לתומכי ההפיכה המשטרית יש נרטיב חדש: זהו מאבק בין אליטות המיעוט הישנות הרוצות לשמר את כוחן, לבין האליטות החדשות המייצגות את רוב העם. כמו כל תעמולה, גם זו מתפוררת לאבק ברגע בו מעמתים אותה עם העובדות. אני לא חושב לרגע שלאמת יש משקל בעיני התועמלנים, אבל עדיין חשוב להציג אותה – ולו בראשי פרקים. תחילה נזכיר, כי הליכוד (לא כולל קדימה) מצוי בשלטון, לרוב לבדו ולעיתים בממשלות אחדות, ב-35 מתוך 46 השנים שחלפו מאז המהפך – 76% מהזמן. ממשלות אלו מינו עשרה מבין 13 הרמטכ"לים האחרונים (כולל אהוד ברק, שאול מופז, בני גנץ וגדי איזנקוט) ומבין 23 הרמטכ"לים בכלל; הן מינו תשעה מבין 13 המפכ"לים האחרונים ומבין 19 בכלל; הן מינו ברציפות שבעה מבין שמונת היועצים המשפטיים לממשלה האחרונים ומבין 15 בכלל; ממשלות נתניהו מינו 11 מבין 15 שופטי בית המשפט העליון הנוכחיים. בקיצור: ממש רחמנות, לא נותנים להן למשול. בואו נדבר קצת על "אליטות". נעשה את זה בצורה הכי פשטנית: לידה ומשפחה. אסתר חיות נולדה במעברת שביב להורים ניצולי שואה; יצחק עמית נולד בשכונת שפירא שבדרום תל אביב; בני גנץ – במושב כפר אחים של ניצולי שואה; גדי איזנקוט נולד בטבריה להורים יוצאי מצרים; אהרן ברק הגיע ארצה כילד ניצול שואה וחסר כל. בנימין נתניהו הוא יליד ירושלים למשפחה ידועה; יריב לוין נולד בשכונת קטמון לאב חתן פרס ישראל; אביו של בצלאל סמוטריץ' היה רב מוכר. מדגם בלבד. שלא לדבר על כך שמי שמתיימר לייצג את "ישראל השנייה" הוא מיליונר בעל וילה בקיסריה שידידיו הם אך רק מיליארדרים. עוד משהו. פורום קהלת הוא גורם בעל השפעה רבה על הרפורמה המשפטית. בואו נראה כמה הוא "ישראל השנייה" ו"נציג המקופחים". בשנה שעברה הסתכם תקציבו ב-31.5 מיליון שקל, ש-95% מהם הגיעו מתרומות מחו"ל, כמעט כולן מתאגיד אחד ששמו לא נמסר. ראש מחלקה בעמותה קיבל שכר שנתי של 650,646 שקל; ראש מחלקה אחר קיבל 341,923 שקל על חצי משרה; חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר קיבלו יחדיו 2,444,334 שקל – דהיינו שכר חודשי ממוצע של 40,739 שקל, פי 3.5 מהשכר הממוצע במשק. רק לשם ההשוואה: עמותת הגמ"ח "קרן יחד", גם היא דתית-לאומית-ימנית, הוציאה לפני שנתיים (הנתונים האחרונים) 11.7 מיליון שקל; השכר הגבוה ביותר היה 135,452 שקל לשנה, ושכר חמשת הבכירים – 332,015 שקל לשנה (5,533 שקל לחודש). שיהיה ברור: אין שום טענה כלפי פורום קהלת בהקשר הזה, אלא רק שהנתונים הללו לא ממש מסתדרים עם הנרטיב של "מאבק האליטות". ושוב, סליחה שאנחנו מבלבלים את המוח עם העובדות.

אתם יודעים מה חיסל את הקריירה הפוליטית של בוריס ג'ונסון? משהו שכנראה לא יובן לאוזניים ישראליות: הוא שיקר לפרלמנט. לא המסיבות שערך בדאונינג סטריט 10 בעיצומה של הקורונה ובניגוד גמור למגבלות החמורות שהטילה ממשלתו על הציבור הפרטי, אלא הכחשותיו הכוזבות לפרלמנט. זה היה יותר מדי. הוא נאלץ להתפטר אשתקד מראשות הממשלה, ובחודש שעבר גם מן הפרלמנט. אם בנימין נתניהו היה מתפטר בכל פעם שהוא משקר, לא היה לו מתי לחזור. בשבוע שעבר התברר בצורה חד-משמעית, שהוא שיקר לנו לגבי האירוע הבריאותי שעבר לפני שבועיים, ושבעיות הלב שלו מוסתרות מאיתנו במשך שנים; וזה בנוסף לעובדה שמאז 2016 לא פורסם דוח על מצבו הרפואי. כל אלו הרבה יותר חמורים מאשר ה-partygate של ג'ונסון, אבל אנחנו כל כך רגילים לשקרים של נתניהו, והיינו כל כך עסוקים בשלב הראשון של ההפיכה המשטרית – עד שלמעשה עברנו על זה לסדר היום. נתניהו כמובן לא מסוגל להפסיק לרגע לשקר. הוא ובצלאל סמוטריץ' פרסמו הודעה שחצנית המנפנפת את הדוח החמור של מודי'ס (אגב, עוד לפני שהוא פורסם), והתברר שאפילו נתונים כלכליים ניתנים לעיוות ומניפולציה בידיהם. הם התגאו בכך ש"התעשיות הביטחוניות מפוצצות בהזמנות", ורק שכחו לציין שמדובר בנתוני 2022 – מימי הממשלה הקודמת. הם הזכירו ש"אינטל תשקיע 25 מיליארד דולר בישראל", ורק שכחו לציין שזהו היקף ההשקעות הכולל שלה מאז נכנסה לארץ, ושלמרות שסמוטריץ' רץ לספר לחבר'ה בחודש שעבר – אינטל הודיעה על השקעות בגרמניה ובאירלנד אבל לא בישראל. הם התגאו בכך ש"האינפלציה יורדת", ורק שכחו לציין שזה בראש ובראשונה בזכות מדיניות הריבית של הנגיד אמיר ירון, אשר ספג חרפות וגידופים מחברים בקואליציה ובממשלה שלהם בגלל מדיניות זו. הם הכריזו ש"הצמיחה עולה", ורק שכחו לציין שקרן המטבע הבינלאומית הורידה לפני חודשיים את תחזית הצמיחה לישראל, בניגוד למגמה העולמית. אבי שמחון, יועצו הכלכלי של נתניהו ואולי הנגיד הבא של בנק ישראל, הפריח חצאי אמיתות דומים כאשר דיבר על הדוח של מודי'ס. אני מתחיל לקבל את הרושם, שכאשר עושים בדיקות פוליגרף ללשכתו של נתניהו – נפסלים דוברי האמת. החמור מכל: זה אותו נתניהו שהבטיח (רק באנגלית; בארץ הוא נואם בלי לענות לשאלות או "מתראיין" לערוץ הבית) שהרפורמה המשפטית תיעשה בהסכמה רחבה, ובפועל נותן את מלוא הגיבוי והתמיכה להפיכה המשטרית ממנה הוא יכול ליהנות אישית (נזכיר: ביטול עילת הסבירות יאפשר לפטר את היועצת המשפטית, למנות אדם-מטעם ולסגור את תיקי האלפים). זה אותו נתניהו המתגאה במשך שנים בכך שהוא מנהיג חזק, מר ביטחון ומר כלכלה – ובפועל מובל בידי הקיצוניים ביותר והורס גם את הביטחון וגם את הכלכלה. רק חסידים שוטים גמורים או חייזרים עדיין מאמינים לו.

כאשר זהו ראש הממשלה וראש המחנה, אין פלא שהתועמלנים מימין מציפים את הציבור – בעיקר את הציבור שלהם – בשקרים ובחצאי אמיתות, ואין פלא שכך הם משיגים תמיכה בתוכניותיהם להרס הדמוקרטיה. כבר עמדתי על מכונת הרעל שפועלת בשידור חי מתוך בית המשפט המחוזי בירושלים, ואשר מוסרת בצורה בלתי פוסקת דיווחים שקריים, מוטים, חלקיים ועברייניים על המתרחש. כבר הזכרתי כדוגמה את השקר החוזר ונשנה, לפיו בג"ץ מנע גירוש מסתננים, ואת העלמת העובדה שחוק יסוד כבוד האדם וחרותו היה יציר כפיה של ממשלת ימין-חרדים "על מלא". הנה עוד דוגמה אקטואלית. בשבוע שעבר טען אחד מעלוני השבת, כי בג"ץ מאפשר כעת לעובדים זרים בלתי-חוקיים להישאר בארץ, כחלק מן המגמה לפגוע ביהדותה של ישראל, תוך המצאת עילה חדשה: מידתיות. זה התיימר להיות דיווח, על פני עמוד שלם, על פסק הדין בנוגע לשלילת הפרשות סוציאליות מעובדים הנשארים בארץ שלא כחוק. כמעט הכל שם היה שקר: מדובר היה בעובדים חוקיים; המספר הוא לכל היותר כמה אלפים; המידתיות קבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו; והפסיקה הייתה שיש למצוא דרך פחות פוגענית להבטיח שיעזבו את הארץ עם תום עבודתם. כמות כזאת של שקרים בוטים לא יכולה להיות תוצאה של אי-הבנה, אלא רק של כוונה זדונית. במקביל, לפעמים כדאי ורצוי להאמין. ההיסטוריה מלמדת, כאשר קיצוניים – הן מימין והן משמאל – מפרסמים תוכנית עבודה סדורה, הם בהחלט ישאפו לממש אותה אם וכאשר יגיעו לשלטון. כאשר אתם רואים פרסומים המבטיחים לפגוע בזכויות יסוד, לחסל את עצמאות בתי המשפט, להפוך את הפרלמנט לחותמת גומי, לקפח בני מיעוטים – תאמינו לגמרי. המחיר של "הם רק מדברים" היה, לכל אורך ההיסטוריה, כבד מנשוא.

לכן, צריך לגמרי להאמין לפשיסטים המכריזים שביטול עילת הסבירות היא רק ההתחלה. לא רק שהתוכנית שלהם גלויה וידועה, אלא שמעשיהם מוכיחים שאין להם שום כוונה לעצור. תראו את מבול הצעות החוק שבאו מיד לאחר אותה חקיקה מולידת-רודנות – רשימה חלקית: תלמידי הישיבות זהים לחיילים, מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות, העברת בדיקת מינויים בכירים מוועדה ציבורית לוועדה פוליטית, השתלטות פוליטית על התקשורת ומתן הטבות מפליגות לערוץ תומך השלטון, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הגל הזה בא אחרי המוני הצעדים שבוצעו/הוצעו עוד לפני כן, ושוב – רשימה חלקית ביותר: חוקים לטובת אריה דרעי ומשפחת יוסף, חוקים והחלטות לטובת משפחת נתניהו, הפרדה מגדרית, הטבות עתק לחרדים, עידוד עבריינות בנייה יהודית ביהודה ושומרון, יוזמות למעצרים מינהליים ולהפעלת השב"כ במישור הפלילי. נכון שחלק מההצעות הללו עדיין בשלבים ראשוניים ולא ברור מה ייצא מהן, אבל האווירה היא חד-משמעית: אנחנו נעשה לטובת עצמנו כל מה שבא לנו, וכל השאר יכולים ללכת לעזאזל. כעת ברור, ששום דבר לא יעצור אותם מרצונם. אם אפילו צעדי הייאוש של החיילים המסורים והחיוניים ביותר בצה"ל לא גורמים לקואליציית הרודנות לעצור ולחשוב, אז מה כן? אם אפילו אזהרתו חסרת התקדים של נשיא ארה"ב לא בולמת את "מר ביטחון", אז מה כן? אם אפילו התגובה החמורה והמיידית של שוקי ההון והגופים הפיננסיים לא מזיזה ל"מר כלכלה", אז מה כן? התשובה ברורה: כלום ושום דבר. אלא אם נגיע לשני מצבי קיצון בהם נעסוק כעת.

מצב הקיצון הראשון הוא שפיכות דמים. אנחנו הרבה יותר קרובים לזה מכפי שהיינו רוצים לחשוב. השבוע נהג דרס מפגינים נגד הרפורמה, וקצין ביטחון בקיבוץ ירה באוויר מול תומכי הרפורמה. אני משוכנע ש-99% מן הישראלים משני הצדדים אינם אלימים, מוקיעים אלימות ורוצים לנהל את הוויכוח בפיותיהם ולא בידיהם. אבל די בגפרור אחד, בתקרית שולית, וזה יכול לבוא מכל צד: מפגין חמום מוח, שוטר אלים מדי, מישהו שיתרתח בגלל לחצי תנועה, שיכור שייצא לרחוב. בהפגנות שלאחר ביטול עילת הסבירות כבר גאתה האלימות: 32 מפגינים ועשרה שוטרים נפצעו. המשטרה הפעילה לראשונה מול המפגינים את ה"בואש" (המשמש לרוב נגד חרדים), מפגינים שישבו על הכביש הוכו, בנתיבי איילון דווח על הפעלת כוח רב. כתבי משטרה מנוסים טענו, כי מדובר בטפטוף המדיניות הפשיסטית של הגזען העבריין איתמר בן-גביר, שלמעשה אישר שכעת המשטרה עושה כרצונו. כאמור, במקביל היו גם לא מעט מקרים חמורים של תקיפת שוטרים עד כדי פציעתם. אני מאוד חושש, שזה רק עניין של זמן עד שיהיו פצועים קשה ואפילו הרוגים, וכאשר זה קורה – הדרך למאבק אלים ואפילו מלחמת אזרחים מתקצרת מאוד. אבל במקביל, אולי אולי – ובל נחטא בשפתינו – זו תהיה מקלחת הצוננים שתידרש כדי שקואליציית הרודנות תתעשת ותעצור. דומה שלא צריך לומר, אבל שיהיה ברור: איש אינו מייחל לכך. אני רק אומר, שזהו תרחיש קיצון אחד העשוי לעצור את ההתרסקות.

מצב הקיצון השני הוא הקמת ממשלת אחדות, כאן ועכשיו. נכון, זה נשמע מופרך לחלוטין ומן הסתם גם מופרע לחלוטין. אם הפוליטיקאים שלנו לא הצליחו להגיע להסכמה נקודתית על עילת הסבירות, הם יצליחו להקים ממשלה ביחד? אם בנימין נתניהו באמת רוצה רפורמה שתמלט אותו מאימת הדין, הקואליציה הנוכחית היא האידיאלית מבחינתו. מן העבר השני, בני גנץ ויאיר לפיד – כמו יתר מנהיגי האופוזיציה – אינם מאמינים למילה של נתניהו, ובצדק; שניהם מצולקים היטב מן השקרים והמניפולציות שלו. הם גם קוראים את הסקרים ויודעים שאם הממשלה תיפול כעת, יש להם סיכוי מצוין להקים ממשלה משלהם. מבחינה אנוכית, אין להם סיבה לבוא ולומר לנתניהו: תוציא את הימין הקיצוני (ואולי את החרדים) ואנחנו מצטרפים. מותר גם לתהות האם נתניהו באמת שולט היום בליכוד והאם יוכל להעביר החלטה על ממשלת אחדות. אבל תגידו לי מה החלופה, ולא רק בגלל ההפיכה המשטרית, אלא בגלל המדיניות ההזויה והמוטרפת של הממשלה הזאת בכל דבר שהיא נוגעת בו. מי בדיוק יתמוך בדמוקרטיה ויציל את הביטחון והמשק? אלו הדוחפים במשך חודשים מצע רודני? גזענים ותומכי טרור? מפלגות עדתיות-גזעניות ושוביניסטיות? צעקנים מתבהמים וגסי רוח? משיחיסטים הזויים? אלו המנותקים לחלוטין מן המציאות? האדישים לחלוטין לקריסת המדינה? האוטמים אוזניהם ועוצמים עיניהם לכל המתרחש? אלו אשר יצאו מדעתם ובוגדים בעמם? זה לא שהצד השני אידיאלי – לפיד וגנץ הם סוג של רודנים במפלגותיהם – אבל הוא טוב לאין-ערוך מהכנופייה שהשתלטה על המדינה. ישראל נתונה בסכנה הפנימית החמורה ביותר בתולדותיה, ובסכנה קיומית שניתן להשוותה רק למלחמת השחרור ולערב מלחמת ששת הימים. הקרע הפנימי מסוכן בהרבה מאשר האיום הביטחוני. פצצת אטום יכולה להחריב עיר וטילים יכולים להרוג אלפים; אבל אירן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ יחדיו לא מסוגלים לדגדג את עצם קיומה של ישראל. מה שאנחנו עושים כעת לעצמנו – בהחלט כן. אנחנו בנתיב מהיר להרס של הביטחון, הכלכלה, החברה, יחסי החוץ, הקשר לעם היהודי. אנחנו מצויים עמוק בשסע הנורא ביותר בעם היהודי מאז חורבן בית שני, אתמול לפני 1,953 שנים. אותו חורבן נגרם בשל השתלטות של קיצוניים עיוורים ודחיקת המתונים המופכחים, בשל פופוליזם מנהיגותי שבא במקום הכרעות אמיתיות, בשל התעלמות מוחלטת מן המציאות – בדיוק מה שאנחנו רואים כעת. בנימין נתניהו יירשם לדראון עולם כמי שהוביל את ישראל לכל הפחות לסף החורבן. מי שלא יעשה כל מאמץ חוקי, פוליטי וציבורי לבלום אותו – יירשם לדראון לצידו.