השופטת: אפרת פינק, בית המשפט המחוזי מרכז (בתגבור בירושלים)

המועד: יום חמישי, 5.12.2024, שעה 09:00

הנושא: מעצרים עד תום ההליכים

לבית המשפט המחוזי בירושלים חסרים חמישה שופטים, בשל סירובו של השר יריב לוין למנות שופטים להם יש רוב בוועדה לבחירת שופטים, אך שהוא עצמו מתנגד להם. כפתרון חלקי לבעיה, מתוגבר בית המשפט בידי שופטים ממחוזות אחרים - וביניהם אפרת פינק. היא נכנסת לאולם בשעה 09:15, משום שהיה צורך לחכות לסניגור, וניגשת מיד לעניין. זהו המשכו של דיון קודם, לאחר שנקבע שלא ניתן להחזיק את הנאשם במעון פתוח. הסניגור טוען בעקבות תסקיר שירות המבחן, פינק מקשיבה בתשומת לב, מסייעת לקלדנית, מעיינת בתסקיר ואז מתערבת: "לא הבנתי. התסקיר הראשון אמר שזו האפשרות היחידה שמוכנים לשקול, התסקיר השני אומר שהיא לא קיימת, אז על איזו אפשרות אתה מדבר? לא הצלחתי להבין מהן האפשרויות האחרות, אדוני לא מסביר לי. מעון פתוח בכלל לא בא בחשבון בתיק הזה. אדוני יצטרך להסביר לי מה האפשרויות שמאיינות את הסיכון. אם יש אופציה אחרת - שאדוני יגיד. "מעון פתוח הוא היום לא אופציה עם העבר הפלילי. אני לא אשלח אותו לשירות המבחן לבחון אופציות שלא קיימות מבחינתי, מבחינת בית המשפט. אדוני שוב לא מסביר לי מה האופציה שאדוני מדבר עליה. אם תסביר לי, אני אשקול. לדבר סתם באוויר - זו לא אופציה. אני לא אשלח אותו סתם לשירות המבחן". הסניגור מתעלם, מבקש שוב מעון פתוח ופינק חותכת: "הבנתי מה שאתה אומר, נשמע מה עמדת התביעה, אוקיי, תודה רבה". התובעת, כצפוי, מבקשת מעצר מלא. פינק מבקשת לעיין בעברו הפלילי של הנאשם ומכתיבה החלטה. מתברר שהאיש מואשם בעבירות נשק, התפרעות והסתה בעקבות הפרות סדר חמורות ותקיפת כוחות הביטחון בשכונת עיסאוויה באוגוסט 2024. תוך כדי ההכתבה, הסניגור מדבר אחורה עם משפחת הנאשם; זה קצר ופינק לא מעירה. ההכתבה רהוטה ועניינית, תוך תמצות כתב האישום: הנאשם החזיק בקבוק תבערה בכוונה להשליכו, שוטר ירה לעברו ומנע זאת. פינק מעיינת בתסקיר תוך כדי ההכתבה ומתמצתת גם אותו בצורה יעילה. הנאשם בן 18 וכבר הספיק לרצות מאסרים בעבירות דומות. פינק מתייחסת לעובדה שהוא היה קטין בזמן ביצוע העבירות ומצטטת פסיקה. לאחר החלטה מקיפה, פינק מורה על מעצרו עד תום ההליכים. הסניגור ובני המשפחה מדברים עם הנאשם ממקומותיהם בצורה שאינה מתאימה לבית משפט; פינק אינה מעירה.

"הוא לא הבין את הוויתור"

הנאשם הבא משתתף בדיון בהיוועדות חזותית. פינק בקיאה בתיק: "אני לא מכירה את התופעה הזאת, [זה] רק בירושלים. מאסר אחד, מאסר שני, עכשיו הוא יסיים עם מאסר הרבה יותר רציני. זה נורא, פשוט נורא, תיקים מאוד רציניים. ל[בית המשפט ב]לוד יש את הבעיות שלו; זה משהו אחר.". היא פונה לנאשם: "אם אתה שומע, תרים את היד". אין קליטה. "תנסו בטלפון. שומע עכשיו? יופי, מצוין, אנחנו מתחילים את הדיון. "אני מבינה שיש פה הפרות מהותיות [של תנאי השחרור], היו גם הפרות קודמות". התביעה מבקשת בשל כך מעצר מלא עד תום ההליכים, הסניגורית מבקשת הזדמנות נוספת באותה חלופה - מעון אינגדה. פינק מעיינת במכתב מהמעון והסניגורית טוענת: "הוא מתמודד עם מורכבות". פינק: "אבל המורכבות עדיין קיימת". הסניגורית משיבה וגם טוען לקושי ראייתי. פינק: "איך קושי ראייתי יכול להצדיק הפרות? בגלל הקושי הראייתי הוא שוחרר. עכשיו יש הפרות ואנחנו לא חוזרים אחורה. אני בעיקרון אם יש הפרה, אנחנו לא חוזרים לאותם תנאים, כי אם היו מספיק טובים - לא היו הפרות. אני רואה שזו לא הפעם הראשונה. פעם הוא איחר, פעם הוא לא בא". הסניגורית טוענת שוויתרו לו באותם מקרים. פינק: "מבחינתי זו הפרה. ויתרו לו כנראה כי זה לא היה מהותי, אבל הוא לא הבין את הוויתור אלא להפך". הסניגורית: אין לשירות המבחן חלופות מוסדיות לאדם בגילו. פינק: "ממש לא נכון. יש מוסדות לסיטואציות בהן לאנשים יש בעיות נפשיות. אם הוא לא כשיר ולא אחראי, לא היינו פה. עכשיו אני חוזרת אחורה, כי ההפרות החוזרות וההפרה המהותית האחרונה כנראה מלמדות שהמקום הזה לא מתאים לו. זה לא שהמקום לא טוב; הוא לא מתאים למשיב, שלא מסוגל להיות בין ארבעה קירות. כנראה שהמקום לא מתאים לו, אחרת הוא לא היה מפר את התנאים פעם אחר פעם. "מה קורה עם התיק העיקרי?" - בגישור. "אז תסגרו את התיק". התובעת: בודקים, סביר שנגיע להסדר. פינק לסניגורית: "אני מקשיבה לך בתשומת לב. אני בפירוש לא אחזיר אותו לשם. השאלה היא מה כן. אני מניחה שהתיק הולך לקראת סיום, שתהיה שם תקופת מאסר, הוא כבר היה במעצר. אני אפנה אותו לשירות המבחן. אני רוצה רגע לדבר איתו".

"כואב לי הגרון וקשה לי כשאתה מדבר"

פינק פונה לנאשם: "אני לבית אינגדה לא הולכת להחזיר אותך עכשיו, כי הייתה פה הפרה מהותית והיא מתווספת להפרות קודמות שוויתרו לך". הנאשם מבקש לחזור לבית אינגדה. פינק: "עכשיו תקשיב לי. אני שומעת שהיה לך טוב שם, אבל אני לשם לא אחזיר אותך. אני אישית חושבת שכדאי לסיים את התיק הפלילי, כי היית עצור". הנאשם מתפרץ לדבריה. פינק: "עכשיו אני מדברת, לא להתפרץ באמצע, כי כואב לי הגרון היום וקשה לי כשאתה מדבר. כדאי לסיים את התיק, כי כבר יש לך תקופות מעצר שהצטברו [וינוכו מהעונש], אז כדאי להקשיב לעורכת הדין שלך. אני יכולה להפנות לשירות המבחן שיבדוק חלופה מוסדית. למקום פרטי אני לא אחזיר אותך. לשירות המבחן יקח שבועיים, כדאי בינתיים לסיים את התיק". הנאשם ממשיך לדבר ואומר שהוא רוצה לסיים את הסיפור. פינק לסניגורית: "השאלה היא האם את רוצה שאני אתן היום החלטה מהותית. אני לא רוצה לעצור עד תום. אני אפנה אותו לשירות המבחן שיבדוק חלופה מוסדית, ובינתיים תנסו לסיים את התיק". היא חוזרת לנאשם: "אם יש הצעה שעורכת הדין שלך ממליצה - תקח את ההמלצה. אני יודעת מניסיון של הרבה שנים, שאם לא לוקחים את ההמלצה - אחר כך מתחרטים מאוד. תקשיב לעורכת הדין שלך, היא מייצגת אותך". הנאשם ממשיך לדבר ופינק חותכת: "שמעתי אותך, אני עכשיו נותנת החלטה, אז תקשיב". פינק מכתיבה בצורה תמציתית ורהוטה, מורה לשירות המבחן לבדוק חלופה מוסדית וקובעת דיון נוסף להמשך החודש. כאשר איש יחידת נחשון מדבר עם סניגור, פינק ממהרת להתערב: "למה רעש באולם שלי?" לבסוף היא קובעת, לבקשת הסניגורית, שהנאשם יובא פיזית לדיון הבא.

השורה התחתונה: פינק מפגינה בקיאות רבה בפרטי התיקים ויעילות ניכרת בניהול הדיונים. היא מאפשרת לנאשמים ולסניגורים להתבטא גם כאשר טענותיהם בעייתיות, מבלי להאריך יתר על המידה, ומביעה בצורה ברורה את דעתה כך שניתן להתייחס אליה. החלטותיה מאזנות בצורה נאה בין האינטרסים השונים, כאשר מדובר במהלך כה משמעותי של מעצר עד תום ההליכים.

יעילות: 9.

מזג שיפוטי: 9.