X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
52 מיליארד דולר לשבבים בארה"ב [צילום: ג'ון מינצ'ילו, AP]
הסיפור הענק של השבבים ומקומה של ישראל
"ברית השבבים" בהובלתה של ארה"ב קורמת עור וגידים, במטרה להבטיח את עליונות המערב מול סין ישראל צריכה לפתח שיח עימן, להבליט את יתרונותיה ואף ליישר קו במאבק עם סין

מלחמת הטכנולוגיה הגלובלית נכנסת לשנתה השלישית ודומה, כי אנו קרובים לנקודת שיא בהתגוששות בין ארה"ב לסין. הנשיא ג'ו ביידן אישר לפני מספר חודשים את "חוק השבבים" אשר מקצה 52 מיליארד דולר לעידוד הקמת מפעלי שבבים בארה"ב, ומעל 200 מיליארד דולר על פני עשור במטרה להבטיח את המשך המחקר והפיתוח המהווה תנאי הכרחי להצלחה בתחום הבינה המלאכותית ויכולות חישוב-על.
לצד זאת, נחשפה רשימת הגבלות מקיפה על ייצוא שבבים מתקדמים לסין כדי למנוע ממנה לפתח טכנולוגיה מתקדמת. לכאורה מדובר במהלך כלכלי שנועד להבטיח את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב, אולם למעשה זהו מאבק גדול יותר על הצביון והסדר העולמי, במסגרתו ארה"ב נחושה לשנות באופן חסר תקדים את הסחר העולמי, במטרה למנוע פגיעה בערכי הדמוקרטיה.
ראוי לסקור בקצרה את התפתחות המסחר העולמי המוכר לנו כיום, ואשר ארה"ב הייתה הכוח המניע בעיצובו. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ואחריה, היא הובילה להקמת מוסדות בינלאומיים דוגמת קרן המטבע, הבנק העולמי והסכם הסחר (גאט"ט) ודחפה ל"שוק עולמי חופשי" בו כל מדינה תוכל לסחור בעודפי הייצור שלה. מוסדות אלה ביטאו את שאיפותיה הגלובליות של ארה"ב, והודות להם מדינות הצליחו להשתקם מנזקי המלחמות. ברבות השנים, הסכמי הסחר הצמיחו שורה של כלכלות חזקות, ביניהן סין אשר הצטרפה לארגון הסחר העולמי בנובמבר 2001, ותוך שנים בודדות הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם.
היה זה אינטרס אמריקני לצרף את סין לסחר העולמי למרות דיכוי זכויות אדם והפרת תקנות ארגון הסחר העולמי. הנשיא ביל קלינטון זיהה את עוצמתה הכלכלית של סין וטען שהיא חיונית לסחר העולמי ותהיה נכונה לוויתורים בתמורה להסרת החסמים. מאז הצטרפותה לארגון הסחר ועד לשנים האחרונות, סין הפכה ליצואנית מרכזית של סחורות זולות, אולם לצד זאת היא הצליחה לעודד ענקיות טכנולוגיה בעולם להקים מפעלים בשטחה, ולייבא אליה טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית השבבים והמחשוב הקוונטי אשר מאפשרות פריצות דרך בכל התחומים, לרבות צבא וביטחון.
מאז 2004 התעוררו בארה"ב ספקות ביחס לאופן שבו סין ממלאת את חלקה בהסכמי הסחר. הממשלים השונים ניסו להגביל את המסחר עם סין באופן שימנע ממנה לפתח טכנולוגיה צבאית שתסכן את ארה"ב ובעלות בריתה. ב-2018 פתח הנשיא דונלד טראמפ במלחמת סחר, בניסיון להתמודד עם גרעון הסחר, לשתק את ענקיות הטכנולוגיה הסיניות ולמנוע מהן גניבת זכויות קניין רוחני והעתקת טכנולוגיה אמריקנית, בפרט בתחום התקשורת. אולם בסופו של דבר, המהלכים האמריקנים יצרו שינוי מועט, בעוד ששאיפותיה של סין להוביל את הסחר העולמי, העומדות בליבת האסטרטגיה הלאומית ותוכניות החומש שלה, המשיכו להתממש.
מגיפת הקורונה תרמה אף היא להפנמת התלות בשרשראות אספקה של תעשיות שמקורן במדינות בלתי יציבות או בלתי דמוקרטיות (סיכון שעלול להתממש גם בנסיבות אחרות, דוגמת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022).

חלק מהביטחון הלאומי של ארה"ב
40 מיליארד דולר במפעלים באריזונה [צילום: צ'יאנג יינג-יינג, AP]

בנובמבר 2020 נבחר ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב, לאחר שבקמפיין הבחירות שלו הבטיח להחזיר את תעשיות הייצור לארה"ב כמענה להשלכות הקורונה והפגיעה בשרשראות האספקה. ביידן קידם כבר בתחילת כהונתו חקיקה טכנולוגית המעודדת הקמת מפעלי ייצור על אדמת ארה"ב, והטיל הגבלות ייצוא מקיפות בהרבה ביחס לקודמיו. באסטרטגיית הביטחון הלאומי של הממשל שפורסמה באוקטובר 2022, בולטים התחרות הרב-ממדית עם סין וההכרח למנוע מסין להתחזק ולאיים על היציבות העולמית, בפרט בהקשרי טכנולוגיה מתקדמת ושבבים.
תעשיית השבבים מבוססת על שרשרת אספקה עולמית. משבר השבבים שנוצר כתוצאה מהקורונה (ומגוון גורמים בלתי תלויים נוספים) המחיש יותר מכל את הסיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב, כשמגזר כה חיוני לביטחונה הלאומי רגיש לזעזועים שאינם בהכרח תלויים בה. על-אף שאיפותיה של ארה"ב לעודד ייצור בשטחה, היא נדרשת לשיתוף פעולה עם יצרניות השבבים המובילות בעולם. יצרניות השבבים הגדולות ביותר הן טייוואן ואחריה יפן.
בהולנד וביפן ישנם מפעלי ייצור, האחראים על ייצור מכשירי ליתוגרפיה שבאמצעותם מייצרים את השבבים המתקדמים. בכל המפעלים הללו נעשה שימוש בטכנולוגיה אמריקנית, וזהו מנוף לחץ משמעותי בידי ארה"ב כדי למנוע סחר עם סין במסגרת הגבלות הייצוא החדשות וכדי למנוע ממנה גישה לטכנולוגיות מתקדמות.
החקיקה האמריקנית יצרה מציאות בה כל מדינה (או למעשה כל חברה) מחויבת לבחון מחדש את שיתופי הפעולה שלה ואת החברות השותפות לשרשרת האספקה שלה כדי להימנע מעיצומים. זוהי דרישה מאתגרת לנוכח מעמדה הכלכלי של סין, הקשרים המתחזקים עם מדינות אסיה ואירופה והמחיר הגבוה שמדינות אלה עלולות לשלם אם סין תבחר להגיב. אף על-פי כן, בשבועות האחרונים אנו עדים להתהוות של שיתופי פעולה ועסקות המעידות על תחילתו של שינוי והתהוותה של "ברית שבבים".
טייוואן, אשר נסמכת על ארה"ב מבחינה ביטחונית לנוכח איום הפלישה הסינית, הייתה הראשונה להצטרף לברית. חברת השבבים המובילה TSMC הצהירה בסמוך לפרסום החוק ומדיניות ההגבלות נגד סין, על כוונה להקים שני מפעלי שבבים מתקדמים באריזונה בהשקעה כוללת של 40 מיליארד דולר. בטקס ההכרזה השתתף ביידן, אשר נאומו באירוע המחיש את רצינות הכוונות של הממשל והציפייה משאר שותפותיה הדמוקרטיות של ארה"ב להצטרף.

אירופה מצטרף למאבק
ביידן בהכרזה על המפעלים באריזונה [צילום: פטריק סמנסקי, AP]

באיחוד האירופי נערכים לאשר בחודש הקרוב את חוק השבבים האירופי. בדומה לחוק האמריקני, גם באירופה החקיקה נועדה לצמצם את שרשראות האספקה ולקדם הקמת מפעלי ייצור נוספים ביבשת. מדינות האיחוד יקצו תמריצים בהיקפים של מיליארדי דולרים, באופן שיאפשר להכפיל את חלקה של אירופה בייצור שבבים להיקף של 20% מהייצור הכולל.
החוק האירופי אינו מכיל הגבלות סחר נגד סין אולם מציין במפורש, כי האיחוד האירופי יהיה חלק משרשרת אספקה בהשתתפות ארה"ב, יפן, קוריאה הדרומית, סינגפור וטייוואן, ומכאן ניתן להסיק שאירופה אף היא מחויבת ל"ברית השבבים". בהקשר זה ראוי לציין, שחברת אינטל כבר הצהירה בשלב גיבוש החקיקה האירופית על כוונה להקים שני מפעלי ענק לייצור שבבים (Mega-Fab) במגדבורג שבגרמניה. מפעלים אלה יהיו אחראים על ייצור השבבים המתקדמים ביותר ביבשת.
הולנד ויפן אשר בשטחן מפעלי הליתוגרפיה החיוניים לייצור שבבים מתקדמים חתמו בשבועות האחרונים על הסכם משותף עם ארה"ב והתחייבו לאכוף את הגבלות הייצוא האמריקניות. הסכם זה ימנע מסין גישה למכשור החיוני באופן שיקשה עליה לייצר שבבים אלה באופן עצמאי. הגם שפרטי ההסכם נותרו חסויים בשלב זה, סביר להניח שהולנד ויפן ייהנו מיתרון יחסי בהטמעת טכנולוגיות אמריקניות בעתיד וחבילת פיצויים בגין הפסדים פוטנציאליים של עסקות מול סין.
משבר שרשראות האספקה המחיש לעולם את הסיכון בהסתמכות על מפעלים במדינות בלתי יציבות. ישראל תידרש לבחון את שרשראות האספקה שלה, כדי להבטיח אספקה סדירה של טכנולוגיה המוגדרת חיונית לצורכי הביטחון שלה ולקדם ייצור מקומי ושיתופי פעולה עם בעלות ברית רלוונטיות.
ראוי שהממשלה תייצר שיח בנושא שיתוף הפעולה הטכנולוגי, ובתחום החומרה והשבבים בפרט, עם ארה"ב והאיחוד האירופי. בהקשר זה, על ישראל להבליט את היתרון היחסי שלה בתחום המחקר והפיתוח, ובמיוחד בתחומי הבינה המלאכותית בהם יש לישראל שילוב של תעשיה, אקדמיה וגורמים ביטחוניים. אלה מניעים את התחום קדימה תוך שיתוף פעולה, ידע ומשאבי אנוש ברמה גבוהה יותר מאשר במדינות רבות.
נוסף על כך, על ישראל להבין שארה"ב נכונה לשנות את מבנה הסחר העולמי למען שמירה על ביטחונה הלאומי וערכי הדמוקרטיה. בשיחה פתוחה שקיים תת-מזכיר הסחר האמריקני בקיץ, הוא הבהיר שהממשל נכון לפגוע בחברות אמריקניות אשר יפרו את הדרישות, קל וחומר בחברות זרות. מקומו של המרכיב הערכי בסחר הגלובלי משתנה, הטכנולוגיה הופכת כלי למאבק בין דמוקרטיות ושיטות ממשל אחרות.
בסביבה הגיאו-אסטרטגית של היריבות בין סין לארה"ב, האחרונה דורשת מבעלות בריתה ושותפותיה לטכנולוגיה המתקדמת שקיפות ובהירות ביחס להתנהלות מול אוטוקרטיות, ובפרט סין. ישראל, הנחשבת למובילה בתחום המחקר והפיתוח בתעשיית השבבים, תידרש להימנע מעמימות בכל הנוגע לסין ולגבש מדיניות, הכוללת בין השאר הגבלות ביחס לסחר עם סין, כצעד בונה אמון מול ארה"ב ושותפותיה ל"ברית השבבים".

הכותבים הם חוקרים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  18/02/2023   |   עודכן:  18/02/2023
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הסיפור הענק של השבבים ומקומה של ישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר ערן לרמן
אירן קרובה מאי פעם לנשק גרעיני, וכשלון המו"מ איתה מעניק לישראל הזדמנויות יוצאות דופן    יתר הנושאים, ובמיוחד בעיות פנים, צריכים לחכות לשנת 2025
איתמר לוין
ההפיכה המשטרית, תמונת מצב: מה באמת רוצים לוין ורוטמן? כיצד תיראה הפשרה של הרצוג? מדוע חיות שותקת? אלו מתנות נותן בן-גביר ל-BDS? והאם הצלקות יגלידו אי-פעם?
מירב ארד
משפחת ביסטריצר ועסקי הנדל"ן שלה נכנסים פעם אחר פעם לרשימות בעלי הנכסים הגרועים ביותר. קרן מרצ'ינסון שנמצאת בשליטתם, מעורבת בשורה של חקירות והצעות רכש מפוקפקות. בחינה של דרך ניהול העסקים שלהם מלמדת, כי הם משקיעים בעיקר על-מנת להרוויח מההרס שהם גורמים
איתמר לוין
המורה בכיתה א' ששינתה את חייה, הגלימה שהסתירה את השמלה הוורודה והבחינה שלא כתבה "בגלל" בעלה    סיפורים מאירוע במלאת שנה לפטירת נשיאת בית המשפט העליון בדימוס
איתמר לוין
דיון בעניינה של עובדת איסתא שפוטרה בקורונה בפני שופטת העבודה אופירה דגן-טוכמכר נמשך זמן רב מדי, אך בסופו יש הסכמות. עניינו של עובד ניקיון מתנהל ביעילות, אך דגן-טוכמכר נאלצת לשלוח את הצדדים לברר פרטים מרכזיים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il