ב-24 בינואר 2022, לרגל יום השנה ה-30 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין סין לישראל, החליפו הנשיאים שי ג'ינפינג ויצחק הרצוג מסרים חגיגיים. לדברי שי, היחסים בין שתי המדינות "מעמיקים מדי יום", והוא להוט "לחזק את האמון המדיני ההדדי, להעמיק את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, להרחיב את חילופי התרבות והיחסים בין שני העמים, ולקדם פיתוח יציב של השותפות הכוללת לחדשנות סין-ישראל". שי צודק: היחסים בין סין וישראל העמיקו בהדרגה במהלך שני העשורים האחרונים במגוון תחומים.
מבחינתה של ישראל, התחממות היחסים עם סין נובעת במידה רבה מתוחלת כלכלית פרגמטית ומפתה, ומדיניותה של ישראל כלפי סין נועדה למצות את ההזדמנות הכלכלית. עבור שי והמפלגה הקומוניסטית, הרציונל פרגמטי באותה מידה: סין רוצה גישה למגזר החדשנות והטכנולוגיה רב-המוניטין של ישראל, הנחשב לאחד המתקדמים בעולם. על-רקע זה צמחה ההכרה ההדדית, כי הידוק השותפות יניב רווח הדדי בהיבטים רבים. בעקבות זאת הואצו יחסי סין-ישראל באופן דרמטי, החל בסחר בסחורות, דרך השקעות ועד ליחסים דיפלומטיים ומעבר לכך.
עם זאת, בשנים האחרונות, ובין היתר גם בתגובה ללחץ הגובר מצד ארה"ב על ישראל לשקול מחדש את יחסיה עם סין, חלה התקררות ניכרת בפעילות הכלכלית בין שתי המדינות, וניתן לומר שירח הדבש הסתיים. הדינמיקה השתנתה במידה כזו שהביאה את ממשלת סין להצהיר, כי "אם ישראל תפגע בסין בגלל לחץ חיצוני, תהיה זו החלטת מדיניות שגויה מצדה".
כצפוי, ירושלים הקשיבה לוושינגטון ונענתה לקריאה לנהוג במשנה זהירות בשיתוף הפעולה עם סין. כך למשל, בשנת 2019, בהנחיית ארה"ב, ישראל הקימה גוף לסינון השקעות במטרה להגביר את הפיקוח על השקעות זרות, ובשנת 2020, התחייבה שלא להשתמש בטכנולוגיה סינית בפריסת רשת תקשורת מדור 5G. במקביל נמנע מחברת האצ'יסון ווטר מהונג קונג החוזה לבניית מתקן התפלה גדול שני (שורק 2). בינואר השנה נפסלה מהשתתפות במכרז הרכבת הקלה בתל אביב עסקית הכוללת שתי חברות סיניות – ענקית הבנייה China Railway Construction Corp וענקית הרכבות CRRC. ביולי השנה שלחו ישראל וארה"ב איתות ברור לסין על-ידי פרסום הצהרה משותפת על דיאלוג טכנולוגי אסטרטגי חדש, כולל על סביבות טכנולוגיה אמינות (Trusted Tech Ecosystems). צעדים אלה, לצד הצהרות ממשלתיות ודוגמאות נוספות, מעידים שירושלים מתייחסת ברצינות לדאגותיה של וושינגטון.