התפתחות זו מאתגרת את ישראל, שכן חלק מהתמודדותה עם תפוצת אמל"ח אירני התבסס בשנים האחרונות על ניסיונות למנוע העברת נשק לשחקנים בגבולה, כשהבולט ביניהם הוא תקיפות אוויריות במסגרת המב"מ – המערכה שבין המלחמות. אמצעים אירניים שייוצרו ברוסיה עתידים לדרוש היערכות מתאימה של מערכת הביטחון ואולי גם שינוי תפיסות. גם אם השיטה מנעה הגעה של אמצעים מסוימים לידי אויבי ישראל, אין מדובר במענה מספק נוכח מגוון האמצעים והגורמים החמושים שישראל מתמודדת מולם כבר כעת, לא כל שכן במקרה של מלחמה בחזית הצפונית.
עד עתה, ישראל לא נמצאה תחת מטחים משולבים שמעבר לגבול יכולות ההגנה האוויריות שלה, אולם אין הבטחה שהמצב יישאר כזה במקרה של עימות בחזית הצפונית. מגוון אמצעי הלחימה המופעל במלחמה כעת, שיתווספו אליו יכולות חדשות ובטווח רב-זירתי, אמור להיחשב דגל אדום לבניין כוח עתידי, כולל אמצעי לחימה ושינוי תפיסות בנוגע לאיום האווירי. כן ראוי לפנות, לנוכח צפי זה, לשיתוף פעולה עם מדינות נוספות, החולקות עם ישראל איומים. ביניהן מצויות מדינות סוניות פרגמטיות במפרץ הפרסי, שחלקן, דוגמת סעודיה (המתקפה על מתקני הנפט של ארמקו ב-2019) כבר נפגעו משמעותית משיגור מל"טים תוקפים על-ידי החות'ים.
גם ארה"ב, שנרתמה לסייע לישראל, סובלת ממתקפות על כוחותיה מצד מיליציות המגובות על-ידי אירן, בעירק ובסוריה. על-פי פרסומים, ארה"ב זיהתה מספר קווי דמיון בין המל"טים ששימשו בתקיפה על מתקני הנפט לבין כלי טיס אירני המוכר בשם IRN-05. נציג משרד ההגנה הסעודי אמר כי נפלי המל"ט שאותרו על-ידי החוקרים באתר התקיפה הסעודי הם הוכחה לאשמה האירנית.
נתונים שפרסם דובר צה"ל ב-9 בנובמבר חשפו, כי מתחילת המלחמה שוגרו 9,500 רקטות ועשרות כלי טיס לעבר שטחה של ישראל, 3,000 מתוכם בשעות הראשונות למלחמה. בעוד חלק מהשיגורים כושלים או מופנים לעבר מה שמערכות ההגנה מזהות כשטחים פתוחים, מערך ההגנה האווירית יירט 2,000 שיגורים של נשק תלול מסלול ועשרות כלי טיס עוינים מסוגים שונים. לצד ההצלחה היחסית נרשמו מקרי זיהוי כושל, למשל הפגיעה במבנה אזרחי באילת על-ידי מל"ט נפץ שהגיע מסוריה. בנוסף תידרש העמקת הטיפול באיומים קצרי טווח, בדגש על רחפנים מסוגים שונים.
מתקפות הטילים והמל"טים מרצועת עזה ומלבנון והמתקפות מתימן, מסוריה ומעירק, מדגישות כיצד אירן מצמצמת את הסיכון שבעימות ישיר מול ישראל על-ידי נקיטת עימות מבוזר באמצעות גורמים לא-מדינתיים. מצופה שישראל, לצד ההתמגנות באמצעות מגוון הטכנולוגיות שהתעשיות הביטחוניות מאפשרות לה, תרחיב את מעורבותה בקואליציות עם מדינות בעלות אינטרסים משותפים. לצד שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שגם מספקת לישראל אמצעים רבים כולל טילים המאפשרים יירוט באמצעות מערכת כיפת ברזל, יש לשקול שיתוף פעולה עם סעודיה ואיחוד האמירויות, בעיקר בתחומי המודיעין, הטכנולוגיה והיירוט. מדינות אלה, שהן בעלות משאבים ותעשיות ביטחוניות מתפתחות, חולקות עם ישראל לא מעט אינטרסים, לפחות בכל הקשור לאיום האירני.