקדם בנורמליזציה מול ישראל.