כעת מתחיל השלב השלישי, ממשיך אקונומיסט, אל מול הסכנות הגדולות ביותר: מחסור באנרגיה, עובדים וכסף. בעקבות התקפות רוסיות עקביות, אוקראינה מסוגלת לייצר כיום רק 18 ג'יגהוואט – מחצית מהתפוקה שלפני המלחמה. רוסיה החלה בחודש שעבר לפגוע בהולכת החשמל מתחנות הכוח הגרעיניות, המספקות 70% מהאנרגיה.
מצד שני, אוקראינה יכולה להתמודד טוב יותר עם מחסור בחשמל. היא מקבלת כעת 2.1 ג'יגהוואט מהאיחוד האירופי. יצרני מזון רבים עברו להשתמש בגז שניתן לאגור במקום, ולחקלאים רבים יש גנרטורים המופעלים בדיזל. לחברות בגודל בינוני יש תחנות כוח המופעלות בגז, לעיתים בשילוב אנרגיית רוח ואנרגיה סולארית. ההערכה שהיא שכל אלו יחדיו יובילו לגרעון אנרגטי ממוצע של 6% בלבד ב-2025 ושל 3% ב-2026, אם כי המחסור עלול להוריד נקודת אחוז מן התוצר בשנה הבאה.
הבעיה הקשה ביותר היא מחסור בעובדים. הגיוס וההגירה צמצמו את כוח העבודה ביותר משליש, ל-13 מיליון. הדרישה לעובדים ניכרת: 65,000 משרות בשבוע לעומת 7,000 בתחילת המלחמה – אך לכל משרה יש בממוצע רק 1.3 פניות, לעומת שתיים ב-2021. השכר עולה. הכלכלה והביטחון נאבקים בשאלת נקודת האיזון הנכונה מבחינת עתיד המדינה. אפילו מפעלים חיוניים יכולים להגן רק על מחצית מעובדיהם מפני גיוס, וקשה למצוא נשים: שיעור המהגרות קרוב למספר הגברים שבחזית ומספר הפצועים.
המחסור בכסף משפיע גם הוא. חקלאים וחברות קטנים מתקשים ללוות את הסכומים הדרושים לפעילותם, ומימון השקעות לטווח ארוך הוא בלתי אפשרי. העלויות הגבוהות פוגעות ברווחים. חברות שלקוחותיהם מקומיים מעלות מחירים ומגבירות את האינפלציה; יצואנים אינם יכולים לעשות זאת.
גם הממשלה מוציאה הרבה יותר כסף מכפי שהיא מכניסה. הגרעון הצפוי בשנה הבאה הוא 20% תוצר. בעיקרון, כמעט כולו – 38 מיליארד דולר – ימומן ממקורות חיצוניים. מדינות G7 מעניקות לאוקראינה הלוואה של 50 מיליארד דולר, הממומנת מכספי הריבית על יתרות המט"ח הרוסיות שהוקפאו במערב. ארה"ב העבירה לבנק העולמי את חלקה בסך 20 מיליארד דולר, לשימוש לצרכים שאינם צבאיים, אם כי טראמפ יכול לנסות להקשות על אוקראינה את הגישה לכסף.
אקונומיסט מעריך, כי אוקראינה יכולה לשרוד את 2025 בלי סיוע כספי אמריקני. האיחוד האירופי הבטיח לה 18 מיליארד אירו, ויתר חברות G7 יכולות להשלים את החסר אם ארה"ב תיצור חור. יתרות המט"ח שלה עומדות על 43 מיליארד דולר – מספיק כדי לממן חמישה חודשים של ייבוא. אבל אם ארה"ב תיסוג, יתחילו בעיות ב-2026: מדינות האיחוד האירופי יתקשו להוסיף סכומים ניכרים, וקייב עצמה נאלצה לסגת מהעלאת מיסים מתוכננת בשל מחאות עזות.
התפתחויות צבאיות עלולות להוביל לקריסה עוד לפני 2026, אך המגזר העסקי מפגין אופטימיות זהירה. טרווצקי אומר שהשנה רשם רווח קטן, הראשון מאז רכש את החווה, והוא חושב להרחיב את ייצור הגבינות – אבל "תנסה לעשות את זה בלי חשמל 12 שעות ביממה".