X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות
שטיין, וילנר, גרוסקופף. שימו לב להרכב[צילום: לע"מ, הרשות השופטת]
בחירת נשיא העליון היא מאבק על דמותה של המדינה
בג"ץ נאלץ להציב ללוין תאריך יעד, משום שהוא עושה הכל כדי להימנע ממינויו של עמית זהו חלק מההפיכה המשטרית והסמכותנות הממשלתית, והשלב הבא יהיה השתלטות פוליטית על בחירת השופטים
1. לבית המשפט העליון אין נשיא קבוע מאז פרישתה של אסתר חיות לפני 14 חודשים - לראשונה בתולדות המדינה. הסיבה: השר יריב לוין לא רוצה את יצחק עמית המתויג כ"ליברלי", ודאי לא אם תקום ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המלחמה ועל-פי החוק הוא יבחר את חבריה. העתירה לבג"ץ בנושא הוגשה בפברואר השנה, השופטים נתנו עוד ועוד זמן להידברות, ורק בספטמבר הורו ללוין להתניע את התהליך ולכנס את הוועדה "בסמוך" (כלשון פסק הדין) כדי לבחור את הנשיא; בוועדה יש רוב מוצק לטובת עמית.
לוין התניע את התהליך כמצווה (עם הרבה רטינות ילדותיות והשתלחויות בריוניות), אך מאז הוא עושה הכל כדי להימנע מהצבעה. כך למשל, הוא רוצה כעת דיון עקרוני על שיטת הסיניוריטי (מינוי נשיא ומשנה לנשיא לפי הוותק בעליון) ועל שידור ישיר של דיוני הוועדה. בהחלט נושאים הראויים לדיון, אך "משום מה" לוין נזכר בהם רק עכשיו. הוא גם רוצה לדון ב-2,800 ההסתייגויות ממינויו של עמית, בהן הוצפה הוועדה על-פי בקשתו המפורשת, גם אם לא בכולן פרטנית אלא לפי נושאים.
בדיון אתמול (12.12.24) בבקשה לפעול נגד הסחבת, כמעט התחננו השופטים שלוין יקבע תאריך יעד להצבעה - אבל נדחו בצורה חד-משמעית. מה שלא הותיר להם ברירה אלא לקבוע אותו בעצמם: 16 בינואר 2025. בדיוק כפי שבית המשפט יכול לקבוע לוח זמנים למילוי כל חובה חוקית או מינהלית. בדיוק כמו ששר הפנים לא יכול למרוח לעולם חתימה על תוכנית בנייה, ושר הבריאות לא יכול לדחות עד אין קץ מינוי של מנהל בית חולים.
בא-כוחו של לוין, ציון אמיר, הבטיח בדיון שהשר יציית לכל צו, אם כי הזהיר מהשלכותיו המעשיות: זה יהיה הסוף של הנסיונות להגיע להבנה. לא כזה איום גדול, בהתחשב בכך שאצל לוין "הבנה" פירושה הסכמה עימו ושהוא ממילא מנהל את הוועדה בצורה רודנית, כופה את דעתו על הרוב ומחרים את פוגלמן ועמית. כדאי גם לזכור מי ישב בהרכב שנתן פה אחד הן את פסק הדין המקורי והן את ההחלטה הנוכחית: יעל וילנר ואלכס שטיין המתויגים כ"שמרנים" ועופר גרוסקופף המתויג כ"ליברלי".
לוין. כולם כולל כולם חייבים לציית [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
2. אין מנוס מלהזכיר את עקרונות היסוד. הראשון: כולם כולל כולם מחויבים לציית לפסקי דין, ודאי פסקי דין חלוטים של בית המשפט העליון. אם שר המשפטים – דווקא הוא – יפר פסק דין, למה שאזרח מן השורה יקיים אותם? אם שר המשפטים – דווקא הוא – רואה את עצמו כערכאת-על, למה שאזרח מן השורה לא יכפור בסמכות בית המשפט? זה אולי מה שלוין רוצה, אבל זה מה שחייב למנוע כל מי שעיניו בראשו.
השני: שלטון הרוב אינו עריצות הרוב. יש עקרונות שמעל לכל רוב שהוא, ושלטון החוק הוא אחד המרכזיים בהם. אם שר, בכיר ונכבד ככל שיהיה, מפר כללים מינהליים – ניתן לאכוף עליו לקיים אותם. החובה לפעול במהירות סבירה היא מהבסיסיות של המינהל באשר הוא, וכולנו יודעים עד כמה סחבת היא פוגעת ומתסכלת. בהחלטה אתמול אין שום דבר חדש ותקדימי מבחינה משפטית, אלא בכך שבג"ץ נאלץ להשתמש בכלים הללו בנושא כל כך מהותי.
3. המשבר הנוכחי הוא כמובן חלק בלתי נפרד מההפיכה המשטרית, המכונה בפי יוזמיה "רפורמה משפטית", ודומה שלא צריך להסביר מדוע. הוא גם חלק מן הכוחנות הנוטה לסמכותנות של הממשלה הנוכחית. ממשלה המשרתת בראש ובראשונה ואולי בעיקר ואולי רק את ה"בייס" שלה (ראו הכספים הקואליציוניים, ראו השתמטות החרדים). ממשלה שמנסה להשתלט על כל מוסד אפשרי (ע"ע הספרייה הלאומית, תאגיד כאן, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד). ממשלה הטוענת שלא ניתן כעת לחקור את המלחמה אבל קורעת את העם לגזרים. ממשלה המציבה איום ממשי על הדמוקרטיה הישראלית.
תראו בידי מי הפקיד/הפקיר בנימין נתניהו את שלושת משרדי הממשלה החיוניים ביותר לשמירת הדמוקרטיה: את ביטחון הפנים בידי איתמר בן-גביר, את המשפטים בידי יריב לוין, את התקשורת בידי שלמה קרעי – שלושת השרים המגלים את הסממנים הפשיסטיים והסמכותניים הבוטים ביותר. לכן, השאלה מי יהיה נשיא בית המשפט העליון היא הרבה יותר רחבה ממהותה-שלה, החשובה ממילא. זהו מאבק על לא פחות מאשר מהותה של מדינת ישראל.
עמית. תשמעו איך מדברים מי שתקפו אותו [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
4. יצחק עמית נשא נאום חריף זמן קצר לפני פרסום החלטת בג"ץ וכמובן ספג מיד ביקורת על הדברים שהעז לומר ועל הנימה בה עשה זאת. אבל מעבר לחובתו של מי שעומד בראש אחת מרשויות השלטון לומר את האמת לאזרחים הנזקקים לשירותיה, ואשר נפגעים בשל צעדים כוחניים של הרשויות האחרות, יש עוד נקודה בסיסית.
מי שתקפו את עמית הם אלה שמדברים על בתי המשפט (ולעיתים על שופטים ספציפיים) בלשון הרבה יותר גסה ופוגענית, ומנצלים את העובדה שהללו כמעט ואינם מגיבים. כמה זמן אפשר לצפות לתגובה בסגנון של ג'נטלמנים בריטים מול השתלחויות בסגנון של מאפיונרים קולומביאניים?
5. מה שמביא אותנו לסחיטה באיומים שהופעלה בימים האחרונים בצורה גלויה מצד הקואליציה נגד בג"ץ: אם תוציאו צו נגד לוין – נאשר את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כך ממש. אם הפסיקה לא תיראה לנו – נכה אתכם בבטן הכי רכה.
נזכיר במה מדובר: כיום בוועדה לבחירת שופטים יש שני שרים, שני חברי כנסת, שלושה שופטים ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. ההצעה מדברת על 11 חברים: שלושה שרים, שלושה חברי כנסת מהקואליציה, שני חברי כנסת מהאופוזיציה ושלושה שופטים – דהיינו רוב מובטח מראש של שישה חברים לקואליציה, דהיינו פוליטיזציה גלויה ובוטה של המינויים.
יש עוד איום בקנה: נעביר את מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים מידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון לידי הכנסת. עמית הגדיר זאת היטב: נשתלט על מינוי השופטים בדלת האחורית, באמצעות מי שיכול בפועל למנוע קידום של שופטים ואף להמליץ על העמדתם לדין משמעתי (שיכול להסתיים בהדחתם).
מעבר לסכנות הברורות לדמוקרטיה שבמהלכים כאלה, ואשר יהפכו את בתי המשפט – בדומה לכנסת – לסוג של שלוחה של הממשלה, הם גם מלמדים על בורות מוחלטת בבסיס המערכת. בתי המשפט, מעצם טבעם, חייבים להיות בעלי דנ"א לעומתי לרשויות האחרות, בלי שום קשר לשאלות פוליטיות. אחרת הם לא ישחררו עצורים, לא יזכו נאשמים, לא יקבלו תביעות אזרחיות נגד המדינה, לא יקבלו ערעורים על שומות מס, לא יחייבו את הביטוח הלאומי בתשלומים ועוד ועוד.
שופטים שיסורו למרות הפוליטיקאים יותירו אתכם ואותנו, את כולנו, ללא ההגנות הבסיסיות ביותר. זה מה שבאמת רוצים מחוללי ההפיכה. בית המשפט העליון דן בפחות מ-1% מכלל התיקים הנדונים בישראל, ומספר ההחלטות המאוד-מהותיות שלו הוא לכל היותר עשרות בודדות בשנה. אם לוין וחבורתו ישתלטו על בתי המשפט, אזי בתוך שנים לא רבות – ההגנות הבסיסיות ביותר על הזכויות הבסיסיות ביותר יהיו בסכנת היעלמות. זה מה שמוטל על כפות המאזניים.
12.5 שופטים קבעו שיש סמכות לבטל חוק יסוד [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
6. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מחייב לשנות את חוק יסוד השפיטה. כאן ייכנס לתמונה פסק הדין בנוגע לביטול עילת הסבירות, בחלק שלו שקיבל פחות תשומת לב. 15 השופטים דנו גם בשאלה העקרונית של הסמכות לפסול חוקי יסוד. בעוד עילת הסבירות נותרה על-כנה ברוב דחוק של שמונה מול שבעה, 12.5 שופטים קבעו שיש לבג"ץ סמכות לבטל גם חוקי יסוד.
מבין אלו שעדיין מכהנים בבית המשפט העליון, ברוב הזה היו אלה יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף, יעל וילנר, אלכס שטיין, חאלד כבוב, רות רונן, יחיאל כשר וגילה כנפי-שטייניץ. נעם סולברג ודוד מינץ היו היחידים שסברו שאין סמכות זאת. יוסף אלרון, מועמדו של לוין לנשיא, סבר שהיא קיימת במקרים קיצוניים בלבד.
גם אם שלושת חברי הוועדה (עמית, ברק-ארז וסולברג) יפסלו את עצמם, וגם אם אלרון לא יפסול את עצמו ויחשוב שזה לא המקרה הקיצוני – יהיה רוב של שבעה מול שלושה לפסילת התיקון ברמה העקרונית. על פניו, הוא הרבה יותר מהותי מאשר עילת הסבירות ולכן לא יהיה זה נועז מדי לנחש שיהיה גם רוב לפסילתו ברמה הנקודתית. מותר להניח שגם לוין יודע זאת, אבל הוא שש אלי קרב – לא בשביל לנצח, אלא בשביל להמשיך להתסיס ולפלג ולצבור נקודות פוליטיות. המדינה, הדמוקרטיה והציבור הן לא יותר מאשר כלי משחק.
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  13/12/2024   |   עודכן:  13/12/2024
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בחירת נשיא העליון היא מאבק על דמותה של המדינה
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
עצוב לומר, אבל
שאול א.   |  13/12/24 10:26
2
עמית כבן גביר
ישיש  |  13/12/24 11:40
3
מאמר מטופש. ל"ת
אלפה צ'ינו  |  13/12/24 12:03
4
מי צריך לבחור את השופטים
דב אנשלוביץ  |  13/12/24 19:02
5
בכותרת כתוב" הפיכה משטרית" אז
jon  |  13/12/24 20:19
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הוועדה לבחירת שופטים
עידן יוסף
ביקורת חריפה של הקואליציה על החלטת בג"ץ לחייב למעשה את מינוי השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, לצד איומים בקידום שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים
איתמר לוין
השופטים דחו את הבקשה לבזיון בית המשפט נגד לוין בשל אי-מינוי הנשיא לפי פסק הדין הקודם, אך הוסיפו לו לוח זמנים מחייב: "ל שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על-ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים עד ליום 16.1.2025"    בקואליציה איימו לאשר את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אם יוצא צו נגד לוין
איתמר לוין
השופטים ביקשו שלוין יקבע תאריך יעד למינוי נשיא בית המשפט העליון    בא-כוחו סירב, אמר שיש לאפשר לו לקיים דיון עקרוני בשאלת הסיניוריטי ובהסתייגויות מן המינוי והזהיר מפני ההשלכות של צו שיקבע לו"ז
איתמר לוין
לוין הזמין ארבעה משפטנים המזוהים עם הימין כ"מומחים" לעניין דרישותיו לדון בשיטת הסיניוריטי ובשידור ישיר של הדיונים    הוועדה דחתה את דרישת השידור של לוין
איתמר לוין
יריב לוין מגשים את החשש הגדול ביותר של שומרי החוק והדמוקרטיה: הוא מסרב לציית לפסק הדין המחייב אותו למנות נושא לבית המשפט העליון. בג"ץ חייב להתערב כאן ועכשיו, לפני שנתדרדר לתהום שאין עמוקה ממנה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il