מיץ' מק'ונל מכהן כסנאטור מטעם מדינת קנטקי מאז 1985. בשנים 2024-2007 הוא היה מנהיג הסיעה הרפובליקנית (הן כמנהיג הרוב והן כמנהיג המיעוט) – הקדנציה הארוכה ביותר בהיסטוריה; הוא יפרוש מהסנאט בבחירות 2026. מק'ונל עבד עם דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה, במיוחד על מינויים בכירים (בראשם שופטים) וחקיקת המס. הוא הטיל על טראמפ את האחריות לאירועי 6 בינואר, ותמך בו בבחירות האחרונות באומרו שזהו המועמד שבחרה המפלגה. כאן מובאים (בשלושה חלקים) עיקריו של מאמר ארוך שפרסם השבוע בכתב-העת Foreign Affairs.
על ארה"ב לטפל גם בבסיס הביטחוני-תעשייתי שלה. הפנטגון, הקונגרס והתעשיה נושאים באחריות למצב הגרוע הנוכחי. הפנטגון והקונגרס שלחו לתעשיה מסרים בלתי עקביים, מה שגרם לה שלא להשקיע בהרחבת יכולות הייצור ובשרשרות אספקה עמידות. כדי לפתור זאת, יש להוציא הזמנות שיהיו גדולות די הצורך למתן מענה לצרכים הצבאיים האמיתיים ולהעביר את התקציב בזמן.
הקונגרס הסמיך את הפנטגון לחתום על חוזים רב-שנתיים למערכות חיוניות, מה שמפחית את חוסר הוודאות. יש להרחיב גישה זו ואת הכסף המיועד לה למערכות שהצורך בהן הוא כמעט ודאי. כדי להרחיב את יכולות הייצור, הפנטגון יכול להפעיל את חוק הייצור הביטחוני משנת 1950, המאפשר לממשל להעניק עדיפות לייצור זה.
התעשיה אינה יכולה להסתמך אך ורק על השקעה ממשלתית. היא צודקת בטרוניות שלה על האיטיות והביורוקרטיה הממשלתיות, אך לראשיה ברור שהצורך במערכות חיוניות לא ייעלם בקרוב. זוהי דרישה קבועה ועל התעשיה להיענות לה. טראמפ צריך להבהיר לפנטגון ולתעשיה את החובה לפעול. ברור שהביורוקרטיה מכבידה על היזמות, והפנטגון חייב לקבוע בהקדם כיצד לאמץ ולשלב טכנולוגיות פורצות דרך - או שהצבא יהיה האחרון בתור ליהנות מהן.
תהליך חתימת החוזים למערכות חדשות לבדו, הוא איטי עד יאוש. מערכות העולות יותר מ-100 מיליון דולר מצריכות עשרה חודשים בין השלב הסופי של המכרז לבין ההזמנה. הייצוא עוד יותר: בעלות בריתה של ארה"ב ממתינות בממוצע 18 חודשים לקבל מערכות שרכשו. ממשל ביידן ניסה לתקן זאת, אך רפורמה אמיתית מחייבת שיתוף פעולה בין שרי ההגנה והחוץ. מחסן הנשק של הדמוקרטיה לא יחזיק מעמד אם חוסר היעילות של ארה"ב - או התנגדותו של מיעוט קולני בקונגרס - יגרום לבעלות הברית שלא לרכוש נשק אמריקני.
ממשל טראמפ צריך לשקול האצה דרמטית כאשר מדובר במערכות שגרתיות או כאלה שנבנות מראש רק לייצוא. הצבא צריך לשקול החזקת מלאים ניכרים, שיאפשרו לו להתחלק עם בעלות ברית בזמן משבר. כאשר היריות מתחילות, זמן הייצור חלף לו.
כדי לבנות קואליציות של כוחות מתקדמים היכולים לפעול במשותף, על ארה"ב להיות מוכנה לחלוק יותר טכנולוגיה. AUKUS, השותפות עם בריטניה ואוסטרליה, יכולה להוות דוגמא. העברת טכנולוגיה ביטחונית אינה מתן נדבות. זהו כביש דו-סטרי, בו בעלות ברית כמו אוסטרליה, פינלנד, ישראל, יפן, נורבגיה, קוריאה הדרומית ושבדיה תורמות טכנולוגיות מתקדמות משלהן. ארה"ב צריכה להרחיב את הייצור המשותף עם בעלות בריתה, ובכך לקצץ עלויות, לקדם יוזמות, לשפר את עמידות שרשרות האספקה ולחזק את היכולת המשותפת להתחרות נגד סין.
ארה"ב תנהג בטיפשות אם תנסה להתחרות לבדה נגד סין. היא ובעלות בריתה מהוות חלק ניכר מן התוצר העולמי, ויהיה זה בלתי אפשרי שכולן ירכזו את שרשרות האספקה בבתיהן שלהן. לאובמה מגיע הקרדיט על הסכם הסחר הטרנס-פסיפי עם בעלות הברית באסיה; השותפות בו מהוות 40% מהכלכלה העולמית.
אולם, במקום לחזק את כוחן של הכלכלות המערביות, ממשל טראמפ הראשון ואחריו ממשל ביידן בפועל הרגיזו אותן לעיתים, כולל באמצעות מכסים שגרמו למתיחות ביחסים ובחנו את סבלנותו של הצרכן האמריקני. מחלוקת זו הייתה הזמנה לסין להרחיב את השפעתה באסיה על חשבונה של ארה"ב.