פון-ספקובסקי מדגיש: "אל תקבל רושם מוטעה. אני לא אומר את זה כי אני תומך או לא תומך בטראמפ. הבעיה שלי היא ניצול לרעה של החוק מסיבות פוליטיות. אנחנו לא אמורים להיות מדינה בה אכיפת החוק פועלת כך". הוא גם דוחה את הטענה לפיה סמית הוא פרקליט מקצוען ובלתי-פוליטי. ראשית, אשתו היא מפיקת סרטים העומדת מאחורי סרט המשבח את מישל אובמה. שנית ועיקרית, "אין זו הפעם הראשונה שהוא מנצל לרעה את החוק. לפני כמה שנים, כאשר עבד במשרד המשפטים, הוא העמיד לדין את המושל הרפובליקני של וירג'יניה, רוברט מק'דונל, באשמת שחיתות. מק'דונל הורשע במחוזי, אבל בית המשפט העליון זיכה אותו פה אחד, וכל השופטים אמרו שסמית עיוות את החוק כדי להתאים אותו למקרה. אני לא מאמין שהוא עצמאי".
פון-ספקובסקי גם מצטט חוות דעת שהגיש אד מיז, שהיה שר המשפטים בממשל רייגן, לבית המשפט העליון כאשר סמית ביקש (ולא נענה) להכריע מיד בטענת החסינות של טראמפ. לשיטתו של מיז, מינויו של סמית היה בלתי חוקי, ואם גישתו תתקבל – ייתכן שכל פעולותיו ייפסלו. זוהי טענה חדשנית שטרם עמדה למבחן, אך לדעת פון-ספקובסקי היא בהחלט מבוססת:
"הבסיס הוא שעובדי מדינה צריכים להיות ממונים בידי הנשיא ומאושרים בידי הסנאט. כל פרקליטי המחוזות הפדרליים, ויש למעלה מ-90 כאלה, ממונים בצורה כזאת. כל התובעים המיוחדים הקודמים היו פרקליטי מחוזות. אבל השר מריק גרלנד מינה את סמית, שהוא כעת עורך דין פרטי, ונתן לו יותר כוח מאשר יש לפרקליט מחוז – וזה בלי אישור הסנאט".
לטענת פון-ספקובסקי, "אלו תביעות שמנצלות לרעה את החוק כדי להעמיד לדין על פעולות שאין פליליות. כאן נכנסים לתמונה המניעים המפלגתיים". כך הוא רואה גם את תיק סטורמי דניאלס: "זו אינה עבירה לשמור בסוד הסכם מחוץ לבית המשפט; זה מקובל בכל הסדר. התביעה טוענת שזו עבירה על חוק מימון הבחירות, אבל ועדת הבחירות הפדרלית – שהיא דו-מפלגתית – אמרה שזו לא הייתה עבירה, ואז תובע מחוזי אומר שזאת כן עבירה. זה בדיוק הניצול לרעה של החוק".
במישור המעשי, פון-ספקובסקי חושב שלטראמפ יש בעיה – לפחות בערכאות הדיוניות, בגלל שיטת המושבעים. "מחוז פולטון הוא מאוד דמוקרטי ויהיה מאוד מוטה מבחינה פוליטית. בוושינגטון זה עוד יותר גרוע. חברי המושבעים פה כל כך גרועים, עד שכאשר משרד המשפטים רוצה להעמיד לדין טרוריסטים – לא עושים את זה בוושינגטון מחשש שיזוכו, אלא עוברים את נהר הפוטומק לווירג'יניה.
"אם תיק ג'ורג'יה לא יידחק לשוליים [בגלל הטענות האתיות נגד ויליס], יש סיכוי גבוה שטראמפ יורשע בגלל המיקום והוא יצטרך לערער; חבר המושבעים שם ירשיע אותו בלי קשר לעובדות. אותו דבר נכון לגבי וושינגטון: 95% בעיר הצביעו בעד ביידן. אם אתה רפובליקני ומעמידים אותך לדין בוושינגטון, ירשיעו אותך גם על אכילת כריך. הסיכוי שלו יהיה בערעור בבית המשפט העליון".
הוא מסביר, כי גם בית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון לא יושיע את טראמפ. הדמוקרטים ששלטו בסנאט בימי ממשל ברק אובמה לא היו מרוצים מהרוב הרפובליקני בבית משפט זה ולכן הגדילו בשלושה את מספר השופטים בו, וכך יכול היה אובמה לשנות את הרוב. "יש 11 בתי משפט פדרליים לערעורים וזה שבוושינגטון הוא הכי פחות עמוס; לא היה שום צורך בשופטים נוספים. כך שגם הוא לא יהיה אוהד לטראמפ, ושוב המפלט האחרון שלו הוא בית המשפט העליון".