מוטיב זה מופיע במאמרים נוספים. איוון טימופייב, מנכ"ל המועצה הרוסית לעניינים בינלאומיים (מוסד מחקר המקורב למינהל הנשיאותי), טוען שהמלחמה בין ישראל לחמאס היא ביטוי להיחלשותו של הסדר העולמי החד-קוטבי. עם זאת, טימופייב מתאר את המלחמה בעזה וקונפליקטים אחרים כתוצאה מהחולשה של ארה"ב וחוסר איזון במערכת היחסים הבינלאומיים, ולא כמדיניות מכוונת של ארה"ב שתכליתה לשמר את הסדר העולמי, כפי שטען פוטין. גם לוקיאנוב גורס שהמלחמה בעזה היא שלב נוסף של הרקונסטרוקציה העולמית, שהחלה בתחילת המאה.
חלק מהמומחים מדגישים את החשיבות של העולם המוסלמי בכינונו של הסדר העולמי החדש. רוסלן ממדוב, חוקר בכיר במרכז ללימודים ערביים ואיסלאמיים במכון למזרחנות במוסקבה, שנוקט עמדה אנטי-ישראלית, טוען שמנהיגי מדינות ערב עדיין שבויים בתפיסת הסדר העולמי החד-קוטבי הישן. רק שבירת הפרדיגמה הזאת, לדעתו, תוביל ליצירת הסדר העולמי החדש. הוא מותח ביקורת על חוסר המעש של מדינות ערב בסוגיה הפלשתינית, אך גם מודע למחלוקות הקיימות ביניהן (איחוד האמירויות, סעודיה, מצרים) לבין חמאס, שכן הן רואות בו סכנה למשטריהן.
גם אלכסנדר דוגין, אידאולוג בולט בקרב הלאומנים הקיצוניים הרוסיים, מציג את המלחמה בעזה כחלק מעימות רחב יותר בין רוסיה למערב. לדידו, כעת, כשמדינות המערב ו"הפרוקסי הישראלי" תוקפים את העולם המוסלמי, המדינות המוסלמיות יבינו שהסכסוך בין ישראל לחמאס הוא חלק מהמאבק על הסדר העולמי, והן יוכלו להבין טוב יותר את המאבק של רוסיה באוקראינה. לדעתו, רוסיה וסין הן בעלות הברית של העולם המוסלמי במאבק על העולם הרב-קוטבי. כל אחד מהקטבים יצטרך להוכיח את זכותו להתקיים באמצעות מאבק: רוסיה מול אוקראינה, סין מול טאיוואן, והעולם המוסלמי במסגרת פתרון הסוגיה הפלשתינית. אם העולם המוסלמי לא יצליח להתאחד וליצור קוטב מוסלמי, יתעכב התהליך של המעבר לעולם רב-קוטבי.
ניתוח השיח המתנהל על-ידי מומחים ברוסיה מעלה שהתמיכה בנראטיבים של פוטין אינה חד-משמעית, וחלקם אף מציגים דעות מנוגדות. אין מדובר בפלורליזם במובן המערבי של המושג, אם כי ניכר שקיימת רמה מסוימת של חופש ביטוי בנושאים שאינם מסכנים ישירות את המשטר.
עם זאת, התזה שלפיה העולם נמצא בתהליך של מעבר מעולם חד-קוטבי לעולם רב-קוטבי, היא חלק מהמיינסטרים ומקובלת גם בקרב מי שמביעים דעות שאינן מתיישבות עם העמדה הרוסית הרשמית. לפי ראיית עולם זו, העולם המוסלמי הוא חלק חשוב בארכיטקטורה הרב-קוטבית ומהווה קוטב ידידותי כלפי רוסיה, שאליו היא עושה מאמצים להתקרב. ישראל, על-פי תפיסה זו, שייכת למערב בהובלת ארה"ב, ומהווה חלק מהקוטב העוין את רוסיה.
על-רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארה"ב, על ישראל להבין את התפיסות המעצבות את המדיניות הרוסית שמכוונת לשבירת הסדר העולמי הנוכחי, ולפרש את התנהלותה של רוסיה מול ישראל דרך פריזמה זו. העמדה האנטי-ישראלית שנקטה רוסיה בקשר למלחמה נגד חמאס מהווה הוכחה נוספת לכך שיש לראות את יחסיה של רוסיה עם מדינות וארגונים שונים על-פי תפיסת הסדר העולמי הרב-קוטבי שהיא שואפת ליצור.