השופטת: ג'ויה סקפה-שפירא, בית משפט השלום בירושלים

המועד: יום ראשון, 29.9.2024, שעה 10:00

הנושא: תיקים פליליים

נתחיל מהשורה התחתונה: השופטת ג'ויה סקפה-שפירא אינה מצליחה לקיים אף דיון בזמן בו ישב המדור באולמה, משום שהנאשמים ועורכי דינם לא טרחו להגיע. ככל שהדבר יישמע מוזר ואפילו בל ייאמן, זה אכן קורה בדיונים פליליים בישראל של שלהי 2024. כאשר מדובר בסניגורים העושים דין לעצמם, בהחלט מן הראוי להטיל עליהם הוצאות אישיות לטובת המדינה, ובמקרים קיצוניים - גם לפנות ללשכת עורכי הדין, שכן מדובר לכאורה בעבירה אתית. סקפה-שפירא פונה לתובע: "הסניגור ביקש דחייה ודחיתי את הבקשה שלו. אני אתן לך את [מספר] הטלפון שלו. דחיתי את הבקשה שלו, אבל אי-אפשר לדעת מראש [שלא יגיע למרות זאת]", היא מחייכת. המתורגמנית לערבית תוהה האם הדיון של השעה 10:00 יתקיים וסקפה-שפירא משיבה: "אנחנו בדיוק מנסים לברר את זה". בינתיים מתברר שבמספר הטלפון הנייד של הסניגור חסרה ספרה, סקפה-שפירא נותנת לתובע את מספר הטלפון של המשרד והוא יוצא להתקשר. בינתיים סקפה-שפירא אומרת לקלדנית, שב-10:15 יש דיון בשתי בקשות לגביית עדות מוקדמת ומנחה אותה לאחד אותם. התובע חוזר: המספר הוא של פקס ובשלוחת התביעות של המשטרה לא מכירים את הסניגור. סקפה-שפירא אינה מתייאשת: "אדוני ניסה בגוגל? נתחיל ככה: הנאשם פה? הנאשם בסביבה?" התובע יוצא, סקפה-שפירא מבקשת מהמתורגמנית לקרוא לו חזרה והוא איש בשורה: הסניגור אומר שהוא בדרך אבל יידרשו לו שעתיים. סקפה-שפירא: "אני אחכה לו שעתיים". חוסר שביעות רצונה ניכר: "כבר היו כל כך הרבה דחיות בתיק הזה. רק עכשיו הוא עבר אלי מ[ימי] המוקד, אצלי הוא בפעם הראשונה. ראיתי במוקד שרק לעיתים רחוקות הוא התייצב, אז אם הוא כבר מזכה אותנו [בנוכחותו - נחכה לו]. לאדוני [התובע] יש [ממילא] עוד תיקים אצלי". היא מכניסה לפרוטוקול את האיחור ואת החלטתה להמתין.

"אני לא יכולה בכל יום שנוח לכם"

בינתיים מגיע אחד הסניגורים מתיקי העדות המוקדמת, סקפה-שפירא מוודאת ששני הנאשמים שוחררו ומבהירה שצריך לחכות לסניגור השני. היא קופצת לרגע לתיק אחר ואומרת לאיש השב"ס: "תדאגו להביא אותו, זה תיק של פיזי, אי-אפשר בזום". סקפה-שפירא חוזרת לתיקי העדות המוקדמת: "העדים עצורים עדיין?" - כן. "אז מה תעזור לי הבקשה הזאת לעדות מוקדמת? המשיבים לא אכפת לי [לעניין הבקשה] אם הם משוחררים או לא; העדים שוחררו?" - עצורים עד צום ההליכים. "ולמתי קבוע דיון ההקראה שלהם?" - טרם נקבע. התובע מבקש לשמוע כעת את העדים, כי ייתכן שהם ישוחררו. סקפה-שפירא משיבה: "לי יש יומן, אני לא יכולה לשמוע אותם בכל יום שנוח לכם. לי נוח מחר [אם הבקשה תתקבל]. אנחנו צריכים להיערך לכל אפשרות. אם הבקשה תידחה - הכל בסדר. אם היא תתקבל - צריך לקבוע דיון. עו"ד [פלוני הסניגור] יגיע או ישלח מישהו מטעמו?" התובע: "הוא לא יגיע ואומר שלא יוכל להיות ערוך למחר". סקפה-שפירא: "הנאשם פה או שגם הוא פטר את עצמו?" התובע בודק. בינתיים שואלת סקפה-שפירא את הסניגור הראשון, האם יוכל לקיים את הדיון בעוד יומיים אם הבקשה תתקבל. - כן, מהשעה 14:00. סקפה-שפירא מנידה בראשה לשלילה. הסניגור מבקש להתחיל את הדיון, כי יש לו דיון הוכחות אצל השופט ארנון איתן. סקפה-שפירא: "הדיון קבוע ל-10:15". הסניגור: "עכשיו 10:14". סקפה-שפירא: "10:13. הנאשמים צריכים להיות פה". הסניגור הולך לאולמו של איתן להתנצל שיתעכב.

"כשאני מזמינה צדדים, שיהיו באולם"

בינתיים חוזר התובע, לאחר ששוחח עם הסניגור השני, האומר שהגיש בקשת דחייה. סקפה-שפירא: "הנאשם לא צפוי להתייצב?" התובע: "הסניגור מחכה לעידכון מגבירתי כדי לדעת מה לומר לנאשם". סקפה-שפירא: "מה זאת אומרת 'מה לומר לנאשם'? הדיון אמור היה להתחיל לפני דקה". היא שולחת את התובע למצוא את הסניגור הראשון: "אנחנו באיחור של דקה". לתובע יש הצעה: לנהל את הדיון כאשר הסניגור השני בטלפון. סקפה-שפירא משיבה בתקיפות: "אני מעדיפה לא לנהל דיונים בטלפון. אני מעדיפה כאשר אני מזמינה צדדים שהם יהיו באולם". התובע מכניס לפרוטוקול שהסניגור בחו"ל וביקש דחייה, בעוד העדים עצורים עד תום ההליכים. סקפה-שפירא מכתיבה בשמו: "שאלתי את עו"ד [הסניגור השני] על הנאשם והוא השיב ש-?" התובע: "ממתין להחלטת בית המשפט וזה משפיע על הייצוג". הנאשם הראשון נכנס ב-10:19 וסקפה-שפירא פונה אליו מיד: "למה אדוני מאחר?" - היו פקקים. "מאיפה אתה מגיע?" - הוא מתנצל. "שב בבקשה". הסניגור טוען שלא מתקיימים התנאים לעדות מוקדמת, התובע רוצה לענות אבל סקפה-שפירא לא צריכה: "אדוני יכול לשבת". סקפה-שפירא מכתיבה החלטה: "הנאשם 1 ובא-כוחו לא התייצבו לדיון הגם שיש להניח כי הנאשם ידע על מועד הדיון, שכן בא-כוחו הגיש שתי בקשות דחייה, האחת נדחתה והשנייה טרם ניתנה בה החלטה. אני תמהה כיצד זה נאשם עשה דין לעצמו ולא התייצב לדיון הגם שזה לא בוטל. עוד, עולה קושי במצב שבו באי-כוח הנאשמים נטלו על עצמם ייצוג במצב שבו ידעו, כי לא יוכלו להתייצב לאיזה מהדיונים שביהמ"ש קבע. "בהעדר הנאשם ובא-כוחו, לא אוכל לדון בבקשה לגביית עדות מוקדמת לגופה כעת. מכל מקום, משהוברר כי העדים שמתבקשת עדותם המוקדמת עצורים עד תום ההליכים, מידת הדחיפות של שמיעת העדות פוחתת, ועל כן בית המשפט יקדם את שמיעת התיק, שמא ניתן יהיה לשמוע אותו בדרך הרגילה ולא בדרך של גבייה מוקדמת של עדות". היא אומנם מוציאה צו הבאה לנאשם הראשון, אשר יוכל להשתחרר בערבות של 1,000 שקל - אבל בגדול, סניגורו השיג את מטרתו: הדיון נדחה. נספר לכם, כי בדיון ההקראה ב-1.10.24 אומנם התייצב הסניגור, אבל היה לו תירוץ חדש: הוא טרם הספיק לצלם את התיק. סקפה-שפירא נאלצה לדחות שוב את הדיון. עם זאת, יום לפני דיון ההוכחות שנקבע לאמצע אוקטובר, הודיעו הצדדים על הסדר טיעון.

השורה התחתונה: יעילותה של סקפה-שפירא ניכרת, אך אין די בה מול עורכי דין שלא מתייצבים וגם אומרים לנאשמים שלא להתייצב. בתיק השני היא מצאה פתרון סביר בנסיבות העניין; בתיק הראשון היא החליטה לשנות את סדר היומן ולחכות לסניגור עד שיואיל בטובו להתייצב. כפי שהצביע המדור שוב ושוב, מדובר בבעיה רוחבית המצריכה טיפול שורש.