המחשבים פרצו לעולם לפני כשמונים שנה, ומעורבותם בחיינו הולכת ומעמיקה ללא הרף. מעשור לעשור הופכים המחשבים קטנים ומהירים יותר, אך המבנה הבסיסי שלהם לא השתנה: מעבד וזיכרון. למבנה הדואלי הזה חסרונות רבים ובהם המשאבים המוקדשים לתקשורת ביניהם - המעבד מבצע חישובים ושולח אותם לאחסון בזיכרון, והזיכרון מעביר למעבד מידע על-פי צורך. תקשורת זו מצריכה משאבים יקרי ערך של זמן ואנרגיה, בעיה הבולטת במיוחד במכשירי קצה כגון טלפון נייד.
הפרופסור שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי מציע - ומציג - חלופה מבטיחה: זיכרון המבצע חישובים בעצמו. מדובר בהתקן חומרה טהור, כלומר שבב שהתוכנה כבר מוטמעת בתוכו ואינה חיצונית. במחקר שהתפרסם כעת ב-Nature Electronics, מדגים קוטינסקי את יעילותה של הטכנולוגיה האמורה ברשתות נירונים. בפיתוח שותפים הד"ר וויי וואנג והד"ר לואי דאניאל, שהיו חברים בקבוצת המחקר של קוטינסקי, וחוקרים מחברת Tower Semiconductor.
"אנחנו נוהגים להתייחס למחשב כאל 'מוח'", אומר הפרופסור קוטינסקי, "אבל במוח האמיתי שלנו אין הפרדה בין זיכרון למעבד או בין אזורי חשיבה לאזורי אחסון. החומרה שפיתחנו היא חומרה נירומורפית - היא שואבת השראה מהמוח, וכמו במוח, גם בה אין הפרדה בין זיכרון לעיבוד. המבנה שלה עשוי מנירונים ומסינפסות הבנויים באמצעות רכיבים חשמליים. כך אנו מבטלים את צוואר הבקבוק שיוצר הצורך בתקשורת בין שני חלקי המחשב המסורתי".