צה"ל מחזק את הפריפריה. צה"ל נמצא בתהליך מתמשך של מעבר לנגב. יותר משליש מצה"ל כבר נמצא בנגב באופן שמחזק את האזור ויוצר אקו-סיסטם כלכלי, חברתי, תרבותי ותעסוקתי. המעבר לנגב טומן בחובו ערך כפול ומכופל לחברה ולצה"ל. המעבר נושא עימו רוח של השתנות והתחדשות לצה"ל, יחד עם הזדמנות לחזק את הנגב ואת הקהילה.
צה"ל כבר מימש צעדים רבים בכיוון זה: העברה של בסיסי חיל-האוויר, אגפי המודיעין והתקשוב וכמובן ההקמה של קריית ההדרכה. זהו מעבר שיגרום לרבים לעבור להתגורר בדרום, יאיץ פיתוח של חינוך, תרבות ותעשיה, ומעל הכל יאיץ את תעשיית ההיי-טק בדרום. כל אלו יחוללו צרכים בתחומי התעשיה המתקדמת ויובילו לשיתופי פעולה ולהאצה כלכלית. נוסף על כך, פינוי מחנות צה"ל משחרר עתודות קרקע נרחבות באזורי ביקוש, וניתן יהיה לנצל אותן באופן מיטבי לצרכים לאומיים.
תקציב הביטחון אינו נטל. תרומתו של צה"ל לשגשוגו ולצמיחתו של המשק הישראלי היא מהותית. בד-בבד, לנוכח האיומים הרב-זירתיים והרב-ממדיים שעימם מתמודד צה"ל, ההוצאה הביטחונית בישראל גבוהה ביחס למדינות המפותחות (אם כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה ניכרת בהוצאה הביטחונית במדינות המערב, ואף במדינות האזור). אף על-פי כן, לאורך השנים חלקו היחסי של תקציב הביטחון פוחת, הן ביחס לתקציב המדינה והן ביחס לתוצר המקומי הגולמי, באמצעות מיצוי משאבים יעיל וניהוג וניווט אחראי של המטה הכללי.
לראיה, לפני ארבעה עשורים עמד שיעור תקציב הביטחון על יותר מ-30% מכלל תקציב המדינה, לפני שלושה עשורים על יותר מ-20%, וכיום הוא פחות מ-12%. תהליך זה אִפשר להסיט תקציבים לשירותים האזרחיים ובראשם החינוך, הבריאות, התחבורה והרווחה. זאת ועוד, צה"ל נמצא בתהליך מתמיד של התייעלות פנימית במגוון תחומים, כגון ההתייעלות האנרגטית, מעבר לסימולטורים המדמים אימונים וחוסכים משאבים יקרים, ועוד. רק בחומש האחרון חסך צה"ל כ-10 מיליארד שקל – נתון שהופיע בדוח
מבקר המדינה שפורסם בשנת 2022.
כשצה"ל מספק ביטחון – המשק צומח. יציבות ביטחונית ורמת ביטחון נאותה תורמים לחיזוק מעמדה הכלכלי של מדינת ישראל. לרמת הביטחון שמייצר צה"ל יש השפעה רבה על מעמדנו הכלכלי הבינלאומי. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מייחסות חשיבות רבה ליציבות הביטחונית של מדינת ישראל, וחברת הדירוג S&P כבר קבעה ש"פעולות דירוג חיוביות עשויות לנבוע משיפור בסביבת הביטחון במזרח התיכון". כאשר הפעילות המבצעית מובילה ליציבות ביטחונית, חברות ועסקים משגשגים והשקעות מכל העולם זורמות למדינת ישראל. הכלכלה מרוויחה ואזרחי ישראל מרוויחים. דוגמאות יש למכביר, ובראשן חברות בינלאומיות אשר נוטעות את המרכזים שלהן בצפון ובדרום, למרות איום הטילים והרקטות. הן עושות זאת מתוך ידיעה שצה"ל ידע לספק הגנה ברמה גבוהה.
היכולת של צה"ל להגן למשל על מרחב המים הכלכליים של מדינת ישראל מאפשרת לחברות השונות להשקיע כספים ולחתום על חוזים, לספק את הגז הדרוש למשק המקומי ולאפשר ייצוא רווחי למדינה. מערכת "כיפת ברזל", המהווה הישג טכנולוגי בקנה מידה עולמי והיסטורי, מעניקה הגנה וביטחון לאזרחי המדינה, אבל גם מספקת "תעודת ביטוח" שמאפשרת להמשיך לבנות ולפתח את הכלכלה ואת התעשיה (ובכלל זה השקעות ומפעלים של חברות ישראליות וזרות). יותר מכך, יקרה ככל שהייתה, ההשקעה התקציבית ב"כיפת ברזל" החזירה את עצמה עשרות מונים, כפי שקבע בנק ישראל.
בכל המבצעים ברצועת עזה יירטה מערכת כיפת ברזל רקטות רבות מאוד שכוונו ליישובי מדינת ישראל. מלבד ההגנה והשמירה על חיי אדם, נחסכו לקופת המדינה תשלומים בהיקף של מאות מיליוני שקלים עבור פיצויים על פגיעה ברכוש. היקפי החיסכון עולים עשרות מונים על עלות המיירטים. במבצע "שומר החומות", לדוגמה, היקף החיסכון נאמד ב-500 מיליון שקל.
מחיר הביטחון גבוה והעלויות הנדרשות להשקעה בצה"ל עצומות, אך מעבר להגנה והביטחון שצה"ל מספק, הוא מחזיר למשק את ההשקעה בריבית דריבית.