המלך צ'רלס ניצב בצילה של המלכה אליזבת, וספק אם בעתיד הנראה לעין יוכל להשתחרר ממנו. זה כמובן לא מפתיע, בהתחשב בעובדה שהיא הייתה המלכה ב-70 מתוך 74 שנות חייו, ושכמעט אין בריטים (ובעצם כמעט אין איש) שמכיר מציאות בה היה לבריטניה מונרך אחר. שמונה חודשים לאחר מותה של אליזבת וערב הכתרתו-שלו, צ'רלס נהנה מתמיכתם של 55% בלבד מהבריטים. זהו שיעור עצום בהתחשב בכך שהפוליטיקאים הבכירים ביותר במדינה – ראש הממשלה רישי סונאק וראש האופוזיציה קית' סטארמר – מגרדים את ה-30%. אבל צריך לזכור שהמונרך אמור להימצא מעל לכל המחלוקות ושלאיש לא צריכה להיות סיבה להסתייג ממנו. למרות זאת, צ'רלס מסתכל הרחק מלמטה על אמו המנוחה שממשיכה ליהנות מאהדה של 80% מהבריטים (לפי סקרי YouGov), וגם על אחותו הנסיכה אן המקבלת 66%. בנו ויורש העצר, הנסיך ויליאם, ורעייתו קייט זוכים ל-65% כל אחד, כך שהמלך מצוי רק במקום החמישי – אחרי המנוחה ואחרי מי שתפקידיהם זוטרים משלו. זה אומר שהוא מתחיל מנקודה נמוכה ויהיה עליו לעמול כדי להתקדם. לבריטים אין שום ציפיות ממנו: 44% חושבים שהוא יהיה גרוע מאימו, 34% חושבים שיהיה דומה לה ורק 7% סבורים שיהיה טוב ממנה. המלכה קמילה מקבלת רק 39% - פחות מאשר בני מלוכה זוטרים ובעלי חשיפה מועטה בהרבה: זארה פיליפס (בתה של אן) עם 48%, הנסיך אדוארד (אחיו של המלך) ורעייתו סופי עם 44% ו-43%. ממצא נוסף הוא, שרוב הבריטים סבורים שהיא הייתה צריכה לקבל את התואר "מלכה עמיתה" ולא "מלכה". למזלה של קמילה, יש מספיק בני מלוכה כדי שהיא לא תהיה האחרונה: יוג'יני וביאטריס, בנותיו של הנסיך ההולל אנדרו, זכו ל-31%; הנסיך הארי ורעייתו מייגן קיבלו 29% ו-23%; ואנדרו עצמו – רק 11%.

בשלוש חנויות המתנות של ארמון בקינגהאם בולטות המזכרות מן ההכתרה, אבל גם מקומן של אלו מעידן אליזבת לא נפקד. יצרתי לעצמי בו במקום מדד חדש: מדד התמונות. אליזבת וצ'רלס מופיעים בהכי הרבה תמונות המוצעות למכירה, ויליאם וקייט אחריהם, וקמילה – רק עם צ'רלס ועם ויליאם-קייט. די תואם את ממצאי הסקרים של YouGov. בחנות מזכרות פרטית, הרחק במעלה רחוב אוקספורד, יש שלושה מדפים של ספלים ועליהם תמונותיהם של צ'רלס ו(קצת) קמילה – ועוד שלושה עם תמונותיה של הנסיכה דיאנה. אולם, אם להסתמך על אחת הקופאיות בחנות הארמון הגדולה ביותר, זו הצמודה לגלריית המלכה, צ'רלס לוקח בגדול. הוא ואליזבת מאוד פופולריים, היא אומרת, אך מוסיפה: "תראה את הגברת מאחוריך". הסתכלתי וראיתי אישה שמילאה סלסלת קניות בקופסאות של תה הנושאות את סמל ההכתרה; "זה גם בשביל חברים", אמרה בחיוך מתנצל. אגב: אשת סגל בכניסה לגלריית המלכה אומרת שלא נמסר להם רשמית האם שמה ישתנה ל"גלריית המלך", אבל נראה שהוא יישאר כשהיה. ככלות הכל, הייתה זו המלכה אליזבת שהקימה אותה – וגם פתחה אותה לקהל כחלק מגיוס המימון לשיקום טירת וינדזור מן הדליקה ב-1992. צילה של המנוחה, כבר אמרנו?

אל חנויות המזכרות, כולן מאחורי הארמון, מגיעים דרך המוֹל – השדרה רחבת הידיים המחברת את בקינגהאם עם קשת האדמירליות וכיכר טרפלגר. הרחוב סגור לתנועה ולהולכי רגל, אבל במדרכות התמקמו כבר אתמול – 48 שעות לפני ההכתרה – מאות צופים. הם יישארו שם לפחות עד שהמלך ומשפחתו יחזרו מכנסיית וסטמינסטר בשבת בצהריים, בתוך אוהלים קטנים, עם כריכים והמון קפה, ובעיקר – עם אין-ספור דגלים תמונות של צ'רלס (וגם של אליזבת, וקצת של ויליאם ובנו ג'ורג', ופה ושם של קמילה; זוכרים את מדד התמונות?) והמון מצב רוח מרומם. פגשתי שם בעיקר אנשים מבוגרים (ועוד נחזור לנקודה הזאת), רבים מהם בעשור השביעי והשמיני לחייהם; ילדים ראיתי רק בודדים, ובני נוער – בכלל לא. רובם המכריע כמובן בריטים, אבל יש גם אמריקנים ("היינו בחתונות המלכותיות ואיזה יופי שההכתרה הסתדרה לנו עם החופשה", אומרת אחת מהם) וכמה קנדים. למה באתם? כי זה אירוע היסטורי, כי זה לא יקרה שוב בימי חיינו – זוהי התשובה הנשמעת ביותר. ומה תעשו אם יירד גשם? - "האוהל הזה עמיד למים. בדקתי אותו בחצר שלי". לא צריך להירשם, פשוט באים ומתיישבים. אין פה סיכון ביטחוני? אתה לא מפחד? – שאלתי צופה אחד. ממש לא, הוא משיב, יהיו פה המון שוטרים. וזה נכון: 12,000 שוטרים ו-10,000 חיילים מאבטחים את האירועים. אזור הפרלמנט-הארמון מוצף במבקרים (וזה לא שבשגרה הוא שומם), לפעמים יש פקקי תנועה אנושיים, והכל בסדר מופתי ובתחושה של ביטחון אישי מוחלט.

נדמה לי שתחושה מדויקת יותר אפשר לקבל ברחוב אוקספורד, רחוב הקניות הראשי של לונדון ואחד החשובים ביותר בעולם (הערת שוליים: יש בו כמה חנויות העומדות להשכרה – בודדות מבין מאות, אבל בכ-20 ביקורים קודמים שלי, אפילו זה לא היה). למעט קישוטים מינימליסטיים בחלון הראווה של מרקס אנד ספנסר, ההכתרה אינה קיימת מבחינה מסחרית. היא כמובן מככבת בחנויות המזכרות והרחוב מקושט בדגלי בריטניה, אך בתי הכל-בו הענקיים ויתר החנויות כנראה הגיעו למסקנה שצ'רלס וההכתרה לא ימשכו קונים. המצב שונה, אם כי לא בצורה דרמטית, ברחוב ריג'נט (בעברית: העוצר, במלרע) החותך את רחוב אוקספורד. רוב הרחוב שייך ל-Crown Estate, הגוף המנהל את נכסיו של המונרך (רשמית זה אומר שהוא שייך למלך, אך בפועל הרווחים הולכים ברובם לקופת המדינה), ויש בו כמה חנויות יוקרה שהן ספקים של חצר המלוכה. אולי בגלל זה יש בו הרבה יותר דגלים (כולל של ההכתרה – מה שאין ברחוב אוקספורד) וחלק מן החנויות גם מציינות את האירוע ואף מברכות את המלך (לא ראיתי אף אזכור מפורש של קמילה). בכניסה לחנות הצעצועים המלי'ז, הגדולה והמפורסמת ביותר בעולם, מוצב פסל לגו ענק של צ'רלס. אבל בסך-הכל, גם כאן ההכתרה קיימת בעיקר במישור הציבורי ולא כמקדם מכירות. בהחלט ייתכן שזה אומר משהו.

ובאמת, מה חושב האיש ברחוב? לפי YouGov, ואולי זה מפתיע, רק 48% מהבריטים מתכוונים לצפות בטקס לעומת 46% שיימנעו מכך. יתרה מזאת: 71% לא יטלו חלק באף אחד ממאות האירועים המתוכננים ברחבי הממלכה (למרות שהכל יהיה בשלושת ימי החופשה של ההכתרה – שבת, ראשון ושני), לעומת 22% בלבד שכן ישתתפו. אני כמובן לא מתיימר להגיע למסקנות כלשהן, אלא רק לשתף במעט ששאלתי ונעניתי ביממה שלפני כתיבת שורות אלו. עובדת בגיל העמידה במלון בו אני מתאכסן בגריניץ' אמרה שהיא ובעלה מתלהבים, למרות שהם אירים – דהיינו בכלל לא נתיניו של צ'רלס. קופאית בסניף הסמוך של רשת טסקו, גם היא בשנות ה-50 לחייה, הגיעה לעבודה עטופה בדגל בריטניה ונשמעה מופתעת למשמע שאלתי: "בטח שאראה את ההכתרה, אבל בבית. אני לא רוצה להידחק בין אנשים". שני מוכרים בשנות ה-20 לחייהם בחנות מוצרי חשמל גדולה ברחוב אוקספורד מייצגים את הקיצוניות השנייה. "I couldn't care less", מתמצת האחד בצורה חדה. חברתו לעבודה מרחיבה: "כנראה אראה את ההכתרה, כי היא תהיה בכל הערוצים ולא יהיה משהו אחר לראות, אבל במה זה ישנה את החיים שלי?". ומה אומרים החברים שלך? "בכלל לא דיברנו על זה" – וזה מלמד הרבה מאוד. לבחורה גלוית-לב זו יש הסבר מפתיע: "אולי זה בגלל שאנחנו לא לבנים". העמית הוא שחור-עור, והיא בת למהגרים מבנגלדש. "הלבנים מסתדרים ביניהם", היא מוסיפה. אבל ראש הממשלה הנוכחי הוא ממוצא הודי, אני מזכיר לה. "אז אולי ימצאו דרך להיפטר ממנו", היא משיבה. אימה אומנם סיפרה לה שוב ושוב כיצד לחצה את ידה של המלכה-האם, והיא עצמה תספר לילדיה שוב ושוב אם תהיה לה חוויה דומה – אבל כך יקרה גם אם יהיה מדובר בידוען אחר.

מה שמביא אותנו לשתי שאלות נוספות של YouGov, אולי החשובות ביותר – ובמיוחד לפילוח הגילאים של המשיבים. 54% מהבריטים סבורים שיש תועלת כלכלית בקיומו של בית המלוכה ורק 29% חושבים שהוא גורם נזק כלכלי. אך כאשר פונים לשכבת בני 24-18, התוצאות מתהפכות: 30% רואים תועלת ו-50% רואים נזק; בקרב בני 49-24, התוצאות הן 43% לחיוב ו-38% לשלילה. ולבסוף: האם בריטניה צריכה להמשיך להיות מונרכיה, או שעליה לעבור למתכונת של ראש מדינה נבחר? לכאורה, מצבה של המלוכה טוב: 61% תומכים בקיומה לעומת 25% המעדיפים רפובליקה (ו-15% לא יודעים). אך התמיכה הזאת יורדת ככל שהגיל יורד. אם 78% מבני 65 ומעלה רוצים מלוכה, בקרב בני 24-18 יש לה רק 32% בעוד 44% מעדיפים ראש מדינה נבחר. האם זה אומר שבעוד דור או שניים לא תהיה מלוכה בבריטניה, או שבכל זאת – כפי שטען פארוק, המלך המצרי המודח – במאה -21 יהיו בעולם רק חמישה מלכים: ארבעה בקלפים ואחד בארמון בקינגהאם? איש אינו יכול לדעת. אבל בהחלט ייתכן, שתקופת מלוכתו של צ'רלס תהיה בעל השפעה מכרעת על מה שיתרחש בימי בנו ונכדו.