"במבט לאחור, הצוות סבר שהמשמעות הדרמטית של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף המהווה נקודת מפנה בעולם האזנות הסתר לא הובנה לאשורה על-ידי גורמי המשטרה הרלוונטיים. לאורך השנים לא יוחסה המשמעות הנדרשת להיקף היכולות של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מטלפונים ניידים למערכות המשטרה, ולנגישותם, גם אם לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע עודף. וכאמור בבדיקות שלנו לא מצאנו שהיה שימוש כזה".
בהתייחסה להמלצות הצוות אמרה: "הצוות המליץ על מספר שלבים מצטברים ומחייבים שלאחר יישומם ניתן יהיה להבטיח אי-חריגה מגבולות הסמכות הנתונה למשטרה ולאפשר חידוש השימוש במערכות, הראשון הוא התאמת יכולותיהן הטכנולוגיות של המערכות לסמכויות המשטרה, באופן שימנע חריגה מסמכות.
"
נדרש ליווי משפטי צמוד על-ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה לאורך תהליך הטמעת המערכות. סוגיות הנוגעות לגדרי סמכויות המשטרה לא הובאו על-ידי חטיבת הסייבר לידיעה מלאה של הייעוץ המשפטי למשטרה, וחלק מהנחיות הייעוץ המשפטי למשטרה לא יושמו במלואן. נדרש יידוע ושיתוף מלא של הייעוץ המשפטי למשטרה לגבי סוגיות המתעוררות אגב שימוש בטכנולוגיה. זו דוגמה מובהקת בעיניי לכך שהעדר ליווי משפטי מספק יכול להביא לחריגה מסמכות ולפגיעה בזכויות. הצוות מצא כי יש קושי בהעדר כפיפות של הייעוץ המשפטי בחטיבות השונות במשטרה לייעוץ המשפטי למשטרה, באופן שיבטיח עצמאות וראיית רוחב. הצוות המליץ לכן כי נושא זה יבחן בעבודת מטה במשטרה.
"נמצא כי
נדרש שיפור בהליכי הפיקוח והבקרה במשטרת ישראל: הומלץ לאמץ במשטרה מנגנון פיקוח תהליכי לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצריו הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים בעניין. בנוסף, הומלץ לאמץ מנגנון פיקוח טכנולוגי לפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה. במטרה שהמשטרה תוכל לעשות פיקוח בלי שנדרש לתהליך המעמיק שעשינו והבקרה התהליכית תהיה קלה לביצוע ונגישה.
"הצוות המליץ כי משטרת ישראל תביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין, טרם רכישתן או פיתוחן ובוודאי טרם הפעלתן.
"בנוסף, הצוות מצא כי נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים לשם שיפור הליכי הפיקוח על האזנות הסתר. בין היתר, בנוגע לאיסוף, שימוש ועיבוד מידע פרטי על אודות אדם על-ידי גופי האכיפה. העמקה כאמור תאפשר לטייב את היכולות לאתר ולטפל בסוגיות משפטיות המתעוררות אגב היבטים טכנולוגיים ולהתעמק בהן, וכן יאפשר להיערך ולהתייחס בשלב מוקדם להתפתחויות צפויות באופן שיצמצם ככל האפשר את הפער שדברתי עליו בין ההסדרה בדין לבין המציאות הטכנולוגית הקיימת באותה עת, פער שלצערנו כרגע אינהרנטי ולא חושבת שאפשר לאיין אותו אבל יש לעשות כל שאפשר למזערו.
"הצוות המליץ לטייב את נוסח הבקשות לבית המשפט להיתרי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, בבקשות כן צוין סוג המידע שנתבקש להתקבל ושתדרש התקנת תוכנה במכשיר – אולם נכון שיהיה פרוט מעבר לכך. ביקשנו פירוט נוסף בדיווחים המועברים אלינו.
"באשר לחקיקה, לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, חוק האזנת סתר מקנה סמכות להפעלת מערכות טכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים גם בדרך של הדבקת מערכת מרחוק, דוגמת סייפן, שאמרנו מה לא היה בסדר לגביו, כמובן כל עוד המערכות מאפשרות לקבל רק מידע מותר. ככל שהיכולות הטכנולוגיות מותאמות לסמכות המשטרה. לעמדת הצוות
נכון כי המחוקק יסדיר באופן רוחבי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי, כמו גם את גבולות הסמכות בבירור, ובשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות ואנחנו עוסקים בכך כמובן.
"תיקונים קודמים לחוק האזנת סתר שגובשו על-ידי ייעוץ וחקיקה, לא קודמו משיקולים של הדרג המדיני וגם בכנסת. קיומו של פער תמידי בין המשפט לטכנולוגיה מחייב, במקרים מסוימים גישור בדרך של פרשנות. אנחנו לא מאפשרים ולא מפרשים באופן שאין לו אחיזה מבוססת בדין הקיים.
בהקשר זה, אציין כי נוכח ההתפתחות הטכנולוגית המואצת וקיומו של פער תמידי בין המשפט לטכנולוגיה התפיסה שלנו היא שנדרש עיגון בחוק של סמכויות ולא של שימוש בכלים טכנולוגיים ספציפיים. לפיכך, על פני הדברים לדעתנו יש מקום שתיקון חקיקה לא יתייחס מפורשות לרוגלה אלא יאפשר שימוש במסגרת סמכות להאזנת סתר גם בחדירה לחומר מחשב.
"בעקבות פרסום הדוח, משטרת ישראל פועלת ליישום המלצות הצוות, יחד איתנו ואנחנו בקשר שוטף בעניין כדי ליישם את מלוא ההמלצות שאומצו ע"י היועמ"שית לממשלה".