השופטת: מיטל חלפון-נזריאן, סגנית נשיא בית משפט השלום באשקלון

המועד: יום רביעי, 30.10.2024, שעה 10:45

הנושא: תיקים פליליים

כאשר נכנס המדור לאולמה של השופטת מיטל חלפון-נזריאן, עורכי דין משוחחים - כנראה על הסדר טיעון. כפי שנראה בהמשך, זוהי תופעה נפוצה וחמורה במיוחד. המדור כבר עמד על חוסר התקינות הכרוך בעריכת הסדרי חדלות פרעון באולם או מחוצה לו רק במועד הדיון; כאשר מדובר בתיקים פליליים, דומה שלא צריך להסביר מדוע זה חמור בהרבה. חלפון-נזריאן פונה לעורכי הדין: "אתם מוכנים? גבירתי התובעת, אם אפשר - שיחות בחוץ, בינתיים גבירתי תתפוס את מקומה. אנחנו איתכם? תודה". לנאשם: "שלום, אדוני, אתה יכול לשבת". תובעת וסניגורית מדברות, חלפון-נזריאן ממתינה להן ולבסוף מבקשת שהסניגורית תסביר לנאשם את המתרחש. היא יוצאת מן האולם לכמה דקות, והסניגורית אומרת לו שכתב האישום תוקן ושהוא כמובן אמור להודות בו. ברגע שאחרי האחרון, בלי אפשרות לחשוב ולהתייעץ. חלפון-נזריאן חוזרת, מקפידה שהנוכחים יקומו ופונה לתובעת: "גבירתי מגישה כתב אישום מתוקן? תפרטי מה כולל ההסדר". - 7.5 חודשי מאסר. לנאשם: "אדוני רגע יעמוד. אדוני הבין את הסדר הטיעון בין הצדדים? ואת העונשים שלהם הם עותרים?" היא מפרטת ומדגישה: "בית המשפט לא כבול להסדרי טיעון, בדרך כלל הוא מקבל אותם". חלפון-נזריאן שמה לב להבדלים בין כתב האישום המתוקן לכתב האישום המקורי. הנאשם בו מדובר קיבל כרטיס אשראי שנגנב בידי אחר ממכונית והשתמש בו. הוא מאשר שביצע שלוש עסקות בכמה מאות שקלים, אך טוען שניסה לבצע רק שתיים נוספות ולא שלוש כפי שנאמר. חלפון-נזריאן: "לכן אני עוברת על כתב האישום". התובעת מפנה לדבריו של הנאשם בחקירה, וחלפון-נזריאן אומרת לה ולסניגורית: "גבירותי, אם אתן צריכות כמה דקות לבדוק את זה". חלפון-נזריאן מבהירה לנאשם: "חד-משמעית לא" להודות בעבירות שלא ביצע. "לכן בית המשפט עובר איתך על כתב האישום, כדי לוודא שאתה מודה במה שאתה מודה. אתה יכול לשבת בינתיים". ואנחנו נוסיף: הנה מה שקורה כאשר פועלים בחיפזון פסול. חלפון-נזריאן מבקשת להעביר את הנאשם לאולם הסמוך, כדי שהוא יוכל לשוחח עם הסניגורית והיא תוכל לעבור לתיקים אחרים.

"אתם זקוקים לעוד כמה דקות?"

בינתיים נכנס לאולם נאשם בתיק קודם בו טיפלה חלפון-נזריאן. הוא אינו מיוצג ויש לו שאלה. חלפון-נזריאן: "אם צריך, נפתח שוב את הפרוטוקול". הוא ניגש לדוכן, חלפון-נזריאן עונה לפנייתו ומסיימת: "תרד, עד שתגיע למזכירות, התיק כבר יהיה שם. אני אכתוב על גבי התיק שתגיש את זה כבקשה". היא פונה לקלדנית: "תתקשרי למזכירות ותגידי להם שנתתי [החלטת] פיתקית". לבסוף היא מתקשרת בעצמה למזכירות, בהפגנה נאה של אנושיות ושירותיות. במקביל מנהלים התובעת וסניגור מו"מ, כאשר חלפון-נזריאן באולם. ואז חוזרת הסניגורית של הנאשם מסיפור כרטיס האשראי וגם היא מדברת עם התובעת. חלפון-נזריאן מבקשת ממנה בנועם להפסיק, כי הכניסו נאשם אחר - והסניגור ניגש אליו לאחר שיחתו עם התובעת. חלפון-נזריאן פונה אליו: "אני מבינה שהיה גישור אצל השופט פורר. דיברת איתו מאז?" - הם בשלבים סופיים. "חבל שאדוני לא עשה את זה לפני הדיון. היום זה קבוע למענה ול[דיון לפי סעיף] 144. אתם זקוקים לעוד כמה דקות? הוא לא זקוק למתורגמן לערבית. אולי בינתיים אדוני יקריא לו את כתב האישום המתוקן". כעת חוזרים לתיק כרטיסי האשראי: אכן היו שני נסיונות שלא הצליחו. חלפון-נזריאן: "בגלל זה אנחנו עוברים על כתב האישום, כדי שאדוני לא יודה בדברים שלא עשה. אז אנחנו חוזרים רגע. אדוני יעמוד. אני עוברת איתך שוב. שלוש העסקות שביצעת - אדוני מאשר. שלוש העסקות הנוספות שנשארו פה - גבירתי [התובעת] לא מחקה מהעובדות. את הוראות החיקוק היא תיקנה. נשארות שתי עסקות של ניסיון". חלפון-נזריאן מרשיעה את הנאשם על-פי הודאתו ומשחררת את המקליטה, שכן אין דיון אלא טיעונים לעונש. "משהו שאדוני רוצה להגיד? זכות המילה האחרונה לנאשם". לסניגורית: "תסבירי לו [את העונש על תנאי]. יש פה פרטים איך לשלם [את הפיצוי למתלונן]. עכשיו אדוני רגע יעמוד ואני אקריא לו את גזר הדין בתמצית. את עובדות כתב האישום בקצרה אדוני כבר שמע". חלפון-נזריאן מכתיבה את גזר הדין ופונה שוב לנאשם: "אם אתה מבצע עבירה, קודם כל יקחו לך כסף. ויש מאסר על תנאי. אני מקווה שלא נראה אותך פה עוד". היא גם מציינת לפרוטוקול מדוע שחררה את המקליטה. "אני רואה שטענותייך התקבלו", היא אומרת בחיוך לסניגורית, ואילו לתובעת האמירה לגמרי רצינית: "חבל שאתם מגיעים לפה עם תיק כזה, שיכולתם לסיים אותו אם הייתם בודקים את העובדות". התובעת מסבירה את הקושי הראייתי, אבל חלפון-נזריאן עומדת על המסר: "יש דברים שלא צריך להגיע איתם [לבית המשפט]".

"זה סעיף אחר לגמרי"

שוב תובעת וסניגור מדברים באולם, חלפון-נזריאן שולחת אותם לדבר בחוץ והם חוזרים כאשר באמתחתם עוד הסדר של כאן ועכשיו. חלפון-נזריאן פונה לנאשם: "תעמוד רגע. אתה מבין עברית? לי חשוב להסביר שבית המשפט לא כבול להסדרים, הוא יכול לתת יותר או פחות, אבל בדרך כלל מכבד. אתה הבנת את ההסדר והענישה?" ומסבירה בעצמה. "זה מקובל עליך? אני עוברת איתך על כתב האישום". כדרכה, חלפון-נזריאן שמה לב לכל פרט ואומרת לסניגור שטענותיו אינן עולות בקנה אחד עם כתב האישום המוסכם. "אני מתייחסת לעובדות כתב האישום, ומה שמעבר לעובדות [לא רלוונטי]. אני לא מכירה בעבירה של נהיגה פוחזת שאין מאסר בפועל משמעותי. זה לא המתחם. הוא גם לא מתחיל בתשעה חודשי עבודות שירות. בגזר הדין שאדוני הציג לי, זה נהיגה בקלות ראש ולא נהיגה פוחזת. לכן התפלאתי [על הענישה הקלה שם]. זה סעיף אחר לגמרי". התובעת פונה לסניגור: "הסכמת לעונש". חלפון-נזריאן מגיבה מיד: "זה לא שיח, גבירתי לא מתערבת". הסניגור מנסה מכיוון אחר ומבקש פסילת רישיון קצרה. חלפון-נזריאן: "אדוני מסכים לרף שהתבקש פה?" - לא. היא מחייכת: "אדוני אמר 'רף תחתון', אז שאדוני ידייק. מה המתחם לדעת אדוני? אדוני מכחיש את הרישום התעבורתי? גם הכחשת רישום פלילי כבר הייתה באולם, לכן אני שואלת". חלפון-נזריאן מעירה מספר פעמים לאנשי השב"ס שלא לדבר בתא הנאשמים. היא פונה לנאשם: "השתלבת בתוכניות בכלא? איזה תוכניות? ואיך זה הולך?" ויוצאת ללשכה לכתוב את גזר הדין.

השורה התחתונה: חלפון-נזריאן יעילה מאוד, שמה לב לכל פרט ומקפידה על זכויות הנאשמים - ובלי שהדברים יסתרו זה את זה. היא גם מצליחה לשמור על הסדר והשקט באולם, מה שאינו אוטומטי ומובן מאליו בימים של ריבוי תיקים פליליים.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.