יש משהו אנרגטי ומסובב-ראשים אצל טולסי גבארד, המיועדת למנהלת המודיעין הלאומי בממשל טראמפ. זה לא רק הרושם הראשוני – שערה העטור בפסי כסף, קשר העין האינטנסיבי, ה"אלוהה" החם. היא יכולה להישמע נלהבת ("אין כוח גדול יותר מאשר האהבה) או נזעמת ("כוחות האופל מלאים בכוח וכסף"). קשה לקבוע דעה עליה, פרט לכך שהיא לא אוהבת מלחמות בחו"ל ונהנית לפוגג ציפיות. לפעמים גבארד נשמעת כתומכת בתיאוריות קונספירציה; היא מעדיפה את הביטוי "בעלת דעה עצמאית". האניגמה הזאת איננה חדשה, מזכיר אקונומיסט. בשנת 2017 תהה המגזין ניו-יורקר במה היא מאמינה. זה לא היה חשוב אז, אבל זה כן חשוב כעת. תפקידה המיועד הוא לפקח על 18 סוכנויות ביון, ואם תאושר – טראמפ יאזין לה מדי יום בתדרוך המודיעין. הדמוקרטים טוענים שהיא נכס רוסי; אין לכך הוכחה, אבל עצם הטענה מלמד על חוסר הנוחות מהמינוי שלה. בעקבות שירותה הצבאי בעירק, היא אינה סומכת על התערבות אמריקנית בחו"ל. הבדלנות שלה לעיתים נראית כמו אהדה ניכרת לרוסיה. גבארד הצדיקה את הפלישה הרוסית לאוקראינה כתגובה להתרחבותה של נאט"ו. ב-2017 היא ביקרה אצל בשאר אסד והביעה ספק בטענה (הנכונה) לפיה השתמש בנשק כימי נגד בני עמו. קריינים בטלוויזיה הרוסית כינו אותה "קומראד" ("חברה") ו"בת-הזוג שלנו". הסנאטור הנכנס אדם שיף הזהיר: "אם בעלות בריתה של ארה"ב לא יסמכו את ראש שירותי הביון שלנו, הם לא יחלקו איתנו מידע". גבארד בת ה-43 החלה את דרכה במפלגה הדמוקרטית. היא נולדה בסמואה האמריקנית וגדלה בהוואי. בגיל 21 הפסיקה את לימודיה האקדמיים ונבחרה לבית המחוקקים המדינתי. לאחר מכן שירתה בעירק וכוויית, בכוחות הרפואה והמשטרה, במסגרת המשמר הלאומי. ב-2012 נבחרה גבארד לקונגרס וצורפה להנהגת המפלגה הדמוקרטית. הנתק שלה ממפלגתה הובהר ערב בחירות 2016. גבארד תמכה בפריימריז בסנאטור ברני סנדרס ויצאה נגד הילרי קלינטון, עליה הטילה את האחריות לכאוס שנוצר בלוב לאחר נפילתו של מועמד קדאפי (כאשר הייתה שרת החוץ בממשל אובמה). היא עזבה את הנהגת המפלגה ותורמים התרחקו ממנה. ב-2020 הציגה את עצמה כמועמדת לנשיאות אנטי-ממסדית. היא גם הגישה תביעת דיבה נגד קלינטון שכינתה אותה "שתולה רוסית"; בהמשך מחקה אותה. נצחונו של דונלד טראמפ ב-2016 גרם לה לפזול לצד השני. גבארד אומנם מתחה ביקורת על "ניצי המלחמה הניאו-שמרנים" בממשלו הראשון, אבל מצאה מכנה משותף עם סטיב בנון [שהיה האסטרטג הראשי של טראמפ] וטאקר קרלסון [מגיש פוקס ניוז דאז ותומך נלהב של טראמפ] הבדלנים. במטרה לקבל קול דמוקרטי, פוקס ניוז שכר אותה כפרשנית. אם בדלנות היא אחד המוקדים בקריירה שלו, האחר הוא תמיכתה בלאומנות ההינדית – מציין אקונומיסט. היא עצמה הינדית מצד אביה, אך ללא מורשת הודית. עם זאת, היא נפגשה מספר פעמים עם ראש הממשלה הלאומן נרנדרה מודי, והתנגדה להחלטה בבית הנבחרים שגינתה את דיכוי המוסלמים והנוצרים בהודו. המהפך של גבארד מדמוקרטית לרפובליקנית אינו מפתיע. היא מתגאה בחשיבתה העצמאית, אותה היא מייחסת לאופן בו גדלה. "תבדקי בעצמך ותחליטי בעצמך", אמרו לה הוריה כאשר הייתה ילדה. זה היה נכון גם כאשר החלטותיה עוררו ביקורת. אביה, כיום סנאטור בהוואי, נתן לה דוגמה אישית: הוא הציג אותה בפני פלג אנטי-להט"בי של הארי קרישנה, שיש הרואים בה כת, וספג על כך ביקורת במדינה ליברלית זו. כוונותיה של גבארד לגבי המרגלים האמריקנים יתבררו בהליך האישור של מינויה. חוסר נסיונה בניהול גופי ממשל עשוי להוביל לכך שנביחתה תהיה גרועה מנשיכתה. קיימת גם שאלת נכונותו של טראמפ להקשיב. למרות שהוא שותף להשקפותיה הבדלניות, בממשל הראשון הוא הורה לתקוף בסוריה וכמעט עירב את ארה"ב במלחמה עם אירן בעקבות חיסולו של קאסם סולימאני. אבל אם גבארד תקבל את מבוקשה, מדיניות החוץ האמריקנית עומדת בפני טלטלה עזה.