מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און, ביצע את ההימור הדיפלומטי הגדול ביותר שלו כאשר שיגר 11,000 חיילים ומלאי של נשק לרוסיה לצורך המלחמה באוקראינה; חלקם כבר נהרגו ונפצעו. צעד זה מניב שורה של הטבות לקוריאה, כולל כסף ומעמד דיפלומטי הנחוצים לה בדחיפות. קים מקבל מזון, נפט, מזומן ומערכות נשק מתקדמות במיליארדי דולרים, המאפשרים לו לעקוף את העיצומים הבינלאומיים ולשדרג את צבאו, מציין ניו-יורק טיימס. קים היה זקוק נואשות לפריצת דרך שכזאת, בעקבות שלוש התפתחויות שפגעו קשות במשטרו בעשור האחרון. העיצומים שמובילה ארה"ב היו הרסניים לכלכלת הצפון, בכך שחסמו את הייצוא והייבוא. קים ניסה להסיר אותן במו"מ ישיר עם דונלד טראמפ, אך השיחות קרסו ב-2019 ופגעו בדימויו הפנימי של קים. ואז באה הקורונה ופגעה עוד יותר במשק. קוריאה הייתה מבודדת מתמיד כאשר זיהתה הזדמנות עם הסתבכות הפלישה לאוקראינה. מאגרי כוח האדם והנשק של רוסיה הלכו והתדלדלו, בעוד לקוריאה יש שפע משניהם. צבאה הוא אחד הגדולים בעולם, עם 1.3 מיליון איש, ויש לה מלאים עצומים של פגזים, טילים ועוד (רבים מהם מיושנים), כמו גם טילים בליסטיים חדישים. החיזור החל כאשר קוריאה הזמינה את שר ההגנה הרוסי דאז, סרגיי שויו, לביקור בפיונגיאנג ביולי אשתקד. מיד לאחר מכן החל נשק קוריאני להגיע לרוסיה. כאשר ולדימיר פוטין אירח את קים בספטמבר אשתקד, הוא הזמין אותו לביקורים במתקן לשיגור טילים, מפעל למטוסים ונמל של הצי, והראה לו מה יוכל לקבל בתמורה. ביוני השנה חתמו השניים על הסכם הגנה הדדי, ומשלוח החיילים החל לאחר מכן. הקוריאנים סיפקו גם נשק בהיקף של 20,000 מכולות, כולל פגזי ארטילריה, טילים בליסטיים, מערכות רב-קניות לשיגור טילים ותותחים ארוכי טווח. בסוף נובמבר נפגש קים עם שר ההגנה הרוסי החדש, אנדריי בלוסוב, והבטיח להמשיך את הסיוע ומאז הוגדל היקפו. ייצוא הנשק לרוסיה מזרים דם חדש לתעשיה הביטחונית של הצפון, במיוחד בתחומי הטכב"מים והטילים. ההערכה היא שהצפון קיבל 5.5 מיליארד דולר ממכירות הנשק לרוסיה ועשוי לקבל מדי שנה עד 572 מיליון דולר תמורת החיילים; הייצוא הרשמי השנתי שלה הוא 330 מיליון דולר. בנוסף לכך, הצבא הקוריאני צובר ניסיון מעשי לראשונה מזה עשרות שנים, כולל בתחום הכטב"מים המשנה את פני הלוחמה, בטילים הבליסטיים ובטילים נגד מטוסים. בקוריאה הדרומית חוששים, כי קים יוכל לקבל מרוסיה בתמורה טכנולוגיות הדרושה לו לייצור טילים גרעיניים שיוכלו לפגוע במטרות ברחבי האוקיינוס השקט. זרימת ההכנסות והטכנולוגיות הצבאיות מחזקת את מעמדו של קים מול וושינגטון ובעלות בריתה, וכעת יש לראות האם טראמפ ינסה לחדש את הדיפלומטיה האישית שלו מולו. לצד זאת, מדגיש הטיימס, קים ניצב גם בפני סיכונים. כוחות מיוחדים של הצפון נלחמים לצד הצנחנים והנחתים הרוסים בניסיון לשחרר את השטחים שכבשה אוקראינה במחוז קורסק. הם אומנו להילחם בים, בנהרות ובשטחים ההרריים של קוריאה; לא ברורה מידת הכשרתם למלחמת חפירות מול כטב"מים וארטילריה. סיאול עוקבת מקרוב אחרי ביצועיהם של החיילים והמערכות הצפוניים וצוברת מידע לקראת עימות אפשרי בין שני חלקי חצי-האי. המשלוחים לאוקראינה עשויים להחליש את הצפון, ונראה שנכון לעכשיו הוא אינו מסוגל לנהל מלחמה מקומית אפילו אם ירצה בכך. כמה פרשנים בדרום תוהים האם שיתוף הפעולה בין הצפון לרוסיה יאריך ימים. לשני המשקים אין הרבה מה להציע זה לזה; רוסיה מהווה פחות מ-2% מהסחר הבינלאומי של הצפון בנטרול עסקות הנשק, בעוד סין היא 90% ממנו – וגם הוא ירד בתשעת החודשים הראשונים של השנה ב-100 מיליון דולר ל-1.5 מיליארד דולר. זהו הימור נוסף של קים: התקרבותו למוסקבה עלולה לפגוע ביחסיו עם בייג'ינג.