למרות הביקורת הגוברת, האידיאולוגיות הרדיקליות המשיכו להתחזק על-רקע שורת אירועים דרמטיים, במיוחד הרג ג'ורג' פלויד על-ידי שוטר במיניאפוליס בשנת 2020. בשנים הבאות נרשמה עלייה חדה במספר התקריות האלימות, כולל ביזה והתנגשויות קשות עם המשטרה. גם התקריות האנטישמיות שהתרחשו אחרי באוקטובר מעידות על המעבר לשלב האלימות הפיזית. השם שהודבק לאידיאולוגיות רדיקליות אלה הוא "ווק" (woke, או wokeness, או wokism), שמקורו במאבקה של הקהילה השחורה נגד גזענות באמריקה ומשמעותו היא "alert to racial prejudice and discrimination".
השפעת "התיאוריה הקריטית של הגזע" על השיח האקדמי הכללי ועל הנהלת האוניברסיטאות הלכה וגברה, ותורגמה לצמיחה של מסגרות לקידום סטודנטים מכל קבוצות המיעוט (למעט היהודים). אוניברסיטאות רבות הקימו מחלקות חדשות בשם DEI – "גיוון, הגינות, והכללה" (Diversity, equity and inclusion), כדי להגדיל את שיעור הסטודנטים בני המיעוטים ולהקל עליהם להשתלב. המחלקות החדשות הפכו לגופים ביורוקרטיים מנופחים, זכו למעמד חשוב ולתקציבי ענק, אך לא השיגו את היעדים שסימנו לעצמן.
לעומת זאת, גברה הביקורת הציבורית נוכח השפעתם השלילית של משרדי DEI על חופש הביטוי בקמפוסים, על הפגיעה במצוינות האקדמית, והחשוב מכל - על העמקת הקיטוב החברתי באוניברסיטאות. אחרי טבח 7 באוקטובר, משרדי DEI לא נקפו אצבע למניעת התקריות האנטישמיות בקמפוסים, משום שכלל אינם מכירים באנטישמיות כדיכוי או אפליה. עמדה זו נחשפה ביתר שאת בשימוע בקונגרס שנערך לנשיאות שלוש אוניברסיטאות העילית. ביקורת ציבורית נמתחה גם על הסתמכות האוניברסיטאות על תרומות ממדינות ערביות במפרץ הפרסי: בשנים 2021-1986 הגיע מימון זה ל-8.6 מיליארד דולר, יותר ממחציתו – מקטר.
המצב במערכת החינוך הציבורית בארה"ב מורכב לא פחות. מאז תחילת העשור מצטברות עדויות על הוראת התפיסות של גזע, מגדר וצדק חברתי, על בסיסן של CRT ואידיאולוגיות רדיקליות אחרות בבתי הספר הציבוריים. קבוצות הורים החלו להתארגן כדי להביא לביטול הוראת CRT בבתי ספר, הנושא עלה לכותרות במדינות רבות והסוגיה הפכה לאחד המוקדים של העימות הפוליטי. המושלים במדינות שמרניות ניסו לאסור על לימוד תכנים אלה; דונלד טראמפ פרסם בשלהי כהונתו צו נשיאותי על ״Combatting race and sex stereotyping״ שאסר על מוסדרות פדרליים לקדם דעות המבוססות על CRT או לממן פעולות שמעודדות אותן.
הנשיא ג'ו ביידן ביטל את הצו והעניק לאיגודי המורים תמיכה מוחלטת בקביעת תוכניות לימוד בבתי ספר. כתוצאה מכך, לימוד תכני CRT בבתי ספר חלחל למערכות חינוך ברוב מדינות ארה"ב, למעט מספר מדינות שמרניות, ביניהן פלורידה ואריזונה. לפי מחקר שפרסם המכון האמריקני Manhattan Institute בתחילת 2023, רוב הצעירים בגילי 20-18 למדו מושגים הקשורים ל-CRT ולאידיאולוגיה רדיקלית של מגדר במסגרת בתי ספר ציבוריים.
ההורים האמריקנים, כצפוי, מצביעים ברגליים: בשש השנים האחרונות חלה עלייה של 50% במספר הילדים שלומדים מהבית וירידה של 4% במספר הלומדים במערכת החינוך הציבורית. החוגים הרפובליקאים עמלים על יוזמות חקיקה חדשות שנועדו להקל על הורים המעוניינים להעביר את ילדיהם מבתי ספר ציבוריים, הנשלטים על-ידי איגודי המורים, לבתי ספר פרטיים או עצמאיים.
יתר על כן: בשנים האחרונות הופיעו דיווחים על אודות הכנסת תכנים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראלים במספר בתי ספר ציבוריים, כחלק מלימוד התיאוריות הרדיקליות. אחרי 7 באוקטובר, מורים יהודים דיווחו על יחס עוין מצד תלמידיהם, ובמקרה אחד ניסו תלמידי בית ספר תיכון בניו-יורק לתקוף פיזית מורה ממוצא יהודי שפרסמה תמונה של השתתפותה בהפגנה פרו-ישראלית. אף שממדי האלימות האנטישמית בבתי הספר עדיין קטנים יחסית להיקף התופעה בקמפוסים, המגמה ברורה. עוינות זו נובעת מאידיאולוגיה של "ווק", הרואה בישראל מדינה לא לגיטימית, ומזהה את היהודים עם הרוב הלבן בעל הפריבילגיות שאינו קורבן לדיכוי או הפליה.