על החות'ים פועלים מספר מרסנים, המצמצמים מוטיבציה ויכולת לפגוע בישראל. ראשית, הזירה התימנית מרוחקת כ-2,000 ק"מ מאילת, מה שמכתיב תקיפה בעיקר מהאוויר (טילים מסוגים שונים וכטב"מים) ומהים (פגיעה בספנות הישראלית ובחופש השיט בבאב אל-מנדב), אך גם מקל על יכולת המעקב והסיכול של ישראל ושותפותיה. אולם, לשם כך על ישראל להפנות קשב ומשאבים, בעיקר אוויריים וימיים, למאמץ ההגנה בזירת הים האדום. ואכן, דווח שישראל העבירה אמצעים ימיים לזירה זו (יוזכר שחלק מהסחר הימי הישראלי עובר בים האדום בואכה אילת, ומהווה עורק כלכלי-מסחרי משמעותי).
שנית, ספק עד כמה לחות'ים עניין לגרום התלקחות אזורית רבתי, ולו משום שזו תסכן את ההישגים שגרפו בעקבות ההבנות בינם לבין סעודיה ואת הפסקת האש הנמשכת מאז אפריל 2022. לחות'ים סדר יום שונה והם אינם זוכים לתמיכה רבה מאזרחי תימן, וייתכן שהירי על ישראל הוא מבחינתם גם דרך להסיט ביקורת מעליהם. נציגי החות'ים הגיעו לאחרונה להבנות עם סעודיה, במסגרתן זכו מרבית דרישותיהם הכספיות למענה חיובי, והם יתקשו לסכן זאת, כמו גם את הישגי הפסקת האש המאפשרת להם להתרכז בבניין כוחם הצבאי.
החות'ים זוכים לתמיכה מצד "כוח קודס" של משמרות המהפכה, ובכללה הברחות נשק, הדרכות בלחימה, מימון ואף סיוע בייצור אמצעי לחימה. תמיכה זו התעצמה בעשור האחרון וביתר שאת לאחר תחילת המלחמה עם סעודיה ב-2015, כדרך עקיפה של אירן לפגוע בסעודים. ועדיין, בצד רצונם של החות'ים להפגין סולידריות עם חמאס ויתר חברות "הציר", מידת ההשפעה האירנית עליהם נמוכה יחסית לזו שיש לאירן, למשל, על חיזבאללה. המרחק הגאוגרפי בין אירן לתימן והעדר ציר יבשתי בין אירן לבין החות'ים מקשה גם הוא על תמיכה בהם.
האילוצים והגורמים המרסנים הפועלים על החות'ים, פועלים גם על ישראל. המרחק הגיאוגראפי ומורכבות הזירה התימנית יקשו על ישראל לפתח מענים שיפגעו בחות'ים כתגובה או ירתיעו אותם מהמשך התקפותיהם. סעודיה ואיחוד האמירויות התקשו במשך מלחמה שנמשכה כשבע שנים להתמודד עם התקפות החות'ים עליהן, למרות קרבתן הגאוגרפית לתימן, שיתוף הפעולה שקיבלו מגורמים אחרים בתימן, ואף הסיוע האמריקני והמערבי שהוגש להן בחלק מהזמן.
מהלך תגובה ישראלי מכל סוג יצריך התייעצות ותיאום מוקדם לא רק עם ארה"ב, שחזרה והצהירה שאינה מעוניינת בהרחבת מעגל הלחימה, אלא גם עם שותפות אזוריות נוספות שאינן מעוניינות בהתרחבות המערכה וזליגתה לשטחן, בראשן איחוד האמירויות וסעודיה. הדילמה המונחת לפתחה של סעודיה אינה פשוטה: לסעודים אינטרס בסיסי לפגוע בחמאס ולשלול הישג מ"ציר ההתנגדות", אך העדפתה הברורה היא להישאר מחוץ לעימות שבמרכזו מלחמה בין ישראל לחמאס משום שזה עלול לזלוג לשטחה. ככלל, הסיכון הגובר בפריצת מלחמה אזורית מעלה את מפלס החרדה במפרץ, ועלול לדחוף את מדינות המפרץ להעדיף סיום מהיר של הלחימה על פני התועלת שעשויה להקנות להם פגיעה אפשרית בחמאס.
אירן והחות'ים מבינים זאת ולכן הם מנסים לחדד את הדילמה המונחת כעת בפני הסעודים: עד כמה הם מוכנים לבחור צד, לחבור לאמריקנים ובמשתמע גם לישראל, ולסכן בכך את היתרונות שהם קטפו משיפור היחסים עם אירן ומהפסקת האש עם החות'ים. הסעודים מצידם יעדיפו להימנע מבחירה, ובכל מקרה מבקשים מהממשל האמריקני להוכיח נכונות למלא תפקיד משמעותי בהגנה על הממלכה. מסיבה זו יצא בשבוע בעבר שר ההגנה הסעודי ואחיו של יורש העצר, חאלד בן-סלמאן, לשיחות בוושינגטון במהלכן נפגש עם שר ההגנה, לויד אוסטין, ועם היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן.