ההשקעות בביטקוין מניבות תשואות של עשרות ומאות אחוזים לאורך השנים האחרונות; בשנה האחרונה התשואה עמדה על 156% ובחמש השנים האחרונות התשואה היא 1,176%. זוהי תשואה עצומה וחריגה בכל קנה מידה. אולם, אם התשואה כל כך גבוה, מן הסתם יש רווחים גבוהים. מעניין יהיה לראות את נתוני הגביה של רשות המיסים בתחום זה.
בתחילת החודש שעבר פרסם מבקר המדינה דוח בנושא. הוא מעריך שבין 200,000 ל-1.67 מיליון ישראלים מחזיקים מטבעות דיגיטליים, ושפוטנציאל המס מפעילות זו הוא 3-2 מיליארד שקל לשנה - בהחלט סכום משמעותי. ואז מגיעים לנתון הבלתי-נתפס הבא: רק 500 איש - שזה 0.25% מהמחזיקים (אם המספר הוא 200,000) - דיווחו על פעילות במטבעות הללו. נניח המספר הוא פי עשרה; בכל מקרה, זה קצה-קצהו של מה שאמורים לראות בעולם הזה.
מדובר באתגר עצום לרשות המיסים: להסדיר את תחום המטבעות הדיגיטליים ולאתר את הנישומים שעוסקים בו ולא מדווחים או מדווחים באופן חלקי ולקוי. בהקשר של מיסוי מטבעות דיגיטליים עולות שאלות רבות בקשר עם סיווג ההכנסה, קביעת מקום הפקת ההכנסה, ולאחר מכן ההתמודדות עם ההעלמות המס.
בשנת 2017 התנהל ויכוח גדול על אופן ההתייחסות למטבעות דיגיטליים: האם מדובר במטבע או בנכס. אם מדובר במטבע, עליית הערך היא למעשה הפרשי שער כמו שינוי בשער הדולר ויש פטור ממס על הפרשי שער (סעיף 9(13) לפקודה). לעומת זאת, אם מדובר בנכס - עליית הערך תסווג כרווח הון שחייב במס.
רשות המיסים קבעה שמדובר בנכס, ובנוסף הטילה חובה לדווח על הפעילות בדוח השנתי במסגרת העמדות החייבות בדיווח. היו שהתחכמו וטענו שהחלפת מטבע דיגיטלי אחד באחר אינו חייב במס. ב-2021 קבעה רשות המיסים שגם פעולה כזאת נחשבת כמימוש שחייב בדיווח ובמס. במקביל, ב-2018 ניתן פסק דין קופל - למיטב ידיעתי היחיד בנושא - שעסק במכירת מטבע דיגיטלי, ובית המשפט קבע שזהו נכס (בדומה לעמדת רשות המיסים).
עוד לפני פרסום פסק הדין פורסם חוזר מקצועי שעשה סדר בתחום, אבל הותיר פתח שיש לתקן. החוזר ציין, שבפקודת מס הכנסה אין הגדרה ל"מטבע" ולכן צריך ללכת לדין הכללי - חוק בנק ישראל, לפיו "מטבע חוץ" הוא רק הילך חוקי במדינה כלשהי. באותה תקופה כמעט כל המדינות לא הכירו במטבעות הדיגיטליים כהילך חוקי, ומכאן שלא מדובר במטבע חוץ אלא בנכס. אולם, כיום ישנן מדינות שכן מקבלות מטבעות דיגיטליים כהילך חוקי, ומכאן נדרש התיקון הנוכחי.
רשות המיסים הבינה שהפעילות במטבעות דיגיטליים עוברת לידה: אין דיווח ואין גביית מיסים. אחת הטענות הייתה, שגם אם הנישום ירצה לדווח - הוא לא יוכל לשלם את המס, שכן הבנקים לא מוכנים לקלוט מטבעות דיגיטליים או פעילות שמקורה במטבעות אלו. בסוף 2023 עשתה רשות המיסים משהו מדהים: היא פרסמה הוראת שעה, לפיה יחד עם בנק ישראל - ברשימת תנאים - ניתן יהיה לקלוט כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לשם תשלום המס, אם יוכח שבנק רגיל בישראל סירב לקלוט את הכספים.
כאמור, יש מדינות שכבר מקבלות את המטבעות הדיגיטליים כהילך חוקי. לכן, החקיקה הנוכחית מבקשת להוסיף לסעיף 1 לפקודת מס הכנסה הגדרה של "מטבע חוץ": הילך חוקי שמונפק על-ידי בנק מרכזי. כלומר, נדרשים שני תנאים מצטברים: שמדובר בהילך חוקי במדינת החוץ ושהבנק המרכזי במדינת החוץ הנפיק את אותו מטבע. מאחר שזה לא קיים, חוזרים להגדרת נכס ולא מטבע.
לגבי מקום הפקת ההכנסה: לדעתי ההגדרה קצת הרחיקה לכת כאשר מוצע לקבוע שמקום הפקת ההכנסה יהיה בישראל, בין היתר אם המטבע נרכש כשהרוכש היה תושב ישראל. ההגדרה תשפיע במיוחד על עולים חדשים בעשר שנות הפטור על הכנסות מחו"ל. בהתאם להגדרה החדשה, אם העולה ירכוש מטבעות דיגיטליים (ולא משנה היכן), במכירה הוא יהיה חייב במס (בשונה מרכישת נכסים בחו"ל בתקופת הפטור).
לגבי המלחמה בהעלמת המס: ראשית, ישנה חובת דיווח בדוח השנתי. בנוסף, לפני מספר ימים הודיע שר האוצר שישראל מצטרפת לחילופי המידע האוטומטיים של OECD על פעילות במטבעות הדיגיטליים, וזה משמעותי למי שסוחר דרך הבורסות השונות בעולם. לסיום, בשבועות הקרובים תפרסם רשות המיסים נוהל גילוי מרצון שיתמקד במטבעות הדיגיטליים.
קרן זרה, מנהל מקומי
במסגרת התקציב יש גם תיקוני חקיקה בתחום ההיי-טק ושוק ההון. קרנות ההשקעה הן בעלות משמעות רבה, בגלל החשיבות העצומה של ההיי-טק בישראל ושאותו חייבים לעודד. תושבים זרים מקימים קרן זרה בחו"ל המשקיעה בהיי-טק הישראלי, במיליארדי דולרים לאורך השנים. היא ממנה מנהל מקומי שתפקידו לאתר את ההשקעות עבורה, והוא מקבל דמי ניהול ודמי הצלחה.
אלא שמבחינת מס יש כאן כמה בעיות. יש פטור ממס לתושבי החוץ, למעט מצב בו יש מוסד קבע בישראל; מאחר שהמנהל נחשב ל"מוסד קבע", המשקיע הזר לא יהיה פטור ממס. מעבר לכך, אם הקרן משקיעה ביותר מאשר חברה אחת, ניתן לטעון שזו פעילות עסקית החייבת במס מלא. ומה עם מיסוי מנהל הקרן? הוא חייב במע"מ, אבל הקרן לא יכולה להזדכות עליו.
במשך שנים רבות הפתרון ניתן מכוח סעיף סעיף 16א לפקודה, שבכלל לא עוסק בנושא הזה, אלא מאפשר לשר האוצר להורות על החזר מס לתושב זר. מכוח סעיף זה העניקו את הפטור לקרנות ההשקעות על מיליארדי הדולרים שהזרימו. ב-2018 פורסם דוח מבקר המדינה שיצא נגד השימוש בסעיף למתן פטורים כל כך משמעותיים. בעקבות הדוח ניסתה רשות המיסים להסדיר את הנושא בחוזר מקצועי והבטיחה להסדרה בחקיקה.
כעת, מוצע בסעיף 16א לפקודה להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות שיאפשרו להעניק את הפטור למרות שיש מוסד קבע בישראל. הרשות גם תעניק למנהל המקומי פטור מלא ממע"מ עבור דמי ההצלחה והקלה חלקית במע"מ בגין דמי הניהול. בנוסף, מוצע להעניק הקלה למנהל - שיעור מס מופחת של 32% בלבד על דמי ההצלחה.