השופטת: מיטל צפרוני, בית משפט השלום בתל אביב
המועד: יום רביעי, 18.9.2024, שעה 08:30
הנושא: חדלות פרעון
"הצדדים משוחחים ביניהם בניסיון להגיע להסכמה" - מעדכנת באת-כוח הממונה על חדלות פרעון את הקלדנית, המבקשת לדעת מה לומר לשופטת מיטל צפרוני המבקשת להתחיל בזמן. בשעה 08:37 אפשר להתחיל וצפרוני נכנסת ללא גלימה; עוד נחזור לזה.
"אנחנו בתיק הראשון?" שואלת צפרוני ונענית בחיוב. הנאמן מדווח על הסכמו, צפרוני מעיינת בתיק ומוודאת: "הייתה המלצה של 36 כפול 2,500, נכון?" אכן, הנאמן ממשיך לעדכן וצפרוני פונה בחיוך לחייבת: "את שיר? הכל בסדר, היום את יוצאת עם תוכנית שיקום". צפרוני משעינה את הסנטר על היד, מקשיבה בתשומת לב ומתערבת כדי לקבל את הפרטים: "אם הבנתי נכון, היא תוכל לשלם 1,000 שקלים [לחודש] ולהשלים בסופו של דבר?" - כן.
הוגשו תביעות חוב ב-2.6 מיליון שקל, הנאמן צופה שיאושרו 1.5 מיליון שקל ושישולם דיבידנד סביר לנושים. צפרוני: "מאיזה מקור?" הוא מפרט ומסביר, ומציין בין היתר נכס מקרקעין. "יש שם גם סכומים שמגיעים לגרוש? היא תוכל להיפרע מהסכומים האלה?" הנאמן משער שההחזר לנושים יהיה 30%-25%. צפרוני: "ואם היא תהיה זכאית לקבל סכומים מהתיק הזה של המימוש, היא תהיה זכאית להקדים תשלומים? כדאי שנציין את זה כבר עכשיו".
צפרוני פונה לחייבת: "הבנת מה אנחנו אומרים? שלמעשה תוכלי לסיים את זה קודם אם יהיו לך הכספים, תוכלי להשתחרר מהתהליך קודם. את תעמדי בזה? את מרגישה טוב עם זה?" בא-כוח החייבת מציין שמדובר בחובות שהעמיס עליה במרמה בעלה לשעבר, צפרוני מהנהנת ונותנת צו שיקום בהסכמה. "מה עוד, חוץ מ[חוב] הפיגורים ומה-1,000 שקל?" בא-כוח החייבת מבקש פטור מהגשת הדוחות ונענה: "פעם בחצי שנה, עם דף חשבון. צריך את המינימום. אני אקריא לכם ותגידו אם חסר משהו". הכל כשורה וצפרוני נפרדת מהחייבת: "בהצלחה רבה".
"אני לא אוהבת ביטולים מותנים"
כעת צפרוני שמה לב שהיא נטולת גלימה ויוצאת ללבוש אותה: "מרוב מהירות שכחתי". הקלדנית מסבירה: "היא שופטת חדשה, היא שכחה את הגלימה. אמרתי לה: גבירתי, שכחת את הגלימה. היא אומר לי: יואו. היא הרגישה נבוכה לרגע". צפרוני אכן חוזרת בגלימה ועוברת לתיק הבא, אל מול חייבת דומעת שאיתה היא יוצרת קשר עין מרגיע.
הנאמנת מתנצלת על האיחור, אומרת שהחייבת לא משלמת ולא מגישה דוחות, בעצם צריך לבטל את ההליך, אבל היא ביקשה הזדמנות נוספת להסיר את המחדלים ולכן המלצה היא ביטול מותנה. צפרוני משיבה: "אני לא אוהבת ביטולים מותנים. או שנותנים הזדמנות ובודקים בסוף התקופה ואם צריך ממליצים על ביטול, או שלא". הנאמנת מסבירה מדוע בכל זאת, בא-כוח החייבת תומך בהצעה ואומר שרוצה לשמור על זכותו לבקש שוב להפחית את התשלום החודשי. "אדוני תמיד יכול להגיש בקשה לממונה. כמה הצו היום?" - 2,900 שקל בחודש.
צפרוני פונה לחייבת: "את יכולה רק לעמוד ולהגיד את שמך למיקרופון? מה את עושה, במה את עובדת?" היא עבדה במלונאות עד הקורונה, מדברת כעת בגרון חנוק וצפרוני שוב שולחת חיוך מרגיע. "את גרה בהרצליה?" - עברתי דירה. "מתי? וכמה דמי שכירות? זה פחות ממה שהיה. כמה השכר היום בעבודה החדשה שאת עושה?" החייבת מפרטת את קשייה וצפרוני, באנושיות מרובה, מאפשרת זאת.
"תביני שההליך הזה הוא לטובתך"
צפרוני: "קודם כל חשוב שתביני שההליך הזה הוא לטובתך, שלא תקחי את ההליך הזה כמשהו שהוא נגדך. המטרה שלו בסופו של דבר היא שיקום, כדי שתוכלי לפתוח דף חדש". החייבת: "את חושבת שאני לא רוצה?" צפרוני: "אני בטוחה שאת רוצה, אבל צריך שיתוף פעולה. את מתארת מסלול נכון של שיקום, הפחתת את ההוצאות, התחלת עבודה חדשה, גם קצת בייביסיטר.
"את מקבלת עוד הזדמנות כדי לעשות את זה נכון. תקחי אחריות על זה, כי אומנם יש לך עורך דין, אבל האחריות היא שלך. תלכי לעורך הדיןן, תראי שהכל נעשה ונשלח לנאמנת, כי זה הליך שלך. את מקבלת חצי שנה, אני מקווה מאוד שתקחי את זה לתשומת ליבך ונוכל לעשות לך תוכנית".
החייבת אומרת שאינה יכולה לשלם 2,900 שקל בחודש. "כרגע - זה הסכום שנפסק. אם זה קשה לך, תגישי [לממונה] בקשה להפחית, היא תיבחן ויכול להיות שיפחיתו את הסכום. אבל אל תרימי ידיים, כי זו ההזדמנות שלך לצאת מהחובות. תגישו את הבקשה היום, יש איזושהי פרוצדורה ואחר כך תינתן החלטה. אנחנו עדיין לא בסוף החודש, יש זמן עד לתשלום הבא, תגישו את זה היום".
צפרוני מסכמת לצדדים: אם החייבת לא תעמוד בדרישות בחצי השנה הקרובה - הנאמנת תגיש בקשה לביטול ההליך, ללא צורך בדיון נוסף. היא שבה ופונה לחייבת: "את מבינה? יש לך חצי שנה, אבל אם לא תנצלי אותה - ההליך יבוטל. מעכשיו יש לך חצי שנה, תתנהלי כמו שצריך. אין סיבה שלא תעמדי בחצי השנה הזו. אנחנו לא מבטלים את ההליך היום, אנחנו מאפשרים לך להתנהל כמו שצריך".
"אנחנו לא פה בשביל לרוץ"
גם בתיק הבא הצדדים לוקחים כמה דקות לדבר, ואז באת-כוח הנאמן אומרת שלמעשה צריך לבטל את ההליך - התיק נפתח ב-2020, החייב צבר פיגורים של 32,000 שקל - אבל בתנאים מסוימים היא מוכנה לתת לו עוד הזדמנות. צפרוני פונה במישרין לחייב: "אתה לא עובד כמה שנים, אני מניחה שיש קושי, כי אני מניחה שאתה רוצה לעבוד ולהסתדר. בן כמה אתה?" - עוד מעט 30. "מה עשית בשנים האחרונות?" - הייתה לו מסעדה עד לפני חמש שנים, יש לו בעיות רפואיות שהביטוח הלאומי לא הכיר בהן כמגבילות את כושר העבודה. "מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?" - מעצב פנים, כבר למד ורוצה לעבוד.
צפרוני: "בוא נעשה רגע הפרדה. הבעיות [הרפואיות] שלך - אני מקווה שתרגיש טוב ותקבל כל מה שמגיע לך מהביטוח הלאומי. אבל כרגע אתה מסתכל קדימה ותנסה לקדם את העניין הזה. אתה יכול למצוא עבודה בתחום הזה? המטרה של ההליך הזה היא לא לראות שיש לך אישורים של הביטוח הלאומי ולשחרר אותך. לא, אני רוצה לראות שאתה מתחיל לעבוד, זה יותר חשוב.
"תשים פוקוס על העתיד שלך, בסדר? נכון שקצת תשתחרר מכל העניין הזה של הביטוח הלאומי ותשים פוקוס על למצוא עבודה בתחום שאתה רוצה לעסוק בו. ואז נוכל להכין תוכנית ותוכל לראות את האור בקצה המנהרה". היא שואלת האם עדיין רלוונטית ההצעה שהועלתה בעבר - 60 תשלומים בני 2,000 שקל. באת-כוח הממונה אומרת שתתקשה להסכים כל עוד החייב אינו עובד, וצפרוני מסכימה איתה. "יש היתכנות להסדר?" - לא, החובות גבוהים מאוד ויש נושה שלא יסכים.
צפרוני: "אפשר לסכם מתווה של תשלומים, שייכנס לתוקף רק כשתתחיל לעבוד. תתחיל גם אם זה מלמטה, תתחיל איפשהו". אחרי עוד כמה חילופי דברים בין הצדדים, צפרוני עוברת לנושא חוב הפיגורים ושואלת אם ניתן להשלים אותם; "אני מבינה שיש איזשהו סיוע מהאח. התיק מתנהל הרבה שנים".
כעת היא מתכנסת לסיכומים: "אני לא רוצה לבטל את ההליך היום, אבל אני גם לא רוצה לעשות תוכנית היום כשאנחנו לא על המסלול. לכן אני רוצה שיהיה משהו לגבי הפיגורים, צריך להכניס 20,000 שקל. אפשר לציין את העקרונות של התוכנית, לא לאשר אותה כרגע וכפוף לשינויים, אבל אני רוצה כרגע לשמוע שיש פתרון לפיגורים". החייב ובא-כוחו מתייעצים ומסכימים שהוא יזרים את הסכום בתוך ארבעה חודשים ובמקביל תיבדק התנהלותו. צפרוני משלימה: "ואם לא - ההליך יבוטל".
צפרוני חוזרת לחייב: "ההצעה היא שתוריד את הלחץ. אנחנו לא פה בשביל לרוץ. המטרה היא שתעלה על מסלול ושהתוכנית תהיה טובה. המטרה היא שיהיה פה שיקום, וגם להחזיר לנושים כסף, אבל שיהיה שיקום. אבל תוריד את כל הלחצים מסביב. אתה מסוגל לעשות את זה?" החייב: "כן, אחרי המילים שלך". צפרוני מסכמת את העקרונות, ובהחלטתה אף מדגישה: "ככל והיחיד לא יקח בשתי ידיים את ההזדמנות שניתנה לו, ההליך יבוטל".
השורה התחתונה: צפרוני נכנסה זה עתה לתפקידה והיא מגיעה מלאת מרץ, רצון טוב ובעיקר אנושיות. היא בקיאה מאוד בפרטים, מנהלת את הדיונים ביעילות ומצליחה להעביר את המסרים לחייבים בגובה העיניים - תוך שמירה על הוגנות ההליך. אולי המחמאה הגדולה ביותר היא זו שקיבלה מן החייב בתיק השלישי: נתת לי את התמריץ והכוח להצליח.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.