למרות הכל, הממשל ממשיך לשדר מסרים המבהירים שהוא משוכנע בצדקת עמדתו. סביר שהממשל מעוניין בהכרעה מהירה של חמאס (בתקשורת הוזכר כי בלינקן דיבר על מספר שבועות, לא חודשים). ומצד שני, הממשל הוא זה שדורש מישראל התנהלות זהירה, המחייבת את צה"ל לפעול תוך התחשבות בדרישות אלו. ההיענות הישראלית החלקית להכנסת סיוע הומניטרי, כולל דלק, ולמנוע ככל האפשר פגיעה בחפים מפשע, באה לידי ביטוי בשטח ומסייעת לממשל לדבוק בתמיכה במהלך הצבאי.
עמדת הממשל היא הזדמנות ממשית עבור ישראל, שכן לעוצמה ולנחישות של תמיכתו בה יש פוטנציאל להעביר מסר הרתעתי ברור ליריביה, בפרט לאירן. מעבר לכך, החזון שמציב הממשל ל"יום שאחרי", ושאיפתו להמשיך ולקדם את הרחבת הנורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה, חופפים לאינטרסים של ישראל ונראה שהם משתלבים גם באינטרסים של ריאד, שממתינה לראות כיצד תסתיים המערכה.
מטרותיה של ישראל ליום שאחרי השגת היעדים הצבאיים צריכות לכלול מהלכים שיבטיחו, כי הממשל האמריקני ידבק בגישתו זו ויהיה זה שיוביל את התהליכים לעיצוב מחדש של המציאות האסטרטגית באזור. יעדה אמור להיות החלשתם של גורמי ציר הרשע וחיזוק המוטיבציה והעניין של הגורמים הערבים המתונים לשפר את היחסים עם ישראל.
למרות ההבנה שלממשל יש אינטרס ברור לתמוך בישראל עד השגת היעדים הצבאיים, יש לקחת בחשבון, כי שינוי בעמדה האמריקנית, ולכך יש כבר סימנים ראשונים, יכול להיות מהיר ולגרור משמעויות מרחיקות לכת למרחב התמרון המדיני והצבאי הישראלי. נראה, כי מהפך בעמדה האמריקנית עשוי להתרחש אם הממשל יגיע למסקנה, שישראל מתקשה להשיג את היעדים הצבאיים בטווח זמנים מוגבל, ובפרט אם ההתנהלות הישראלית תגרור משבר הומניטרי משמעותי נוסף, פגיעה משמעותית באזרחים או התרחבותה של המלחמה לחזית הצפונית והתפתחות מציאות שתגרור את שארה"ב ישירות למערכה.
הממשל משתדל לנהוג באיפוק מול ההרחבה הניכרת בתקיפות שמבצעות מיליציות פרו-אירניות בעירק ובסוריה נגד יעדים אמריקניים ופעילות טרור מוגברת של החות'ים במרחב הימי. הממשל גם מודע לאתגר הביטחוני שישראל ניצבת בפניו בגבולה הצפוני, אך לפי שעה מעוניין לפתור את העימות בדרכים דיפלומטיות.
כדי להבטיח את המשך העמידה האיתנה של הממשל האמריקני לצד ישראל, יהיה עליה להמשיך ולהקשיב לאינטרסים של ארה"ב בנוגע למציאות המועדפת ברצועת עזה ולשילובה בהסדר רחב יותר במסגרת קידום פתרון לסוגיה הפלשתינית. עד עתה ניכר, כי הממשל מתוסכל מהעדר נכונות של ישראל לדון ברצינות בשאלת "היום שאחרי".
בסופו של יום, היעדים ארוכי הטווח משותפים לשתי המדינות: סילוק האיומים כולל מצד חיזבאללה, התייצבות סביבתה של ישראל והבטחת שקט ביטחוני לאורך זמן. לשם כך, הממשל יזדקק לשיתוף הפעולה של ישראל בגיבוש הדרך לשלב גורמים פלשתינים מובילים ("רשות פלשתינית מחודשת") בקידום תהליך מדיני, שבסופו ימומש חזון שתי מדינות לשני עמים. שיתוף פעולה כזה יקל על הממשל לגייס את תמיכתם של שחקנים נוספים בזירה הבינלאומית והאזורית, כדי להבטיח את מעורבותם הפעילה בתהליכים שיידרשו על-מנת לייצב את רצועת עזה ולשקמה בשנים הקרובות.