מדי שנה בחודש דצמבר מתכנסים מנהיגי סין ל"וועידת העבודה הכלכלית המרכזית", בה הם סוקרים את השנה היוצאת וקובעים משימות לשנה הבאה. הפעם שני המבטים היו עגומים. המכירות הקמעונאיות בנובמבר היו גבוהות ב-3% בלבד לעומת אשתקד, בעוד מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% - שני נתונים המשקפים את הזהירות של משקי הבית, מסביר אקונומיסט. ומה לעתיד? הייצוא וההשקעות בתעשיה, אשר סייעו להרים את המשק בשנה היוצאת, ניצבים בפני מלחמת סחר אפשרית עם ארה"ב בשל מכסים שיטיל דונלד טראמפ. במסע הבחירות הוא דיבר על מכס של 60%, ולאחר נצחונו – על מכס נוסף של 10% בטענה שסין אינה עושה די הצורך לבלום את הברחות הסמים לארה"ב. המכסים עלולים לגלח את הצמיחה בסין ב-2.4 נקודות אם הממשלה המקומית לא תתערב. כל אלו יצרו עבודה רבה לחבר'ה של הוועידה הכלכלית. הם חייבים להחיות את ההוצאות עוד לפני מלחמת הסחר ולהקל את המכה אם תתרחש. העבר מספק עידוד מסוים. ב-2008, בזמן המשבר הפיננסי, קרס הייצוא הסיני למערב, אך המשק המשיך לצמוח בשל הסיוע הממשלתי. באותה עת הייתה סין מעצמת סיוע, שביכולתה להעביר סכומי עתק לצריכה באמצעות הבנקים הממשלתיים והלוואות למגזר הנדל"ן. לרוע המזל, הסיוע הנוכחי הגיע בפיגור, בזהירות וללא השפעה. עיקרו היה הורדת הריבית, עלויות המשכנתאות ודרישות העתודות הבנקאיות. אבל הביקוש לאשראי נותר חלש. כדי לחדש את האמון במגזר הנדל"ן, דחקה הממשלה בבנקים להלוות לפרויקטים בטוחים – אך הם נותרו זהירים ואינם ממהרים להשקיע בענף. אחת הסיבות לכשלים כיום היא סיוע-היתר בעבר. הזינוק באשראי לאחר המשבר הפיננסי הוביל לחובות כבדים, לבניית יתר ולמיליוני דולרים שלא נמכרו. שי ג'ינפינג נחוש שלא לחזור על הטעות. בשנת 2015 הוא שם דגש על קיצוץ בתפוקה התעשייתית, הפחתת ההשקעה בנדל"ן והקטנת החוב העסקי. בהמשך הוא הטיל מגבלות נוקשות על יזמי נדל"ן, שרבים מהם קרסו אחרי 2021. הלך רוח זה פגע בנסיונותיה של סין לעודד את הכלכלה השנה. למרות שהממשלה הגדילה את נטילת ההלוואות, היא המשיכה להגביל את חובות הממשלים המחוזיים, שנאלצו להדק את החגורות. הבנקים מהססים להלוות לנדל"ן מחשש לחובות מסופקים. כדי להתמודד עם הסיכונים הכלכליים ב-2025, יהיה על שליטי סין לתת עדיפות לעידוד הצריכה במקום לאכוף ריסון, סבור אקונומיסט. יש סימנים מעודדים לכך שהם מקבלים כעת עובדה זו, עם צעד של הבנק המרכזי האמור להפחית את עלויות האשראי. הוועידה הכלכלית הכירה בצורך לדחוף משמעותית את הצריכה ודירגה אותה כראשונה מבין תשע המשימות של הממשלה, מעל שדרוג התעשיה המזוהה עם שי. קובעי המדיניות בסין זיהו את סדרי העדיפות הנכון, אך כיצד ישיגו יעד זה? ההתייצבות בשוק הדיור עשויה לסייע. המכירות של דירות יד ראשונה עלו במעט בנובמבר, לראשונה מזה למעלה משלוש שנים. נראה שגם המחירים מתחילים לזוז. מחירי הנכסים יד שנייה ב-70 הערים הגדולות ירדו ב-0.1% בנובמבר ביחס לאוקטובר. כל אלו יכולים לתת מידה של ביטחון לצרכנים שעושרם קשור לדיור. כדי לשכנע את הצרכנים לפתוח את ארנקיהם, ערים יכולות להתנסות בקופונים אלקטרוניים מהסוג ששנגאחי הפיצה בחודש שעבר. הללו נותנים למחזיקיהם הנחות על ארוחות, סרטים, מלונות וספורט אם הם מוציאים מעל סכום מסוים. הממשלה המרכזית מצידה מתכוונת להרחיב את תוכנית הטרייד-אין שלה, המעודדת משקי בית לשדרג מכוניות, מקררים, מזגנים ומוצרים אחרים, שכבר רשמה הצלחה. במאמץ נוסף לשכנע את הסינים לחסוך פחות ולצרוך יותר, מנהיגי סין הבטיחו להעלות את הפנסיות ואת הסובסידיות לביטוחי הבריאות. בנק גולדמן-זאקס צופה שהגרעון הממשלתי יעלה השנה בקרוב ל-2% תוצר ל-13%. ולסיכום: בשנה הקרובה צריכה הממשלה להגביר את ההוצאה הפנימית באמצעות צעדים שבעבר הזניחה.