כשבעה חודשים חלפו מאז פרש השופט ניל הנדל, בהגיעו לגיל שׂיבה, ואני טרם הסתגלתי להעדרו. בשנותינו המשותפות בבית המשפט העליון, כל אימת שרציתי עצה טובה, ניגשתי ללשכתו וקיבלתי את מבוקשי בפנים מאירות ובשפע רב. אני, צר עולמי כמידותיו של התיק שעל הפרק, והוא - נינוח, רחב אופקים, מספר חידוש, מתעניין במשפחה, ורק אז דעתו מתפנה ללבן סוגיה משפטית כזו או אחרת. איש חכם ונבון, חבר יקר.
אבקש להדגים תרומה של המשפט העברי לפסיקה בישראל, ולהראות שימוש מיוחד שעשה בו השופט הנדל. אעשה כן, על דרך עיון בעקרון אחד - מִנִי רבים מאוד - שנטל השופט הנדל מעולמות המשפט העברי, ו"יִיבא" אותו לפסיקה הישראלית: עקרון "רובו מתוך כולו". על-פי עיקרון זה, כדי שתהיה הכרעת רוב בעלת תוקף, עליה להתקבל בפורום שבו יכול גם המיעוט להשתתף, ליטול חלק ולהביע דעתו.
השופט הנדל דן בשתי פרשות שבהן התעוררו עניינים הקשורים בסוגיה זו: האחת עסקה במקומו של חבר מטעם האופוזיציה בוועדת ארנונה עירונית, והשנייה בה נדונה שאלת חברותו של חבר כנסת, נציג אופוזיציה, בוועדה לבחירת שופטים. בשתי הפרשות ביטא השופט הנדל עמדה שניכרת בה חתירה למתן ייצוג למיעוט ומקום לאופוזיציה, כשבכך ביקש לעשות שימוש, אף להקנות מעמד, לעקרון "רובו מתוך כולו", גם בהקשרים שונים במשפט הישראלי.
שלוש נקודות אבקש להדגים באמצעות העקרון הזה - אחת שעניינה במשפט העברי, ושתיים שעניינן בשופט הנדל. נקודה ראשונה היא שהפרשיות שבהן אדון, מדגימות היטב את העושר העצום של מקורות המשפט העברי ואת יכולתם להשׂיא תרומה רבה ללומדיהם כיום. זאת, אף בסוגיות אשר היו שטענו כי כלל לא נדונו במקורות המשפט העברי - סוגיות של משפט ציבורי. פרופ' מרדכי קרמניצר אמר: "בהעדר ריבונות לא היה יכול להתפתח משפט ציבורי רלוונטי למדינה ריבונית. ההזמנה לשאוב השראה בתחום זה כמוה כהזמנה לשאוב השראה מחור שחור".
כדי להוציא מליבם של טועים ותוהים, אפנה למשל לדברי השופט מנחם אֵלון, בעניין ניימן נדונו שאלות מובהקות מתחום המשפט הציבורי, פסילת מפלגות: "גם עולמה של הגות ישראל... מלא הוא דעות שונות וגישות מנוגדות... בכל סוגיה וסוגיה". נקודה שנייה היא שמקרה זה "ללמד על הכלל כולו יצא" גם בהיבט נוסף - יכולתו של השופט הנדל, כפי דרכו, לפרושׂ יריעה רחבה של מקורות הלכתיים, לעמוד על דקויות ההבחנות שביניהם, ולבסוף אף לבחון את היכולת לעשות במקורות אלה שימוש לצורך ההכרעה בשאלות שהובאו לפניו. זאת, לצד עיון גם בהגות לבר-משפטית, תוך עמידה על השווה והשונה שבינה לבין תובנות ששאב מהמשפט העברי.
נקודה שלישית היא, שהדברים שאותם אציג לפניכם מהווים ביטוי להיותו של השופט הנדל תלמיד חכם, הנטוע בעולמות המשפט העברי, כך שתפיסותיו של משפט זה ורוחו באים לידי ביטוי באינטואיציות ובשיפוטים הבסיסיים שלו כשופט. התרשמות זו נסמכת על היכרותי עם השופט הנדל, ודברַי התמציתיים מהווים אך הדגמה לכך.