אמנם לא כל מהלכי המיליציות מתבצעים בתיאום הדוק עם הפטרון האירני, אך בעיני עצמן הן מהוות שחקן צירי, המעוניין לבסס את מעמדו כשותף פעיל למהלכים שמקדמת אירן נגד ישראל, תוך כדי המלחמה ברצועת עזה ובמסגרת אסטרטגיה של תגובה אזורית להתפתחותה. כמו חיזבאללה והחות'ים, גם המיליציות מכוונות את מתקפותיהן על ישראל בדרך כלל למטרות צבאיות (בסיסי חיל-האוויר וחיל-הים) או אזרחיות בעלות ערך אסטרטגי (נמלי ים ואסדת הגז). מדובר בניסיון לאתגר את ישראל מחזיתות נוספות – ממזרח וצפון-מזרח – וליצור עומס על מערכות ההתראה והיירוט. המיליציות בעירק הצטרפו למתקפה המרוכזת של אירן על ישראל ב-13 באפריל, בתגובה על חיסולו של הגנרל האירני מהדווי בסוריה, וזאת כהמחשה ליכולת של "ציר ההתנגדות" לארגן מתקפה אווירית משולבת על ישראל. רוב הטילים והכטב"מים שהתקרבו לישראל או חצו לשטחה לאורך הגבול המזרחי – מרמת הגולן ועד אילת – יורטו בדרכם למטרות, למעט פגיעות ספורות שהסבו נזק קטן, יחסית למתקפות של חיזבאללה. המתקפות נגד הבסיסים שבהם שוהים הכוחות האמריקנים בעירק ובסוריה גרמו לעשרות נפגעים ולשלושה חיילים הרוגים (במתקפה בירדן), והובילו למתקפות תגובה של צבא ארה"ב על בסיסי המיליציות ולסיכולים ממוקדים על אדמת עירק נגד המעורבים במתקפות. לכאורה, מדובר באתגר משני ביחס להתפתחות בגבולה הצפוני של ישראל. אולם, כבר עתה המיליציות העירקיות חותרות להרחיב את מעורבותן בעימות עם ישראל, במספר דרכים. בשבועות האחרונים התפרסמו בעירק נטילות אחריות משתפות ל"התנגדות האיסלאמית בעירק" ולמורדים החות'ים בתימן, וזאת לאחר מפגשים גלויים בין נציגיהם באירן. בתקשורת הסעודית דווח, כי החות'ים עוברים בעירק אימונים בבסיסי "הגיוס העממי". במהלך המלחמה בעזה פורסמו דיווחים על הידוק הקשרים ומפגשים בין הנהגת חמאס למנהיגי המיליציות ונציגי ממשלת עירק, כשעל הפרק פתיחת משרד של חמאס בבגדד כחלופה אפשרית לקטר. התפתחות נוספת שטומנת בחובה סיכון ביטחוני גבוה עבור ישראל, היא המאמצים של המיליציות העירקיות לחדור לירדן לשם ביצוע פעולות טרור בשטח ישראל. זאת, בנוסף לניסיונות של אירן ושלוחיה, שנחשפו גם תוך המלחמה בעזה, להגיש סיוע לארגוני טרור באמצעות הברחות נשק דרך ירדן. באפריל הצהיר בכיר בארגון "גדודי חיזבאללה" העירקי על נכונות להעביר ל-12,000 ירדנים אמצעי לחימה מסוגים שונים כדי לפעול יחד נגד ישראל. גורמים רשמיים בירדן אף הודו באחרונה, כי המיליציות העירקיות ניסו מאז 7 באוקטובר לחדור לשטח הממלכה כדי להגיע לגבול עם ישראל, וכי השלטונות המקומיים מזהים ניסיונות של אירן והמיליציות הפועלות בחסותה לערער את היציבות בה. בישראל נשמרת עד עתה עמימות ביחס לגל המתקפות הגואה מכיוון עירק. בשבועות האחרונים מוצגים בהודעות דובר צה"ל היירוטים של כלי טיס וטילים המשוגרים מעירק (על-פי תזמוני ההודעות) כיירוט של מטרות אוויריות שעשו את דרכן לישראל מכיוון מזרח. לשון מעורפלת זו עשויה להעיד על הימנעות מכוונת מהבלטת הניסיונות לפגוע בישראל מעירק – כל עוד מערכות ההגנה מצליחות להתמודד עימם ביעילות והנזק שנגרם כתוצאה מהם הוא שיורי. ייתכן שישראל נמנעת מלפעול בגלוי נגד מקורות הירי בעירק, בהנחה שמהלך כזה עלול להוביל לחידוש מאסיבי של המתקפות הצבאיות נגד הכוחות האמריקנים בסוריה. עם זאת, כפי שעולה מניתוח המגמות הנוכחיות, המתקפות מעירק מאז תחילת המלחמה נמצאות במגמת עלייה ואף במגמת החרפה בסוג האיומים, הנוכחיים והפוטנציאליים, מצד המיליציות ובדחיפת אירן. גם אם כרגע ישראל מתמקדת בחזיתות הקרדינליות בדרום ובצפון, נדרשת היערכות להתמודדות עם התרחישים הללו, גם בשיתוף ארה"ב ובעלות בריתה באזור, כחלק מהעימות האזורי נגד אירן והציר.