השופט: ירון מינטקביץ, סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים

המועד: יום שני, 20.6.2022, שעה 10:00

הנושא: תיקים פליליים

מאוד לא כדאי להגיע לא מוכנים לאולמו של השופט ירון מינטקביץ, ועוד יותר לא כדאי - כאשר מדובר בשאלות מהותיות שעלו בדיונים קודמים ושעליהן לא ניתנות תשובות. את הלקח הזה לומדת על בשרה מתמחה בתביעות המשטרה, הסופגת את מלוא כעסו (המוצדק!) של מינטקביץ' על התעלמות המשטרה הן משאלותיו והן מהחוק. העניין פשוט מאוד: תיק שלדעת מינטקביץ' בכלל לא צריך היה להיות מוגש, ואשר הראיה היחידה בו היא הודאת הנאשם - בלא חיזוק כלשהו. "זה קצת שידור חוזר לדין הקודם", אומר מינטקביץ. "זו הודאת הנאשם; צריך דבר מה נוסף. זה מספיק להרשעה? אני אתן רמז לגבירתי: פקודת הראיות, אחרי סעיף 11. אם אין ראיות נגדו, למה שיסכים [להסדר]? אם יש הודאה ואין דבר מה נוסף, למה לבזבז זמן של שופט. אני מבקש שמישהו יבוא ויסביר לי למה המדינה חושבת שראוי לנהל תיק שאין בו ראיות להרשעה. אני כבר לא מדבר על האינטרס הציבורי, שעם זכוכית מגדלת אני לא רואה אותו". התובעת טוענת שקיבלה הוראות והוקפצה ברגע האחרון. מינטקביץ' לא משתכנע: "יש פתרון פשוט - בקשת דחייה. לא מגיעים לבית משפט בלי להכיר את התיק, בלי לתת תשובות לשאלות שעלו בדיון הקודם. אני אבקש לקבל הסברים". המתמחה הנבוכה יוצאת להתקשר לממונים עליה.

"זה בסביבות שבוע, אבל חבל"

התיק הבא מציב בפני מינטקביץ' בעיה לא שגרתית: עבריין מיסים שאינו עומד בתשלום הקנס ומבקש להיכלא. התובע טוען תחילה שלא הצליח להשיג את הנאשם בטלפון, אך מינטקביץ' מחייך: "הנה הוא. הוא איש מנומס, באולם הוא לא ענה לטלפון. בדיוק מה שאני מצפה מאנשים". הנאשם אומר שמצבו הכלכלי קשה מאוד. "אני מבין את כל הקשיים", מגיב מינטקביץ, "והדבר האחרון שאני רוצה זה לגזור עליך מאסר במקום הקנס הזה". הוא מסביר שלא ניתן לגעת בקרן הקנס, אך באפשרותו להפחית ואף לבטל את הריבית וההצמדה. מדובר ב-7,500 שקל, מינטקביץ' מציע לפרוס לתשלומים והנאשם מבקש לדעת לכמה ימי מאסר יישלח. "אני לא יודע. אני לא מנהל מו"מ. עוד לא שמעתי טענות", משיב מינטקביץ; המדינה מבקשת עשרה ימי מאסר. "זה בסביבות שבוע, אבל חבל", אומר מינטקביץ' לנאשם. "קח חודשיים, תראה אם אתה יכול לארגן את הכסף". הנאשם מעדיף להיכנס לכלא ולסיים את העניין. מינטקביץ' מכתיב ברהיטות: "הצעתי למשיב אורכה על-מנת שיוכל לשלם את החוב, אך לדבריו בשל מצבו הכלכלי אין בכך תועלת". הוא מטיל עליו חמישה ימי מאסר, אך מנסה שוב: "עם זאת, אני אתן לך עוד חודשיים עד שאתה מתייצב לימים האלה אם אתה משיג את הכסף, או שאתה רוצה לגמור עם זה? אם אתה יכול לשלם את היתר [5,500 שקל] - את הפיגורים אני יכול להוריד, וגם זה באופן חריג, כי אני מתרשם שאתה לא משחק משחקים ושאתה אומר את האמת". הנאשם: "אמרתי את האמת". מינטקביץ: "אני מעריך את זה. זה לא השגרה כאן. אני מתרשם שאתה אדם רציני ולכן גם נתתי לך חצי מהימים [שביקשה המדינה] ואני נותן לך זמן לשלם". הנאשם מבקש להסביר לו לאט, מינטקביץ' עובר לערבית שוטפת וחוזר לעברית: "אני מאמין למה שאתה אומר לי. אני לא רוצה לשלוח אדם לבית סוהר רק כי אין לך כסף. יש לי רעיון אחר: אני יכול שבועיים עבודות שירות. אתה יודע מה זה? אז מה אתה מעדיף?" - את המאסר.

"אתה לדעתי עושה טעות"

בתיאום עם הנאשם, מינטקביץ' קובע שיתייצב לריצוי עונשו ב-27 באוגוסט. "אם אתה רואה עד אז שאתה יכול לארגן את הכסף, תגיש בקשה לבית המשפט, אני אקבע דיון ואבטל לך את הקנס". מינטקביץ' מכניס להחלטה גם נקודה זו ושוב פונה לנאשם: "יש פה בפנים טלפון של שב"ס. תפנה אליהם, תדע איפה להתייצב. מגרש הרוסים זה יותר קרוב, אבל התנאים לא נוחים; ברמלה זה הרבה יותר נוח". הנאשם מעדיף להיכלא קרוב יותר; "אתה בטוח? אתה לדעתי עושה טעות". הנאשם: "בשביל לצאת מישהו אחר, אני צריך לסבול יותר". באולם יושב במקרה אחד מבכירי הסניגוריה הציבורית, הוא פונה למינטקביץ' ואומר שישוחח עם הנאשם בחוץ. "אמנם חתמתי את הפרוטוקול", משיב מינטקביץ, "אבל טרם קמתי מהכסא. אתה רואה כמה אני מתאמץ למצוא לו פתרון". כרגיל בימים פליליים, חלק מן הנאשמים לא מתייצבים ובמקרים אחרים מתבקשת דחייה כדי לעשות מחר את מה שהיה צריך לעשות אתמול. תובעת רוצה להיפגש עם הסניגור, שמצידו אומר ש"יש כוונות טובות". מינטקביץ: "כוונות טובות זה נפלא; כמה זמן אתם צריכים? מעלים את הנאשם?". הסניגור: "לא צריך". מינטקביץ: "שב"ס כבר הביאו אותו עד לפה, שיעלו אותו לדקה". מינטקביץ' דוחה ל-30 ביוני ומעיר לקלדנית שלא להוציא את הפרוטוקול בטרם יגיע הנאשם לאולם. מאוחר יותר האיש מוכנס, אזוק בידיו וברגליו - בניגוד בוטה לפסיקה; מינטקביץ' אכן מורה לשחרר את ידיו. הסניגור מעדכן אותו, מינטקביץ' מוודא ש"הכל בסדר? הוא מבין את העניין?" - והדיון מסתיים.

"את מכריחה אותי להעביר להוכחות"

המתמחה הנזופה חזרה בינתיים לאולם ואומרת שאינה מצליחה לתפוס את הממונים עליה, כי הם בהשתלמות וללא קליטה. מינטקביץ' מגיב: "אני מציע שתנצלי את הזמן הזה לקרוא את פסק הדין בעניין מילשטיין. זה יהפוך את הדיון ליותר ממוקד". גם בהמשך אין לה תשובות והיא מבקשת דחייה; הסניגורית מתנגדת. מינטקביץ' רחוק מלהיות מרוצה: "מה אני אמור לעשות במקרה כזה? מנסים לעזור, ואת מכריחה אותי להעביר להוכחות. מכוח מה את מבקשת לבטל את כתב האישום?", הוא שואל את הסניגורית. מינטקביץ' מכתיב: "יש להצטער על כך שפעם שנייה המאשימה נשאלת אותן שאלות בדיוק ואינה משיבה, ויש טעם בתרעומת אותה מביעה באת-כוח הנאשם. המאשימה תבהיר לבית המשפט בכתב מדוע בפעם השנייה אינה ערוכה להשיב לשאלה בדבר ביסוס ראייתי בתיק ותבהיר מהו לשיטתה הביסוס הראייתי לאישום". הוא מתאם את מועד הדיון הבא (11 בספטמבר) עם ההגנה ונוזף שוב במתמחה: "שימי לב כמה זמן אני מבזבז על תיק של שום דבר וכלום על חשבון תיקים אמיתיים". בין לבין חזר לאולם הסניגור הציבורי ששוחח עם עבריין המס, ומסביר שיש החלטה של משרד המשפטים לפיה הסניגוריה אינה מייצגת במקרים כאלה; אבל "אם אדוני ימנה [אותה], הסניגוריה תכוף ראשה". מינטקביץ' משיב: "אני אזכור את זה לתיקים המתאימים. הוא אומר שלא יכול לשלם. אתה רואה איזה שיקול דעת אני מפעיל פה; זה לא משהו שאכניס לקורות החיים שלי. אני עשר שנים שופט, זו הפעם השנייה שאני מגיע לקיר הזה. באמת ניסיתי לעזור".

השורה התחתונה: ירון מינטקביץ' אומר ועושה בדיוק מה שהוא חושב ומה שבעיניו ראוי - בין אם מדובר בנזיפה קשה במיוחד לתביעה ובין אם מדובר בניסיון שלא לשלוח לכלא אדם רק בשל דלותו. את כל זה הוא עושה בבקיאות רבה, ביעילות רבה לא פחות וביד רמה. מרשים מאוד.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.