השופט: הרשם הבכיר גיא סמולרצ'יק, בית משפט השלום בנתניה
המועד: יום ראשון, 11.8.2024, שעה 09:30
הנושא: תביעות קטנות
נהג התנגש במחסום בכניסה למושב כפר הס וטוען שנגרמו לו נזקים באלפי שקלים, משום שהאזור היה חשוך ולא היו כל שלטי אזהרה. המושב דוחה את הטענות ואומר שהמחסום הוא שניזוק ב-6,000 שקל. "אשאל אותך כמה שאלות, תעמוד בבקשה", אומר הרשם הבכיר גיא סמולרצ'יק לתובע. "קראתי את כתב התביעה שלך וראיתי שצירפת את הדוח של הבוחן. לא תבעת חברת ביטוח? לא היה לך ביטוח?" - לא.
התובע טוען ששלטי האזהרה הותקנו רק לאחר התאונה ומציג תצלומים בטלפון שלו. "זה לא היה כשפגעת, במועד האירוע? איך אני יודע שזה לא היה?", מקשה סמולרצ'יק. הנתבעים מבקשים שיראה להם את התמונות; סמולרצ'יק היה צריך להנחות אותו בעצמו לעשות זאת (ואגב: כבר הערנו על הסוגיה הרוחבית של הוכחות דיגיטליות שאינן מתועדות בתיק).
"איפה התמונות הישנות? טוב, בוא נתקדם. הנתבעת טוענת שנסעת ללא רשיון רכב וללא טסט. זה נכון?" - לא. "יש הוכחה לזה? טוב, תראה לי אחר כך. אז מתי פנית פעם ראשונה לנתבעת לגבי האירוע? עם מי דיברת? באיזו מהירות נסעת?" - 30-25-20 קמ"ש. "יכול להיות שלא שמת לב, שהייתה לך איזו הסחת דעת? מתי הבחנת פעם ראשונה במחסום? למה לא ניסית לפנות לחברת הביטוח?".
רכז הביטחון מעיד מטעם כפר הס. "מה אתם משיבים לחוות דעת מומחה שהתובע צירף, ואתם לא צירפתם חוות דעת נגדית? הוא אומר שהייתה רשלנות מצד בעלי המחסום, שלא האירו את הדרך ולא הציבו אזהרות". הרכז אומר שיש סרטון. סמולרצ'יק: "לא הגשתם. להראות לי בבקשה. מתי זה צולם? יש תאריך?" גם הפעם יש צורך בבקשה של הצד השני כדי שסמולרצ'יק יורה להראות לו.
סמולרצ'יק שם לב שהסרטון צולם כמה חודשים לאחר התאונה; "השאלה אם לא שיניתם. התובע טוען שהוספתם שלטים. מה אתה אומר על חוות דעת המומחה שאומר שהייתה רשלנות?" התובע מציג תמונה משלו. סמולרצ'יק לרכז: "מה אדוני אומר על התמונה הזאת, לפיה הפרוז'קטור מסנוור ואין את כל השלטים?"
"זה רק מחזק את בית המשפט"
אחרי עוד כמה שאלות ותשובות, קצת בבלגן, סמולרצ'יק נוטל את המושכות: "אפשר רגע לנהל דיון מחוץ לפרוטוקול? יש פה תובע עם חוות דעת שלא הגשתם חוות דעת נגדית, שזה קצת בעיה מצידי. מצד שני, להוכיח רשלנות במקרה כזה - זה לא רף נמוך. קשה לי כרגע לקבוע בצורה חד-משמעית שהייתה התרשלות של הנתבעת שגרמה לתאונה. אני יכול כמובן לכתוב פסק דין ויש סיכונים לשני הצדדים. אולי כדאי, רק לצורך הפשרה ולמנוע סיכון של קבלת התביעה, להציע סכום של פיצוי חלקי לתובע, רק לצורך פשרה, כמובן בלי לקבוע ממצאים".
מזכיר המושב אומר שגם להם נגרמו נזקים ושלא הגישו חוות דעת כדי לצמצם בהוצאות. סמולרצ'יק משיב: "זו לא סיבה. צריך להבין את הסיכון. אם יש חוות דעת שלא סתרתם - זו בעיה מבחינתכם". - ואם נגיש עכשיו? "הייתם צריכים להגיש עד היום". אבל גם התובע לא צריך למהר לחגוג: "לא בטוח שהתביעה תתקבל. ראיתי סרטונים שהם לא חד-משמעיים".
המומחה מטעם התובע אומר שלא ניתן להסיק מסקנות מהתמונות שהוא היה בשטח. "זה רק מחזק את בית המשפט, שזה לא חד-משמעי ואולי כדאי להגיע לפשרה", משיב סמולרצ'יק. "עכשיו בית המשפט אומר שכדאי להתפשר, או שאני אקבע את הסכום לפי 79א [ללא הנמקה]". מזכיר המושב מציע סכום, אך סמולרצ'יק מגיב: "זה לא מספיק לאור מה שראיתי. אנחנו לא עובדים לפי השערות.
"מה דעתכם שאני אקבע את הסכום? אני אתן בפשרה פסק דין ללא נימוקים על סמך מה שראיתי. היתרון מבחינת הצדדים שקשה עד בלתי אפשרי לערער. זה מסיים לכם את הסיפור, ההוצאות מאוד נמוכות אם בכלל. אופציה שנייה היא שאני אתן פסק דין מנומק עם קביעות שאחד הצדדים אולי לא יאהב אותן, אולי רשלנות, זה מתפרסם, זה מנומק, הסכום יכול להיות יותר גבוה וזה יכול להימשך [בערעור]. אם לא עברתם גישור - אפשר לדבר בחוץ. אם יש פערים - אפשר לתת לבית המשפט להחליט". הצדדים מסכימים: פסק דין לפי 79א. סמולרצ'יק חייב את המושב בתשלום של 18,500 שקל.
"בסוף מכמתים את זה בכסף"
התיק הבא הוא תביעה של לקוחה נגד צלם, שלטענתה סיפק לה תיעוד חלקי מאוד של בר-המצווה המשפחתי שערכה. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, אבל הוא כאן. סמולרצ'יק פונה לתובעת: "קראתי את כתב התביעה שלך. יש הסכם בכתב על השירות שהזמנת מהנתבע?" - רק קבלה שהיא מציגה בטלפון. "זו העלות של העסקה - 5,000 שקל? שילמת לו את זה? הייתה התחייבות בהזמנה [ללוח זמנים]? בסוף קיבלת את המוצר שהזמנת? אין צורך לחזור, קראתי את כתב התביעה, אני מכווין את גבירתי. איך הגעת ל-37,300 שקל [הסכום המירבי] אם שילמת רק 5,000 שקל?" - התובעת רוצה בעיקר להעניש את הצלם. "בסוף מכמתים את זה בכסף", מעיר סמולרצ'יק.
סמולרצ'יק פונה לנתבע: "התובעת טוענת שלא סיפקת לה את המוצר שהתחייבת לה. מה אתה אומר על זה?" - אתחיל מהתחלה. "לא צריך. תענה לשאלות שלי. סיפקת לה את מה שהתחייבת לתת? היא אומרת שהסרט היה מאוד קצר". הנתבע מסביר, התובעת מתפרצת. "גבירתי, לא להפריע. אחרי זה אני אתן לך להגיב. מי שמדבר מדבר ואחרי זה תוכלי להשיב".
הוא חוזר לתובע: "הייתה תקלה ב-hard disk? אצלך במחשב? זה קרה שקבצים ייעלמו? אז פנית לחברה שיתקנו?" - שילמתי אלפי שקלים לשחזורים. "בתיק הזה? למי שילמת? כמה בדיוק שילמת?" - 10,000 שקל. "יש לך הוכחה לזה?" - לא. "אז בעצם אתה מודה שהייתה תקלה. אז אתה לא חושב שצריך לפצות במשהו?" - הוא הסכים ל-2,500 שקל, היא דרשה סכום כפול.
סמולרצ'יק חוזר לתובעת: "הוא אמר לך את זה [שהייתה תקלה] בתכתובות, הוא לא הסתיר את זה. לא דאגת שיהיה לוח זמנים בהתחייבות. כן, ראיתי את זה. כן, קראתי את כל זה". השניים צועקים וסמולרצ'יק מתקשה להשתלט עליהם; האולם קטנטן והם במרחק קצר מאוד זה מזה.
"אין צורך להתרגש"
"עכשיו בית המשפט מדבר. תודה רבה לכם. אין צורך להתרגש. אני רוצה רגע לעשות דיון מחוץ לפרוטוקול ברשותכם, לראות אם אפשר להגיע לפשרה, זה לא מחייב. אדוני מודה שהייתה תקלה ולא סופק המוצר המלא שאדוני התחייב אליו, ואת היית צריכה לוודא יותר את הדברים בכתב - מה תקבלי ומתי תקבלי.
"אני מציע שבמקום שאני אכתוב פסק דין, שיש בו סיכונים לשני הצדדים, להגיע לפשרה של 3,000 שקל כדי שלא יהיה פסק דין עם קביעות עובדתיות שלא יהיה נעימות לנתבע, שהוא בעל מקצוע". התובעת רוצה את כל סכום התביעה. סמולרצ'יק: "כדאי לגבירתי לקבל את הפשרה. לא סתם הגעתי אליה. אם אני אכתוב פסק דין - זה כנראה לא יהיה יותר, אולי יהיה פחות. בסוף יש פיצוי כספי שמגלם גם את עוגמת הנפש שנגרמה לך".
התובעת עומדת על דעתה וצועקת ממושכות. סמולרצ'יק נאלץ להרים את קולו: "חברים, סיימנו". כעת שניהם צועקים, הרבה מעל קולו של סמולרצ'יק. הוא מכתיב החלטה: "הצדדים מפריעים ומדברים בקול רם, ואם ימשיכו כך - אני אעשה הפסקה של חצי שעה בדיון עד שהצדדים יחזרו לפסים רגועים". הוא מנסה שוב: "רבותי, לא לדבר כך, זה לא מכובד. גבירתי רוצה לצאת חמש דקות להתייעץ?"
השניים יוצאים וחוזרים. סמולרצ'יק מבהיר: "סיימנו את הדיון. בית המשפט הציע פשרה. את לא חייבת להסכים. זה משקלל את כל מה שראיתי ושמעתי. גם אם לא תסכימי, לא תהיה לזה שום השלכה לגבי פסק הדין. לכן נתתי לך לצאת ולחשוב. אם לא - בית המשפט יתן פסק דין ויכריע אם הוא מקבל את התביעה, או בחלקה או בכלל לא". התובעת עומדת על פסק דין. נספר לכם שהיא קיבלה בו 4,000 שקל.
השורה התחתונה: סמולרצ'יק מוכן היטב ונכנס לנקודות המרכזיות, תוך ייעול הדיון וניסיון להוביל לפשרות הגיוניות; לא תמיד הצדדים הגיוניים. הוא איבד את השליטה בדיון השני ויש שופטים שהיו מפסיקים את הדיון ומודיעים שיינתן פסק דין, אם כי מובן שאין כללים וכל שופט פועל לפי הבנתו והנסיבות.
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 7.