"סערה מושלמת" הוא התרגום לביטוי "perfect storm" שמשמעותו צירוף של נסיבות ואירועים המובילים לתוצאה קיצונית. אפשר גם לומר, שמדובר בצירוף נדיר שאם נשלל אחד ממרכיביו – האירוע לא מתממש. מבחינה של ההגדרה הזאת, ישראל מצויה בסערה מושלמת של סכנה קיומית. לפני כן – שתי דוגמאות מההיסטוריה. פרוץ מלחמת העולם השנייה היה סערה מושלמת: תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הסכמי ורסאי, המשבר הכלכלי בגרמניה, השפל הכלכלי העולמי, הנאצים, אדולף היטלר, נוויל צ'מברליין, הבדלנות האמריקנית. טלו רכיב אחד – ואין מלחמה. להבדיל, כך גם הקמת מדינת ישראל: השואה, התפרקות האימפריה הבריטית, התמיכה הסובייטית משיקולי המלחמה הקרה, דעת הקהל העולמית, דוד בן-גוריון. גם כאן, בלי אחד מבין אלו – המדינה לא הייתה קמה. וכעת – המציאות הנוכחית. הנה כל הרכיבים: אירן גרעינית, שלוחיה עוצמתיים, פעילות חבלנית מיהודה ושומרון ובתוך שטח ישראל, האויב מצהיר בגלוי על רצונו להשמיד את ישראל, מחדלים חמורים ביותר של צה"ל ומערכת הביטחון, חברה ישראלית משוסעת ועל סף מלחמת אזרחים, שחיקה משמעותית בתמיכה האמריקנית, התגברות האנטישמיות בעולם, מצב כלכלי חמור ומחמיר עוד יותר, בידוד עולמי דיפלומטי וכלכלי הולך וגובר, הנהגה כושלת ביותר שאחראית לחלק ניכר מהרכיבים האחרים. זו המציאות וחייבים להכיר בה. מה עושים? מטפלים קודם כל ברכיב שהוא לגמרי בידינו ומחליפים מחר בבוקר את ההנהגה.

אני לא יודע אם יש תקדים לאמירתו השבוע של בנימין נתניהו, לפיה השביתה הכללית עליה הכריזה ההסתדרות סייעה ליחיא סינוואר. כלומר, יש תקדים – בצלאל סמוטריץ' אמר את זה יום לפני כן – אבל אני מתכוון לתקדים בו ראש מדינה המצויה במלחמה מאשים את מתנגדיו בסיוע לאויב. כך ממש. ועל מה מדובר? על דרישה לחתום על עסקת חטופים, במתווה בו תומכים שר הביטחון והרמטכ"ל וראש השב"כ וראש המוסד ושני רמטכ"לים לשעבר ורוב הציבור וכנראה גם רוב השרים. רודנים נוטים ללכד את עמם נגד אויב חיצוני כדי לחזק את מעמדם הפנימי. אפרים קישון כתב בשנות ה-60 על הרודן הסורי התורן שכל העת קורא להשמיד את ישראל, יום אחד משאלתו מתגשמת והוא מגלה שנותר לבדו מול המון זועם. רודנים גם מסמנים אויבים פנימיים, אמיתיים או מדומיינים, מאותה סיבה בדיוק. אבל רק הרודנים האיומים ביותר מאשימים ציבורים שלמים בסיוע לאויב בזמן מלחמה. וזה בדיוק מה שעשה השבוע נתניהו, וכאמור – בנושא שהמחלוקת עליו אמורה להיות לכל היותר טקטית. אבל לא אצלו. מי שאינו מסכים איתו – מסייע לסינוואר. זו הבחירה הדיכוטומית. האמת? לא מפתיע כאשר מדובר בנתניהו, שעשה קריירה משיסוי ופילוג. ובוודאי לא מפתיע כאשר מדובר בממשלה הקיצונית ביותר בתולדות המדינה, הרומסת את המיעוט, הדורסת את מתנגדיה והפועלת קודם כל לטובת בוחריה ולעיתים רק לטובת בוחריה. הנהגה כזאת חייבים להחליף מחר בבוקר.

עוד כמה מילים על השביתה הכללית. היא אכן הייתה בעייתית מבחינה חוקית והוראת בית הדין לעבודה להפסיק אותה הייתה מתבקשת. שביתה היא כלי לגיטימי ביחסי עבודה, לא במה שמחוצה להם; אז היא מכונה "פוליטית" – לא כמילת גנאי, אלא כתיאור של מטרתה: לשנות מדיניות (policy). זאת ועוד: לרוב, מאבק על תנאי עבודה משותף לכל העובדים, בעוד קיימים חילוקי דעות בשאלות מדיניות-חברתיות-ביטחוניות ולא ניתן לכפות על עובד לשבות בניגוד לעמדתו. מה כן אפשרי? קריאה למעסיקים לאפשר לעובדים הרוצים בכך להיעדר מעבודתם. זה נעשה בזמן ההפיכה המשטרית ויכול להיעשות גם כעת. לצד זאת, הודעתו של בצלאל סמוטריץ' שלא ישולם שכר למי שייעדרו מהעבודה הייתה נכונה משפטית – אבל פסולה בהקשר הציבורי. נזכיר שוב: השביתה הייתה בקריאה לממשלה לחתום על עסקת חטופים. קריאה שאין לגיטימית ממנה, גם אם לא מסכימים איתה. על זה צריך להעניש? כן, אם מדובר בממשלה הפועלת ממילא לרסק את מתנגדיה – באלימות משטרתית גוברת, כולל נגד עיתונאים; בעשרות מעצרים של מפגינים, רובם מיותרים; באיסור משטרתי על הפעלת רחפנים של אמצעי התקשורת (בשל "ניסוי לניטור התעבורה האווירית") דווקא בהפגנה במוצאי שבת הקרוב; בכינויי גנאי בלתי פוסקים כלפי המפגינים והיריבים. הנהגה כזאת חייבים להחליף מחר בבוקר.

בצלאל סמוטריץ' היה צריך מידה לא מועטה של צביעות כדי להאשים את ההסתדרות בפגיעה במשק בעיצומה של המלחמה. זה בא מפיו של מי שלא כינס אפילו פעם אחת את בכירי המשק כדי לשמוע את עמדותיהם ורעיונותיהם. מפיו של מי שמגיב בנפנוף יד מזלזל על כל אזהרות הכלכלנים והמנהלים. מפיו של מי שמשוכנע שרגע אחרי המלחמה – דירוג האשראי של ישראל ישוב ויעלה. מפיו של מי שתורתו הכלכלית מסתכמת במילים "אם בְּחֻקֹתַי תלכו". מפיו של מי שאין לו שום השכלה וניסיון במקרו-כלכלה אך מבזה בצורה שיטתית את הדרג המקצועי במשרדו. השבוע, באיחור של שבועות רבים, הציג סמוטריץ' את עיקרי תקציב המדינה לשנת 2025 – שבפועל היו אוסף של ססמאות והצהרות, המתחמקות גם מהצעדים המרכזיים החיוניים וגם מהצעדים הסמליים הנחוצים. הוא מדבר על הקפאת קצבאות ומדרגות המס, על קיצוץ רוחבי בתקציב, על התאמות בעשרות מיליארדים ועל הקפאת שכר הבכירים. סביר להניח שחלק משמעותי מכל אלו לא ימומשו, בשל לחצים פוליטיים. סמוטריץ' ויתר מראש על הצעד החיוני של העלאת מיסים ישירה (אם כי נראה שהמע"מ – הפוגע בעיקר בשכבות החלשות – אכן יעלה), וכמובן שכלל לא עולה על דעתו הצעד הסמלי של סגירת משרדים מיותרים וקיצוץ בכספים הקואליציוניים. והעיקר: הוא אומר שהמלחמה תעלה 250-200 מיליארד שקל – דהיינו שליש מהתקציב השוטף. זה לא כולל מלחמה עם חיזבאללה ובוודאי שלא מלחמה איזורית, שהקיצוניות המשיחית שלו ושל שותפיו דוחפת אותנו אליהן. שר אוצר אחראי יודע שהמחיר הישיר והעקיף של מלחמה חייב להיות רכיב מרכזי בהחלטות הצבאיות. בריטניה ניצחה צבאית במלחמת העולם השנייה, אבל פשטה את הרגל מבחינה כלכלית ותוך עשור איבדה את האימפריה. את מקומה כמעצמה מספר אחת באירופה ירשה גרמניה המובסת. מובן שהמלחמה נגד גרמניה הנאצית הייתה המוצדקת ביותר בהיסטוריה; צריך רק לדעת, שגם למלחמה כזאת יש מחיר. סמוטריץ' או שלא יודע את זה או שזה לא מעניין אותו. הנהגה כזאת חייבים להחליף מחר בבוקר.

תום פרידמן טען השבוע, כי בנימין נתניהו עלול להסלים את המלחמה כדי לסייע לדונלד טראמפ. תיאוריה קיצונית מאוד מצידו של מי שפיתח תיעוב כלפי נתניהו ומאידך מקורב מאוד לדמוקרטים בכלל ולג'ו ביידן בפרט. אבל האם זה באמת נשמע מופרע לגמרי? האם לא ייתכן שיש משהו בטענה, לפיה לנתניהו יש אינטרס בהתארכות המלחמה? כל זמן שמתנהלת מלחמה, לפחות לשיטת נתניהו, אין מקום לוועדת חקירה ממלכתית ואפילו על ועדת בדיקה ממשלתית הוא לא מוכן לשמוע (אגב: אם נתניהו משוכנע שהוא חף מכל מחדל, צריך להיות לו אינטרס בחקירה מהירה שתמצא את האחראים ותוביל לסיום תפקידיהם). בזמן מלחמה אין כמובן מקום לקיום בחירות, ותשכחו מזה שבזמן מלחמה ראש הממשלה יעמוד על דוכן העדים שלושה ימים בשבוע במשך חמש וחצי שעות מדי יום. ושימו לב: הרצי הלוי ורונן בר, היודעים שסוף המלחמה יגביר את הלחץ להתפטרותם, ואשר גם הם סבורים שאת ביקורת המדינה לא ניתן לנהל כעת – תומכים בעסקה שתקרב בדיוק את זה. האפשרויות להאריך ולהסלים את המלחמה הן רבות, והבסיס לכולן הוא הימנעות מעסקת חטופים והפסקת אש בדרום. כך הצפון ממשיך לבעבע, כך שלוחיה של אירן ממשיכים לירות, כך התסיסה ביהודה ושומרון גוברת, כך עלולים ערביי ישראל לפעול באלימות. שיהיה ברור: הסכם עם חמאס לא יהפוך את כל אלו ב-180 מעלות, אבל לצד החובה המוסרית העליונה והדחופה של השבת החטופים – הוא יוכל להוות בסיס להרגעה וגם יאפשר לצה"ל להרתיע ולטפל בחזיתות האחרות. לי יש תחושה, שהמשפחה הקיסרית פשוט רועדת מפני הרגע בו תיאלץ לשלם בעצמה. על סיגרים וחליפות לאדון, על שמפניה ותכשיטים לגברת, על אבטחה וטיסות לילד. על חופשה בחרמון, על יום נישואין ברומא, על יום הולדת במיאמי. על הנהנתנות של מי שאפילו אין לו ארנק, על השגיונות של שעורך דינה טען להגנתה שהיא בעייתית, על הבטלנות של מי שבית המשפט קבע שמותר לכנותו "פרזיט". הנהגה כזאת חייבים להחליף מחר בבוקר.

את עמדתי לגבי הפרות חוק בעת מחאות הצגתי כאן לא אחת. לשיטתי, גם המחאה המוצדקת ביותר חייבת להיעשות אך ורק בגבולות החוק, כי אחרת – לא יהיה חוק בכלל. סברתי שהמשטרה טעתה כאשר אפשרה לנכים לחסום כבישים ומסילות, משום שבכך יצרה תקדים בו כולם חוסמים כבישים וצמתים. מחאה למען נשים מוכות אינה ראויה? נגד קיפוח עדתי? בעד עובדים סוציאליים? זו הייתה דעתי גם במחאות נגד ההפיכה המשטרית, ולו רק משום שיש בעיה תפיסתית בהפרת חוק כאשר מוחים נגד רמיסת זכויות יסוד. אבל יכול להיות שהיום אנחנו מצויים במקום אחר. "מה כבר קרה", אמר דודי אמסלם בדיון בקבינט לאחר רצח ששת החטופים. זה יכול להיות שם מצוין לספר על הניתוק והאטימות של ממשלת החורבן בה הוא חבר. טל שלו ציינה בצדק בשבוע שעבר בוואלה, כי כל הרעשים של הממשלה הזאת רק משרתים אותה משום שהם מסיטים את תשומת הלב והדיון הציבורי מהנושאים החשובים באמת: המחדלים לפני המלחמה והכשלים במהלכה. היום אנחנו מדברים על פיקוח נפש מיידי מאין כמותו וברור מאין כמותו של עשרות גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, חיילים וחיילות. זה לא דומה לשום דבר שהיה קודם. ואני כבר לא מדבר על המשמעות החברתית הנוראה של הפקרת ישראלים למוות בייסורים בידי ארגון טרור. אני גם לא אומר שמותר להפר חוק; אני כן אומר שצריך להשתמש בעוצמה הרבה ביותר בכל האמצעים החוקיים, ואולי גם למתוח את הגבולות לתחומים אפורים. המטרה צריכה להיות להביא לעסקה עכשיו, עכשיו, עכשיו. לו רק בגלל זה (בלי קשר לסכנה הקיומית) אם הממשלה הנוכחית והעומד בראשה (ולא משנה מאלו שיקולים) לא מסוגלים או לא רוצים לעשות זאת - חייבים להחליף אותם מחר בבוקר.