בהצבעה שנערכה מספר ימים לאחר מכן, אושר הרכב השרים שהציע סודאני. שר ההגנה בממשלה הוא ת'אבת אל-עבאסי, המייצג קואליציה של מפלגות סוניות בפרלמנט. לתפקיד שר הפנים מינה סודאני את הגנרל עבד אל-אמיר אל-שמרי, ששימש קודם לכן כסגן מפקד המבצעים המשותפים של כוחות הביטחון העירקיים. בהמשך הודיע סודאני, כי הוא יפקד ישירות על שירות המודיעין הלאומי, באופן זמני, אחרי שהדיח את ראש השירות שמינה קודמו בתפקיד, מוסטפא אל-כאזמי. סודאני, בן 52, כיהן בשני העשורים הקודמים בתפקידים בכירים במגזר הציבורי - החל בשלטון המקומי, כמושל מחוז מיסאן הגובל באירן, ובהמשך כשר בממשלותיהם של נורי אל-מאלכי וחידר אל-עבאדי. בתחום קשרי החוץ, ניכרת בשלב זה מגמת המשכיות למדיניות שימור הקשרים הדיפלומטיים עם צדדים שונים ואף יריבים המעורבים בעירק, כפי שעלה משיחותיו של סודאני עם מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, ושגרירי סעודיה ואירן בעירק, בימים שלאחר כניסתו לתפקיד. עד כה נמנע סודאני מהתייחסות מפורשת לפעילות המיליציות הפרו-אירניות שאינן מתואמות עם הממשלה, ובקווי היסוד של ממשלתו הוא מסתפק באמירה כללית, המופיעה בשולי החלק הביטחוני, לפיה הממשלה תשתדל לשים קץ לתופעת הנשק שאין עליו שליטה מדינתית. זהו שינוי משמעותי ביחס למדיניות קודמו, אל-כאזמי, שהבליט בראש קווי היסוד של ממשלתו את ריכוז כל הנשק במדינה בידי מוסדותיה הביטחוניים ואף פעל לאכיפת החוק נגד המיליציות הפרו-אירניות, אך לא הצליח לממש מטרה זו. העובדה שסודאני הוא איש אמונו של אל-מאליכי, יריבו המר של סאדר, וההשפעה הניכרת של המיליציות הפרו-אירניות על החלטות ממשלתו (כגון מינויו של עיתונאי מקורב להן לתפקיד ראש לשכת ההסברה במשרד הממשלה), מבהירים שראש הממשלה הנוכחי לא רק נוח יותר מקודמו עבור המיליציות, אלא אף פועל לרצותן. עניין זה מעיב על יחסי הממשלה עם סאדר ותנועתו. ההיערכות לבחירות מוקדמות אף היא עשויה להחריף את העימות הפנים-שיעי, שכן בדרך לבחירות הללו מתכננת "מסגרת התיאום" להעביר בפרלמנט תיקון לחוק הבחירות, במטרה להגדיל את סיכויי המחנה הפרו-אירני בבחירות הבאות – מה שעשוי להוביל לעוד התנגשות עם סאדר ותומכיו.

קודם להישג שבהקמת הממשלה החדשה ובעקבות תוצאות הבחירות לפרלמנט העירקי, התעורר באירן חשש מפני ערעור מעמדה והשפעתה בעירק. יתר על כן, העימותים החריפים שפרצו בתוך "הבית השיעי" עוררו דאגה בטהרן מפני אובדן היציבות ב"חצר האחורית" שלה. לנוכח חשש זה פעלה אירן בניסיון לתווך בין הזרמים הפוליטיים השיעים ולכונן ממשלה יציבה, שתבטיח את האינטרסים שלה בעירק, לרבות האינטרסים הכלכליים החיוניים שלה. במאמצים אלה מילא תפקיד מרכזי מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאא'ני. בשנה האחרונה קיים קאא'ני שורת ביקורים בעירק, שבמהלכם נפגש עם נציגי הסיעות השיעיות, לרבות סאדר, וכן עם נציגי המפלגות הכורדיות בצפון עירק. בפברואר 2022 דיווחו מקורות עירקים, כי במהלך פגישתו עם סאדר העביר לו קאא'ני מסר ממנהיג אירן, עלי חמנאי, ובו קריאה לשמירת אחדות המחנה הפוליטי השיעי בכל תנאי. אלא שגם לאחר מכן סירב סאדר לכינון ממשלה בהשתתפות המיליציות המקורבות לאירן. כצפוי, המשטר האירני מיהר לברך על הקמת הממשלה בראשות סודאני והוא צפוי לשאוף לנצל את השפעתו על ממשלה זו כדי לקדם את היעדים ארוכי הטווח שלו בעירק, חרף תוצאות הבחירות וחילוקי הדעות החריפים במחנה השיעי, שסיפקו עדות נוספת לאילוצים הניצבים בפני אירן. חיסול מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, ובכיר המיליציות השיעיות הפרו-אירניות, אבו-מהדי אל-מוהנדס, בינואר 2020, הנחית מכה קשה על יכולתה של אירן לקדם את יעדיה האסטרטגיים בעירק. מותם לא הוביל אומנם לנסיגת אירן מיעדי-העל שלה בעירק, אך הוא חייב את משמרות המהפכה וכוח קודס בהנהגת קאא'ני להתאים את המשימות ומאפייני פעילותם לנסיבות המשתנות. חיסול אל-מהנדס גם פגע במידה מסוימת ביכולתה של אירן לשמר את שליטתה במיליציות השיעיות בעירק. בנוסף נאלצה אירן להתמודד עם השלכות מדיניותו של אל-כאזמי. מאז בחירתו לראשות הממשלה ניכר היה, כי הוא נחוש למנוע את הפיכת ארצו לזירת התגוששות בין אירן לארה"ב, לשמר את קשרי ארצו עם הממשל האמריקני ולהגביל את השפעתן של המיליציות השיעיות, במיוחד אלה הנאמנות לאירן, שנתפסו על ידו כעלולות לערער את היציבות במדינה. נוכח המורכבות של הזירה הפוליטית בעירק, ובעיקר הפיצול בעמוק במחנה השיעי, מנסה אירן להלך בין הטיפות, תוך הפגנת פרגמטיות וזהירות במאמץ לשמר את קשריה עם הממשלה המרכזית בבגדד ועם המיליציות השיעיות הנתמכות על ידה.

כשלונו של סאדר בסבב הנוכחי של המאבק הפנימי במחנה השיעי מספק עדות נוספת ליכולתן של המיליציות הפרו-אירניות בתמיכת טהרן להבטיח את האינטרסים שלהן, ולהשפעה שיש למשטר האירני בתהליכים פוליטיים ובמוקדי קבלת ההחלטות בעירק השכנה. זאת, חרף הביקורת הציבורית הגוברת על הפיכת המיליציות הללו למוקד כוח מתחרה לשלטון המרכזי ועל ההתערבות האירנית בכלל. דווקא לנוכח האתגרים המחריפים מבית ומחוץ, בראשם המשבר הכלכלי המחריף, המחאה המתמשכת מבית והעימות הנמשך עם ארה"ב בהעדר הסכם גרעין, מייחסת אירן חשיבות רבה אף יותר להשפעתה בעירק והיא נחושה לשמר אותה לאורך זמן. הצלחתה של הממשלה החדשה לשמור על יציבות עד לבחירות מוקדמות, ובפרט להעביר את התיקון לחוק הבחירות ולקיימן במועד המתוכנן, כפי שהבטיח סודאני, תלויה בהסכמה (או, לכל הפחות, בהעדר התנגדות פעילה) מצד סאדר - וזה כלל לא מובטח כרגע. בסיס התמיכה העממי שלו והמיליציה שבה הוא מחזיק מקנים לו כוח היזק העלול לשמש אותו לפגיעה במהלכי הממשלה החדשה. יתרה מזאת, גם אחרי שהוכרע הקרב על זהות ראש הממשלה לטובת המחנה הפרו-אירני, עדיין לא נפתרו בעיות היסוד הפוליטיות שהובילו לפיצול בקרב השיעים בעירק – בדגש על השחיתות השלטונית וההתערבות של אירן והמיליציות הפועלות בתמיכתה בפוליטיקה העירקית. נושאים אלה צפויים להמשיך לעמוד במוקד של ויכוחים, מתחים ואולי אף התנגשויות נוספות בין הכוחות השיעים היריבים.