מתחילת נובמבר 2023, בעקבות התערבות חיזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן בלחימה נגד ישראל, גם מיליציות שיעיות פרו-אירניות בעירק החלו להגיב צבאית על המלחמה בעזה במטחים של טילים וכטב"מים לעבר ישראל. התפתחות זאת מבטאת אף היא את הפיכתה של המלחמה לעימות בין ישראל לבין ציר השיעי בהובלת אירן.
היא מציגה חידוש נוסף: על הודעות שפרסמו מיליציות שיעיות בעירק בעניין מתקפותיהן על ישראל ותקיפות נגד בסיסים אמריקנים בעירק ובסוריה מאז מאוקטובר 2023, חתומה "ההתנגדות האיסלאמית בעירק" - שם גנרי, על משקל "ההתנגדות האיסלאמית בלבנון" (כינויו של חיזבאללה).
מאז תחילת המלחמה, נטלו המיליציות העירקיות אחריות על יותר מ-100 שיגורים לעבר מטרות ישראליות וביצעו כ-200 תקיפות נגד בסיסים בעירק ובסוריה שבהם שוהים הכוחות האמריקנים וכוחות הקואליציה הבינלאומית הפועלת נגד דאעש. המתקפות נגד מטרות אמריקניות פחתו במידה ניכרת אחרי תקרית שאירעה בסוף ינואר 2024, שבה נהרגו שלושה חיילים אמריקנים מפגיעת כטב"ם בבסיס בירדן.
התקרית הקטלנית - שגררה החלטה אמריקנית להגיב צבאית, כולל נגד "אינטרסים אירניים" - הובילה להתערבות ישירה של אירן: מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, אסמאעיל קאאני, הגיע בדחיפות לשיחות עם נציגי המיליציות בבגדד. זמן קצר לאחר מכן הודיע דובר "גדודי חיזבאללה" (הארגון שהואשם על-ידי ארה"ב באחריות לתקרית) על עצירת המתקפות נגד מטרות אמריקניות. מאז חודש פברואר, "ההתנגדות האיסלאמית בעירק" מתמקדת במתקפות על ישראל ואף הגבירה את הקצב שלהן בשלושת החודשים האחרונים.
גם אם לא התבצעו בפועל כל המתקפות שעליהן ניטלה אחריות בשם "ההתנגדות האיסלאמית בעירק" – כפי שאומרים מקורות צבאיים אמריקנים - הרי שהמאמץ התודעתי של המיליציות להציג את עצמן כחלק מהעימות עם ישראל, וכן מיתוגן כ"התנגדות האיסלאמית בעירק" הם הצהרת כוונות כלפי חוץ וכלפי פנים.
כלפי חוץ היא מכוונת נגד יריבי "ציר ההתנגדות", בדגש על ארה"ב, ישראל ומשטרים באזור שמשתפים עימן פעולה. המליציות מבקשות לאותת, כי ביכולתן להפוך את עירק לחוליה נוספת בשרשרת "התלכדות הזירות" בעימות האזורי, ולא רק תחנת מעבר או עורף לוגיסטי בין אירן לסוריה ולבנון.
כלפי פנים, ברקע ההתפתחויות הצבאיות ניצבת התרחבות פעילותן והשפעתן הפוליטית של המיליציות, הנהנות במקביל מתמיכה אירנית ומתמיכת שותפים בממשלתו של מוחמד שיאע א-סודאני שהם חברים בכירים בהן. ארגון הגג של המיליציות, "הגיוס העממי", זכאי לתקציב ממשלתי, לציוד צבאי ולבסיסים ששייכים למדינה. במובן זה, ההסלמה הצבאית במהלך חרבות ברזל היא מסר תקיף של המיליציות המופנה גם לעבר א-סודאני, צבא עירק ומנגנוני הביטחון הרשמיים, בעיצומו של ויכוח פנימי מתמשך על "גבולות הגזרה" של המיליציות.
א-סודאני נחוש לשמור על כצורך ביטחוני חיוני על הקשרים עם ארה"ב, לרבות הסיוע הצבאי שהיא נותנת לצבא עירק באימונים ובניין כוח, בעיקר לצורך המשך הלחימה בדאעש. המיליציות מצידן מאיימות לחדש ואף להחריף את מתקפותיהן על הכוחות האמריקנים, אם לא יושג בקרוב הסכם בין ממשלת עירק לממשל האמריקני בדבר נסיגת האמריקנים מעירק.
איתות ברור לכך הוא סדרה של מעשי ונדליזם שביצעו פעילים במיליציות נגד רשתות מזון מהיר המזוהות עם ארה"ב בבגדד בתחילת חודש יוני. בעקבותיהם נעצרו בהוראת שר הפנים כמה חשודים מ"גדודי חיזבאללה", אשר קראה להחרים ולגרש מעירק את העסקים המזוהים עם ארה"ב.