כבר בילדותך למדת את הביזנס של המסחר אטרקצ'י: "אני טוען שמסחר זה מסחר, לא משנה אם אתה מוכר ירקות, או מכוניות, בגדים או דירות. אבא שלי תמיד אמר לי את הרווח אתה עושה בקנייה לא במכירה, כי כשאתה קונה במחיר טוב, גם בתקופות טובות יותר או טובות פחות, זו קנייה נכונה. כשאתה קונה יקר אתה באזור סיכון אחר. האמירות האלו נכונות תמיד, חוקי הכלכלה הם כמו חוקי הטבע, הם אותם חוקים תמיד. "עד היום אני פותר כמעט כל תרגיל מתמטי בראש בשניות, מצד שני ישנם דברים ויזואליים שאני אפילו לא שם לב אליהם, הראש שלי לרוב רואה מספרים. בגיל 13, קיבלתי לבר מצווה 'כמה שקלים', אבא שלי פתח לי חשבון בנק והתחלתי לקנות ולמכור ניירות ערך, זה נשמע הזוי. נדל"ן תמיד עניין אותי, למרות שאבא שלי לא היה 'נדלניסט' ולא הייתה דמות בסביבה שיכולתי ללמוד ממנה אבל זה משהו שקינן בי תמיד". אטרקצ'י התחיל את דרכו המקצועית בתפקידים ציבוריים. ב-2004 עזב את המגזר הציבורי, כאשר בתפקיד האחרון שימש מנכ"ל חברה ממשלתית בתחום הבנייה. הוא הקים חברת נדל"ן וב-2007 הוקמה אאורה ישראל שהיא בעצם שותפות בין החברה הפרטית של אטרקצ'י לאאורה השקעות בבעלות אחרת. ב-2011 אאורה השקעות נכנסו לקשיים עקב השקעות בחו"ל, כאשר אאורה ישראל הצליחה תמיד, לדבריו. בתחילת 2012 עשה רכישה 'במהופך' והפך לבעל החברה. איך היית מגדיר עצמך כאיש נדל"ן? אטרקצ'י: "בכל הקשור לנדל"ן יש סוג של שמרנות. יזם נדל"ן אמיתי, כפי שאני רואה את עצמי, הוא מצד אחד אופטימי אבל מצד שני עם רגליים על הקרקע. ישנם יזמים שעוברים את גבול האופטימיות לפנטזיה וזה כבר מסוכן. הם נמצאים באזורי סיכון גבוהים מאוד". מה החשיבות באסטרטגיית ההתחדשות העירונית שאתה נחשב לאחד מחלוציה? אטרקצ'י: "מה שמייחד את אאורה, זה לא רק השם שעומד מאחוריה. אני אומנם מעורב פה בכל 'בורג', ולפעמים בשבע בערב עוד מגיעים אליי לפה דיירים. התחדשות עירונית היא בעיניי שליחות, אני רואה בזה ציונות מודרנית עם אג'נדה חברתית. אנחנו לא סתם נחשבים כבר שנה שביעית החברה מספר אחת בארץ בתחום של התחדשות עירונית. את מסתכלת מהחלון פה במגדלים, את רואה מגרשים ריקים? זה רק 'פינוי בינוי'. המגרשים במדינה הולכים ואוזלים. מדינת ישראל היא מדינה מיוחדת בנדל"ן, ו'מתנהגת' שונה משאר העולם. אנחנו מדינה צעירה וצומחת, עם ילודה גבוהה וצורך מתמיד בדירות. הארץ שלנו קטנה והאוכלוסייה גדלה בקצב הגבוה ביותר בעולם המערבי ואנחנו צריכים עוד שני מיליון דירות. איפה נשכן את כל האוכלוסייה? "אני חושב שצריך להקים עוד 3-4 ערים חדשות, אבל לצד זה להמשיך עם התחדשות עירונית מאסיבית. וכמובן להעביר את כל בסיסי צה"ל לפריפריה. מדוע יש משרדי ממשלה שנמצאים פה בגוש-דן? מדינת ישראל היא המעסיק הכי גדול במשק, אין סיבה שיהיו במרכז משרדי ממשלה, זה רק מטעמי פינוק".

התחדשות עירונית נכונה ויעילה היא שילוב בין כדאיות כלכלית לאג'נדה החברתית? אטרקצ'י: "חד-משמעית. ההסתכלות שלי היא גם חברתית ואני חושב שהפיצוח בהתחדשות עירונית זה הממד האנושי, כי על התמורות כל היזמים מתיישרים בסוף. תחשבי על אנשים מבוגרים, שאני מסביר להם שהפרויקט הוא טוב וכדאי עבורם. את הכלכלה של הפרויקט שאני מסביר בדקה הם מיד מבינים. אבל בינם לבין עצמם הם אומרים 'אני צריך לסמוך על היזם שהוא יעמוד במילתו ויקיים את מה שהוא אומר בזמן הגיוני, אני הרי כבר מבוגר. אני צריך לעבור לדיור חלופי ואז לחזור לדירה החדשה, לא מתאים לי'. מבחינתם זו הפקה מאתגרת מאוד פסיכולוגית. בן אדם גר בדירה 40 שנה עם שכנים שהוא רגיל אליהם ורואה אותי הורס לו את הדירה. כדי לעשות זאת זה דורש יחסי אמון מיוחדים. "בתחילת שנות החמישים הגיעו העולים ושוכנו במעברות בפחונים או אוהלים שלימים הפכו לשיכונים. הסרט 'סאלח שבתי' מספר בדיוק את הסיפור. השיכונים האלו שאנחנו היום הורסים היו פעם 'פאר היצירה'. כשהם חוזרים לדירה החדשה הם עוברים פתאום לדירה עם אמבטיה חדשה עם מטבח מרווח. במעברה כשרצית להתפנות או להתקלח היית הולך לקצה הרחוב. בכל עיר שאת מסתובבת בה, במרכז העיר את רואה את השיכונים האלה. מדוע מרכז העיר? כי הערים היו קטנות והן נבנו מהאמצע והתרחבו החוצה. עברו כבר למעלה מ-60 שנה ואלו בתים שכבר לא ראויים למגורי אדם עם תשתיות רעועות ורקובות וחלקן אפילו בסכנת התמוטטות. אין לך ממ"דים, המקלט כבר לא ראוי, אין לך מרפסת או חניה (אז לא היו לדיירים מכוניות), וכל זה במרכז העיר". מה באמת הכדאיות הכלכלית בפרויקטים של התחדשות עירונית? אטרקצ'י: "אלו פרויקטים פחות מסוכנים כלכלית ופחות ממונפים, תראי מה קורה עם הריבית במשק, הרבה חברות קנו מגרשים יקרים והן נמצאות בבעיות מינוף עם הריבית הגבוהה. בהתחדשות עירונית אין לך את מרכיב הקרקע, זאת מעין עסקת קומבינציה, אז אתה עושה טוב ופחות מסתכן כלכלית, כמובן שבעלי הדירות מקבלים ערבויות בנקאיות והפרויקט מלווה כפרויקט סגור. אני חושב שהמדינה והרשויות המקומיות צריכות לתעדף את הפרויקטים האלו. אני לא צריך עזרה במימון, שהמדינה תשמור את העזרה במימון לאזורים שהם לא כלכליים. אני מנסה לייצר פתרונות מדי יום במגרשים שלי. המדינה לא צריכה להפריע, זה הכל". ומה בצד של הכדאיות הכלכלית עבור כל הגורמים המעורבים, מעבר לכדאיות הכלכלית של הקבלן? אטרקצ'י "מנקודת המבט של המדינה, כשאתה עושה פרויקט גדול של פינוי בינוי, אתה מקבל היצע דירות נורמלי באזורי ביקוש. מבחינת הרשות המקומית, יש לה 'מורסה' במרכז העיר והאזור פנטסטי עם אחלה אנשים, והיא מקבלת שכונה חדשה עם תשתיות חדשות עם מבני ציבור חדשים ופארק. מנקודת המבט של הדייר הוותיק, הוא משנה את רמת ואיכות החיים שלו בצורה דרמטית וגם את הכלכלה שלו, שכן מדובר בעסקות פטורות ממס, גם אם הוא מוכר את הנכס. אין לו שום הוצאות, אנחנו ממנים גם את עורכי הדין וגם את השכירות של הדירה החלופית ואת כל העלויות מסביב. במקום דירה מצ'וקמקת ששווה אולי מיליון ומשהו, הוא מקבל דירה גדולה ששוויה שלושה מיליון. ולבסוף גם היזם מרוויח. אתה יכול ליעד חלק מהפרויקט לזוגות צעירים. זו עסקה מנצחת לכל הגורמים והמדינה לא שמה שקל, היא נותנת אחוזי בנייה והפרויקט מחזיק את עצמו כלכלית". פרויקטים של התחדשות עירונית נראים כפתרון באמת יעיל ונכון שעשוי לסייע במשבר בשוק המגורים. מדוע לא מצטרפות יותר חברות בנייה למיזמים כאלו? אטרקצ'י: "אנחנו פרושים בפרויקטים של התחדשות עירונית מטבריה והקריות ועד אילת. אאורה חריגה בזה והייתי מצפה שיהיו היום מאות פרויקטים כאלו. כולם רוצים אבל לא כולם מסוגלים, אלו פרויקטים מורכבים ביותר. זה לא רק מימון, זה לפתור בעיות לאנשים, צריך להסביר לכולם, לשכנע אותם, להחתים אותם, להעביר תב"ע (תוכנית בניין עיר), בסוף הכל צריך להתחבר יחד וזה תהליך ארוך. לא כולם בנויים לזה. אני בנוי לזה ואני גם אוהב את זה, אני יודע לרתום את הדיירים לפרויקט, אני רואה בזה באמת שותפות גורל, אחרת זה לא יכול לקרות". פינוי בינוי זאת הציונות המודרנית של 'אנו בנו ארצה לבנות ולהיבנות', אומר אטרקצ'י "אין לי ספק שכולם יכנסו לזה בסוף וזה יהיה העתיד של שוק המגורים בישראל. אין לנו ארץ אחרת, אין לנו כמעט גודל ואין לנו שטחים, זאת המציאות".

הסכנה הכי גדולה במשבר הדיור, מסביר אטרקצ'י, הוא שבני ובנות הדור הצעיר לא יוכלו לגור פה ויעברו לחו"ל. מי שסובל היום ממשבר הדיור, הוא מי שלא קנה עדיין דירה ראשונה. מי שכבר יש לו דירה 'מתגלגל'. אטרקצ'י: "תראי מה קרה בשנה האחרונה? אנשים ניגשו להגרלות של משרד השיכון, המיזם של 'מחיר מטרה'. 10% זכו ועשו עסקה מעולה, מה קרה ל-90% שלא זכו? הם לא יכולים לשלם אפילו על מה שהוצע כי המחיר כבר עלה ב-20%, מחירי הדירות עלו משמעותית בינתיים". נראה שאתה לא מ'התומכים הנלהבים' בהגרלות של משרד השיכון אטרקצ'י: "אני נגד ההגרלות הללו, לדעתי זה דבר רע, וגם לא הוגן. קבעו קריטריון לפיו בן 35 רווק זכאי להיכנס להגרלה, בלי לבחון קריטריונים נוספים כגון מצב סוציו אקונומי. אני רואה פה אנשים עשירים שאומרים לי 'זכינו בהגרלה', אותם המדינה צריכה לסבסד? המדינה צריכה לסבסד את מי שבאמת צריך". מה דעתך על המינוי של הרב גולדקנופף כשר השיכון הנכנס נוכח אמירתו (טרם נכנס לתפקיד) כי אינו מכיר בעיה או משבר בענף הדיור? אטרקצ'י: "ראשית אני מקווה שהממשלה הזאת תחזיק ארבע שנים כי אנו זקוקים ליציבות שלטונית, ואני אף פעם לא בוחן מישהו אלא על-פי מעשיו. לא מעניין אותי אם הוא חרדי או חילוני. בעוד שנה שנתיים אני אוכל לדבר עליו בהתאם לתפקודו. אני לא שופט אותו על אמירותיו טרם נכנס לתפקיד, הוא יתחיל בכהונתו, ילמד את ה'חומר' וייבחן על-פי ביצועיו. בדיוק כפי שאני גם לא מתרשם מכותרות בעיתונים, השרים הקודמים יצאו בהכרזות ובפועל לא השתנה הרבה". מה לדעתך צריך לעשות כדי להתחיל לטפל במשבר הדיור? אטרקצ'י: "יש פה משבר לאומי חמור בתחום הדיור, עם 200,000 זוגות צעירים ללא דירה. אנחנו צריכים לבנות מדי שנה 70-80 אלף דירות ואנחנו לא עושים את זה וכל הזמן נמצאים ב'אובר דראפט'. המדינה צריכה לקבוע מטרה ברורה למשבר הדיור. לפני כשנתיים המדינה התמודדה עם משבר הקורונה והקימה לטובת העניין קבינט קורונה. חובה להקים מחר בבוקר קבינט חרום לאומי בדיור בראשות ראש הממשלה, שישבו בו שר האוצר ושר השיכון, שר התחבורה ושר הפנים - עם כל בעלי התפקידים הנדרשים. "נדל"ן זה לא אינסטנט, בשנה לא פותרים שום בעיה, צריך לבנות תוכנית ארוכת טווח. לדיור יש קשר הדוק לשני פרמטרים- תחבורה ותעסוקה. אנשים מוכנים לגור גם שעה מרחק מתל אביב אם יש להם תחבורה יעילה ומקום עבודה ליד, לכן הפתרון הוא פתרון משולב. בנוסף להעברת כל משרדי הממשלה שבמרכז לפריפריה, צריך לרשת את כל הארץ בתחבורה ציבורית ורכבות ולצד זה לבנות מוקדי תעסוקה. אני אתן לך דוגמה לפתרון לא טוב. בנו את פרויקט חריש, לא בנו בה מוקדי תעסוקה, לא חיברו אותה לכביש 6, זו הזיה. אז בנו עיר אז מה? צריך לעבוד ביחד בשכל, כל הגורמים ביחד ולא אחד נגד השני".

דבר נוסף שיש להתייחס אליו במשבר הדיור, מדגיש אטרקצ'י, הוא הפער הגדול בין השלטון הארצי לשלטון המקומי, כל ראש עיר הוא בפועל כמו ראש ממשלה קטן ויש להם הרבה כוח. הממשלה חייבת לעבוד עמם בשיתוף פעולה, כי אם לא כן, לא יעזור מה יגידו הם לא יקדמו כלום, הוא מסביר. כיצד ניתן לעודד את הרשויות המקומית לשתף פעולה עם פרויקטים של התחדשות עירונית ובנייה בכלל? אטרקצ'י: "השנה הזו שיווקו הרבה קרקע, יחסית, לכל המרבה במחיר ומחיר הקרקעות עלה, מה שהוביל לעלייה במחיר הדירות. בשנת 2022 רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) שיווקה קרקעות בעלות של 33 מיליארד שקל לקרקע, זה בערך פי 3 משנה רגילה. אני אומר, קחו חלק מהכסף הזה, תחזירו לרשויות המקומיות לטובת בניית תשתיות ובניית מבני ציבור, כך שראשי הרשויות המקומיות ירצו לקדם עוד מגרשים ולהוציא היתרי בנייה. ברגע שרמ"י לא עושים את זה, ראשי הרשויות 'שמים ברקס' ולא מוציאים היתרים ולא מאפשרים בנייה. ראשי הרשויות המקומיות אומרים, תנו לנו תשתיות ומבני ציבור ואנחנו נאפשר. אם זה לא ייעשה, לא משנה מה המדינה תעשה, ראשי הרשויות 'יתקעו' את זה. כמו גם לגבי ההתחדשות עירונית, שכולם מדברים עליה, אבל הרבה ראשי ערים לא מקדמים זאת בפועל". האם ההתחדשות העירונית משרתת גם מטרות אקולוגיות של קיימות ושמירה על איכות הסביבה? מה נקודת מבטך בנושא? אטרקצ'י: "ההתחדשות העירונית מביאה את זה, כי הרי אם לא יפעלו לקידום ההתחדשות העירונית, יצטרכו לבנות על כל השטחים הפתוחים. בהתחדשות עירונית אתה ממחזר קרקע ואתה יכול תוך כדי לשמור על השטחים הפתוחים. אתה גם עולה לגובה בבנייה ומאפשר יותר מקום בשטחים על הקרקע לגינות ולמבני ציבור. לכן אני גם נגד תמ"א, זאת בכיה לדורות". אפרופו בנייה לגובה, כמעט ולא רואים בגוש-דן וברדיוס שלו בנייה של בנייני דיור בבנייה נמוכה, לרוב רואים מגדלי דירות של עשרות קומות. אורבניזם במיטבו? אטרקצ'י: "בגוש-דן רבתי חייבים לבנות לגובה, אין מה לעשות, אין לנו שטחים. פעם היו בונים סביב הבניין, גן ילדים, בית כנסת וכו', היום בונים אותם תחת הבניין, כי אין שטחים ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות. מצד שני צריך ללכת לבנות את הפריפריה ובצדק, ולדאוג לתחבורה ציבורית. אנחנו מדינה קטנה והיא תיסתם אם לא נבנה נכון. בפרויקט התחדשות עירונית, לעומת זאת, יש לי גודל שאני אוהב. בפרויקט גדול אתה יכול להקים גינות ומבני ציבור, כי התכנון הוא מחדש. זה היתרון המהותי מול תמ"א".

מה באשר לפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה? אטרקצ'י: "אנחנו בונים, כאמור מצפון לדרום, וחשוב לנו לדאוג להתחדשות עירונית גם בפריפריה, ששם יש גם אזורים מסוכנים. למשל, השבר הסורי אפריקני, בית שאן, טבריה ועוד, זו ממש סכנת חיים. צריך לקדם ולטפל באזורים האלו כדי לעודד מגורים שם. באזורים האלו המדינה צריכה להשקיע כסף, כי האזורים האלו עדיין לא כלכליים מבחינת הקבלנים. אבל כל פרויקט כזה שיקום יביא איכות לאזור, יעלה את המחירים, יביא אוכלוסייה ואז ניתן יהיה להמשיך לבנות ללא סבסוד של המדינה. וכמובן לדאוג לשלב תחבורה ותעסוקה. מה זה בסוף המרחקים בין הקריות לחיפה ולטבריה, מדובר במרחקים קצרים, אז מה הסיפור?" גם נושא תשתיות התחבורה בישראל נמצא במשבר אטרקצ'י: "כמעט בכל דבר אנחנו מובילים יחסית לעולם, אבל בכל הקשור לתשתיות תחבורה אנחנו מפגרים מאחור. בשנת 1993 נבחר רוני מילוא לראשות העיר של תל אביב יפו וכיהן קדנציה אחת, כאשר סיסמת הבחירות שלו הייתה 'רכבת קלה לתל אביב'. חלפו 30 שנה ואולי היא תיפתח וזה גם חלקית. זה לא הגיוני. כל שקל שהמדינה שמה בתחבורה מחזיר את עצמו פי כמה, מבחינת תפוקות ותוצרת וכו', ובכל זאת אנחנו איטיים מאוד בזה. חשוב לחבר את הפריפריה לגוש-דן, גם את הפריפריה הצפונית וגם את הדרומית". אאורה לא תפתור את כל הבעיות במדינה, אומר אטרקצ'י, אבל התחדשות עירונית היא בהחלט משימה לאומית של שינוי חיים ממש והיא עיקר הפעילות שלנו. חברת אאורה נמצאת היום בכ-80 פרויקטים, 35 אלף יחידות דיור בתהליכים שונים. הפרויקטים של התחדשות עירונית הם סופר קהילתיים, מסביר אטרקצ'י, והם עונים על כל נקודות המבט על הספקטרום, הם גם לאומיים, גם חברתיים וגם כלכליים. "בסוף אנחנו חברה עסקית ואנחנו צריכים להרוויח כסף וזה בסדר גמור, אבל אפשר להרוויח כסף גם עם יושר וגם עם נשמה". תובנות ממרומי המגדל יעקב קורא לי להביט מהחלון הגדול במשרדו ממרומי המגדל: "באור יום את תראי בין תל אביב לחולון, רצועה של מאות ואלפי דונמים של בית ספר מקווה ישראל. המדובר בבית ספר חקלאי עם כ-400 תלמידים, שיושב על שטחי קרקע עצומים, וזה לא המקום היחידי. למה לא משחררים את הקרקעות האלו לבנייה? זאת קרקע של המדינה, אין שם יזמים פרטיים. תואיל נא המדינה לחוקק חוק בכנסת לטובת שחרור הקרקעות האלו לבנייה ולשמר כמובן את חלקם לטובת שטחים ירוקים. אפשר לבנות שם כמה עשרות אלפי דירות. למה לוקח לפנות את תל השומר כבר ארבע שנים? את יודעת כמה דירות אפשר לבנות שם? הכל נעשה כל כך לאט.. גם בסירקין פתח תקוה אומרים שיתחילו לפנות וטרם התחילו, גם את השלישות ברמת גן טרם התחילו לפנות. תזוזו כבר קדימה". גם הפוליטיקה שנכנסת באמצע 'תוקעת הכל' אטרקצ'י: "יכהן שר שיכון במשך ארבע שנים בתפקיד ויקבע תוכנית הבראה, הבא אחריו לא יתנגד לה, כי זה לא קשור לפוליטיקה ולא צריך להיות קשור לזה. לצד פינוי בינוי, אנחנו צריכים עוד 4-5 ערים, איפה נשים את כל האנשים? מודיעין היא דוגמה לעיר שבנו לתפארת. תבנה עיר בנגב עם תחבורה ותעסוקה, אנשים יבואו לגור בה. בכל מקום במדינה צריך לבנות, אין לנו רזרבות". מדוע אתה חושב שאאורה עושה את זה טוב מאחרים? אטרקצ'י: "רואים את הביצועים של אאורה ואאורה עושה את זה טוב מאחרים, כי אנחנו חיים את העסק, אנחנו דופקים על הדלתות כל יום ואנחנו רותמים את הדיירים ואת הרשויות המקומיות. הכל קשה וכמובן גם הביורוקרטיה, המדינה צריכה לאפשר תנאים נוחים. היום גם לשכור דירה בגוש-דן זה מספרים אסטרונומיים, אנחנו יותר יקרים מאירופה, והפחד שלנו הוא שהילדים יעברו לגור בחו"ל ואנחנו רוצים שיישארו פה. צריך לתעדף את העזרה בדירה ראשונה לזוגות צעירים, הם לא חייבים לגור במרכז, שיגורו בפריפריה. לתת להם הלוואות מקום, הלוואות בערבות מדינה, הלוואות בריבית נמוכה". לא מעט צעירים מעדיפים להמשיך לשכור דירה גם אם במחירים גבוהים מאוד ולא לרכוש דירה ולהימנע מהתחייבויות להלוואות? אטרקצ'י: "הם טועים כי המחירים רק עולים. אתה לא חייב לרכוש דירה בתל אביב, תקנה דירה באזור זול יותר, תשכיר אותה ותשכור דירה במרכז, אבל שיהיה לך נכס. מי שאין לו נכס, המחיר כל הזמן עולה והנכס 'בורח לו'. מקום המדינה המחירים רק עולים ואנחנו במחסור דירות. כיום משפחות חילוניות כוללות מעל 3 ילדים במשפחה, תוחלת החיים עולה, אנשים מתגרשים ומתחתנים שוב וצריכים עוד חדרים. מדינה צעירה עם עלייה. באירופה המצב הפוך. זה צורך וזה לא הולך להשתנות". יש לך חיבור כלשהוא היום לפוליטיקה? יש לא מעט איזכורים שלך בתקשורת כ'מקורב לנתניהו' אטרקצ'י: "אני 'מודה באשמה'. אני חבר שלו, יש כאלו שרואים בזה פשע ויש כאלו שרואים בזה זכות. אני לא מערבב פוליטיקה עם עסקים. יש לי אפס פוליטיקה בעסקים, אני לעולם לא שואל את העובדים שלי, למשל, למי הם מצביעים או באיזה ראש עיר הם בחרו. זה לא מעניין אותי. אני יוצא מתוך נקודת הנחה שראש העיר רוצה את טובת העיר שבראשה הוא עומד, כמו גם, ראש הממשלה. מצד שני אני אזרח המדינה ואכפת לי ממה שקורה פה ויש ל דעות מוצקות. אני בא מרקע אידיאולוגי מסוים ואני מאמין באיש, אני עושה מה שאני מאמין בו". ב-2020 היית גם חלק מהצוות המקצועי של נתניהו במשא-ומתן הקואליציוני מול בני גנץ אטרקצ'י: "עזרתי במה שיכולתי. בעסקים אני כל הזמן מנהל משא-ומתן, ואדם שהוא גם עורך דין עם ראש עסקי, מביא זווית אחרת למשא-ומתן וזה טוב. פוליטיקאים רואים לעיתים את הדברים בצורה חד ממדית, אני רואה את הדברים רחב. אם אני יכול לתרום מהניסיון שלי מדי פעם כדי לעזור למדינה, אני שם. אני תמיד חייל של המדינה, לא משנה באיזה תחום". מהי תפיסתך הכלכלית חברתית כאדם וכאיש עסקים? אטרקצ'י: "אני בעד כלכלה חופשית, אני חושב שאסור שהמדינה תתערב בכלכלה, הכלכלה צריכה להיות חופשית אבל עם הרבה חמלה חברתית, אני בעד לדאוג למי שצריך לדאוג, לכן התעצבנתי על התוכנית של 'מחיר מטרה'. למדינה יש את הכסף שהיא צריכה, היא צריכה לעודד כלכלה חופשית ועם זאת לדאוג לחלשים ולזוגות הצעירים. אנחנו צריכים את הדור הצעיר פה הוא יותר חכם מאתנו, שהשכל שלהם יישאר פה. מדינה היא לא רק עסק כלכלי. חוסן כלכלי מגיע מכלכלה חופשית ומדינה עם כלכלה חזקה יכולה לעמוד בפני אתגרים ביטחוניים, להחזיק יתרון ביחסים דיפלומטיים. זה הולם את הערכים הבולטים בחזון שלי, שותפות וחמלה". יעקב אטרקצ'י הוא איש עסקים קשוח שעשה הכל בעשר אצבעות ולא קיבל שום דבר במתנה מאף אחד בחייו. הוא נחוש ויציב בדרכו גם כשמעבירים עליו לעיתים ביקורת שבעיניו אינה מוצדקת. הוא מאמין שעדיף להיות המקצוען הכי גדול בתחום שלך, מאשר להיות בינוני בעשר תחומים. הוא נמצא מהבוקר עד הלילה בעבודה אבל מבחינתו זה פשוט בילוי. האקס פקטור שלו, לדבריו, הוא היותו איש חזון, 'אסיר ציון' שעושה טוב לא רק למען הכלכלה של אאורה ושל משפחתו אלא גם למען האזרחים והמדינה, למרות שהוא יכול לבנות היום בכל מקום בעולם. אטרקצ'י: "מבחינה עסקית אני יודע איפה נהיה בעוד שנה ובעוד חמש שנים ובעוד עשר שנים, ואם אני אומר שאנחנו נהיה החברה המובילה בתחום הבנייה למגורים, אז אנחנו אכן נהיה. בהתחדשות עירונית אנחנו כבר מספר אחת והבחירה בה עושה את ההבדל. אנחנו רואים את העתיד. אאורה היא מפעל חיים, גם כשאהיה בן 80, תבואי ותמצאי אותי פה, מביט בגובה העיניים ומשקיף מהמגדלים".