השופטת: רונית סגל, בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב

המועד: יום ראשון, 13.10.2024, שעה 09:00

הנושא: דיון מוקדם

"אני אתחיל את הדיון בשיחה, כי אין לנו נט המשפט והקלדנית מנסה לראות איך היא מעלה את הנתונים", אומרת השופטת רונית סגל לצדדים. היא מבררת עם התובע את הנתונים ובא-כוחו מסביר את מי הם תובעים. מאחר שהחברה שהעסיקה את האיש היא חדלת פרעון, סגל שואלת: "פניתם לביטוח לאומי בתביעת חוב?" - לא. "מדוע? אדוני יודע שיש התיישנות בתביעות חוב, וחבל". בא-כוח התובע מסביר וסגל מעירה: "זה לא כלפי אותן תובעות". סגל ממשיכה: "בוא נעשה רגע דבר. יש לנו למעשה שלוש חברות. בעצם תבעת חברה אחת, חברה אחת בהליכי פירוק ואחת שאיננה פה. מדוע אדוני תובע רק חברה אחת וממנה הוא רוצה להיפרע על כל תקופת העבודה?" לאחר שבא-כוחו של התובע משיב, סגל מבהירה: "יש בעיה עם הודעת צד ג' [ששלחתם], כי הייתם צריכים לצרף אותה כנתבעת, כי לבית הדין אין סמכות לדון בהם כצד ג', כי התובע צירף אותם. לבית הדין אין סמכות לדון בתביעות בין מעסיקים. אדוני היה צריך לצרף אותם כנתבעת. הם לא הגישו כתב הגנה והם לא פה היום ואין לי מה לעשות איתם. "לבית הדין אין סמכות לדון בתביעה לפי צד ג' בין שני מעסיקים. בית משפט אזרחי - ודאי שכן. בית הדין לעבודה - זה רק בין עובד למעסיק ולא בין חברות. אדוני רוצה - אדוני יצרף כנתבעת. יש פסיקה מנחה של [בית הדין] הארצי לא מזמן, שאין סמכות לצרף צד ג', אדוני יכול למצוא ב[אתר] נבו. הבנתי את אדוני, תודה". בא-כוחו של התובע ממשיך להתווכח, אך סגל מפסיקה אותו: "הבנתי. אני אסכם בקצרה. אדוני טוען שבגלל רציפות בעבודה הוא יכול לתבוע את הנתבעת האחרונה על כך התקופה, כי אלה אותן חברות בשינוי שם".

"זה לא מחזה שרואים בכל יום"

בא-כוח הנתבעת משיבה לגבי הודעת צד ג' שהיא ביקשה. סגל: "מה אומרת הודעת צד ג'? נניח שאני מקבלת את התביעה ושחברת [הנתבעת] חייבת 88,000 שקל - אז אתם לוקחים את הכסף או חלקו לפי הסכם ביניכם לבין חברת [צד ג']. אין לי סמכות כזאת בחוק. מה שנכון היה, זה לצרף אותם כנתבעת ולא כצד ג'. "יש לנו שתי אפשרויות. אדוני [בא-כוח התובע] יקשיב איך שאני רואה את הדברים. אפשר לנסות לסיים בפשרה. הוא עבד אצלו מספר חודשים ונראה איך אפשר לסיים. או שאדוני יצרף אותה לתביעה וימסור לה; כרגע היא צד ג' והיא לא יכולה להגיש כתב הגנה. אחרת אני לא רואה איך ננהל את התיק. גם אם מדובר בחברה אחת, היה צריך לצרף את הנתבעת 2 והיינו צריכים לשמוע אותה. איך אני יודעת שזו אותה חברה? אולי זו באמת חברת קש ואותם בעלים, אבל איך אני יודעת בלי לשמוע אותם? "לגבי [החברה] השלישית - אין מה לתבוע אותה, כי היא בחדלות פרעון. יפה יעשה אדוני אם יפנה לביטוח הלאומי. זה שחברה נפלה אומר שהיא לא הייתה חברת קש, כי אם יש שורה של חברות [קש] - כולן נופלות. זו התקופה העיקרית, מ-2016. אם היא לא פשטה את הרגל, אפשר לתבוע את הזכויות. "ביניכם דיברתם על איזו פשרה?" - לא. "התובע עבד אצל הנתבעת שנמצאת כאן חמישה חודשים. פיצויי פיטורים אתה לא מקבל, אם יש הפרשות לקרן הפנסיה". סגל נכנסת לפרטים לגבי הפנסיה ואז מסכמת: "מה שאני ממליצה בשלב הזה, זה לסגור את התיק נגד החברה [הנתבעת] ב-8,000 שקל פלוס שכר טירחה, אדוני יגיש תביעת חוב לביטוח לאומי לגבי התקופה העיקרית, וכנגד הנתבעת השלישית תגישו תביעה". הצדדים יוצאים וחוזרים אחרי רגע: הנתבעת הסכימה לשלם 10,000 שקל. "זה יפה מאוד", אומר סגל לבעלי החברה היושב באולם. "יש לך מצוה אחרי יום הכיפורים, זה לא מחזה שרואים בכל יום". היא מכתיבה תוך שימוש בנוסח מוכן, "אני מדפיסה את הפרוטוקול, תקראו שהכל בסדר ותחתמו. תקראו, אפילו תצלמו בנייד, ואז נעלה לנט". הצדדים חותמים. "זהו, אתם משוחררים, תודה רבה ושנה טובה. כל הכבוד לך [לנתבע]". בתיק הבא מודיעים הצדדים על הסכמה, ולפיה תינתן שהות לתובע שהות של 21 יום להחליט כיצד להמשיך. בין עורכי הדין מתגלעת מחלוקת והם יוצאים כדי ליישב אותה, וסגל אומרת לנתבעת: "גבירתי תצא, כי אסור לי להישאר [לבדי] עם הצדדים. אתם יכולים להשאיר פה את הדברים". אבל אין צורך, כי עורכי הדין חוזרים מיד. "אני לא אוהבת 21 ימים, כי יש חגים", מעירה סגל, והם קובעים שההודעה תימסר עד 5.11.24. "ולגבי הנתבעת 2? אם לא [תהיה הסכמה], האם יש צורך בקדם משפט או שתבקשו להעביר להוכחות וגילוי מסמכים?" - להוכחות. סגל מכתיבה החלטה בהתאם ואף מציינת שיש להעביר את התיק לעיונה ב-6.11.24.

השורה התחתונה: תיקים קלים מאוד, בהם למעשה לא התנהל דיון ובשני לא היה לסגל תפקיד של ממש (ולכן אין ציונים). בתיק הראשון היא מוכנה היטב, טוב יותר מבאי-כוח הצדדים. סגל מיישמת היטב את תפקידו של הדיון המוקדם וגם מצליחה להוביל לפשרה מהירה.