לבנון מתמודדת עם אחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיה בתחום אספקת החשמל. תשתיות ישנות, ניהול כושל, ומשבר כלכלי עמוק הם רק חלק מהסיבות שמובילות למחסור חמור בחשמל ולשיבושים תכופים באספקתו. נוסף על כך, לחיזבאללה, המיליציה והכוח הפוליטי המשפיע בלבנון, יש חלק משמעותי במשבר זה, מה שמוביל להחרפת המצב ומקשה על יישום פתרונות בני קיימא.
הרשימה הבאה מפרטת את הגורמים המרכזיים למשבר החשמל בלבנון, עם דגש על תפקידו של חיזבאללה בהחמרת המצב והעיכוב בפתרונות אפשריים:
1.
תשתיות מיושנות: מערך החשמל בלבנון סובל מהזנחה רבת שנים, ותשתיות ההולכה והייצור מיושנות ואינן מסוגלות לספק את הביקוש הגובר לחשמל. תחנות הכוח ישנות ופועלות ברמה נמוכה של יעילות, מה שמביא לאובדן אנרגיה משמעותי.
2.
ניהול כושל ושחיתות: חברת החשמל הלאומית - Electricité du Liban (EDL), מתמודדת עם בעיות ניהוליות משמעותיות, כולל שחיתות ואי סדרים כספיים. החברה סובלת מהפסדים כספיים כבדים שאינם מאפשרים תחזוקה ושדרוג של המערכת.
3.
משבר כלכלי ופיננסי: המשבר הכלכלי החריף בלבנון, שהחמיר מאז 2019, פגע קשות ביכולת המדינה להשקיע בתשתיות החשמל. המצב הכלכלי הביא לירידה חדה בהכנסות הממשלה, שחלקן משמשות לסבסוד חשמל, והוביל לקריסת המטבע המקומי, מה שהקשה על רכישת דלק לתחנות הכוח.
4.
מחסור בדלק: כתוצאה מהמשבר הכלכלי והפוליטי, המדינה מתקשה לייבא דלקים נדרשים לתפעול תחנות הכוח. המחסור בדלקים מתורגם להפסקות חשמל ממושכות.
5.
צריכת חשמל שוטפת: הצריכה השוטפת בלבנון נאמדת בכ-15,000 גיגה-ואט שעה (GWh) לשנה. עם זאת, בשל המחסור התמידי, הצריכה בפועל נמוכה בהרבה, ולרוב נעה סביב 10,000 גיגה-ואט שעה.
6.
מחיר החשמל: מחיר החשמל בלבנון נע בין 135 ל-200 לירה לבנונית לקילוואט שעה (L£/kWh) למגזר הביתי, תלוי בצריכה. לעומת זאת, בתעשיה המחיר נע בין 160 ל-225 לירה לקילוואט שעה, והמחיר למגזר המסחרי עשוי להגיע עד 250 לירה לקילוואט שעה. תעריפים אלה משתנים בהתאם לאספקה ולמצב הכלכלי במדינה.
7.
השימוש בגנרטורים פרטיים: עקב המחסור המתמשך באספקת חשמל אמינה, השימוש בגנרטורים פרטיים הפך לנפוץ ביותר בלבנון. רוב משקי הבית, העסקים והמפעלים נאלצים להסתמך על גנרטורים כדי לספק חשמל בשעות שבהן חברת החשמל הלאומית אינה מסוגלת לספק אותו. מצב זה יוצר מעגל קסמים שבו המחסור בחשמל מוביל להוצאות נוספות על דלק לגנרטורים, מה שמכביד על הכלכלה המקומית ועל משקי הבית.
8.
מעורבות חיזבאללה בשוק הגנרטורים והחשמל הפרטי: חיזבאללה מעורב בשיווק גנרטורים ומכירת חשמל לגורמים שונים בלבנון. הארגון, דרך רשתות עסקיות שבשליטתו, מספק גנרטורים ודלקים לאזורים בהם הוא חזק, ומוכר חשמל לגורמים פרטיים וציבוריים. מעורבות זו מעניקה לחיזבאללה שליטה נוספת במשאבים חיוניים ומחזקת את השפעתו הפוליטית והחברתית, אך גם תורמת להעמקת התלות בגנרטורים ובשוק החשמל הפרטי, ובכך משמרת את המשבר במקום לפתור אותו.
9.
השפעה פוליטית של חיזבאללה: חיזבאללה מחזיק בעמדות מפתח בממשלה ובפרלמנט, והשפעתו מקשה על יישום רפורמות במערכת החשמל, כולל הפרטה של חלקים מחברת החשמל הלאומית, מחשש לאובדן שליטה והשפעה.
10.
שליטה על משאבי אנרגיה לא חוקיים על-ידי חיזבאללה: חיזבאללה מעורב בהברחת דלקים ובשליטה על משאבי אנרגיה שמוזרמים ללבנון, בעיקר מאירן. חלק גדול מהדלקים האלה מופנה לשימושים פרטיים או נמכר בשוק השחור, מה שמחריף את המחסור בתחנות הכוח הממשלתיות.
11.
הסכסוך הפוליטי והביטחוני בהשפעת חיזבאללה: פעילות חיזבאללה יוצרת מתחים ביטחוניים שמרחיקים השקעות זרות בתחום האנרגיה והתשתיות, מה שמגביר את האי-יציבות בתחום זה.
12.
חסימת סיוע בינלאומי על-ידי חיזבאללה: חיזבאללה פועל לעיתים למניעת יישום תוכניות סיוע בינלאומיות של מדינות המערב או גופים כמו הבנק העולמי, מתוך חשש שהסיוע יוביל לרפורמות שעלולות לפגוע בכוחו הפוליטי ובשליטתו במשאבים.
כל הסיבות הללו תורמות במשותף למשבר החשמל המתמשך בלבנון, ומקשות על מציאת פתרונות בני קיימא לשיקום מערכת החשמל במדינה.