- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מספר... התשפ"ה-2024) (חסינות בן/בת זוג ראש הממשלה)
לאחר סעיף 1(א) יבוא:
1(ב) כל הזכויות והחובות המופיעות בחוק זה יחולו על בן/בת זוג ראש הממשלה לכל משך כהונתו של ראש הממשלה וחמש שנים אחריה.
דברי הסבר: לבן/בת הזוג של ראש הממשלה תפקיד חשוב בניהול משק ביתו של ראש הממשלה, בטיפול במשפחתו ובמילוי צרכיו. ההיסטוריה של מדינת ישראל מלמדת, כי לבן/בת הזוג של ראש הממשלה גם תפקידים ציבוריים חשובים ותובעניים, הנעשים בהתנדבות מלאה. משכך, אך טבעי הוא - ומכוח קל וחומר - שתינתן לו/לה חסינות הדומה לזו של משרתי ציבור אחרים, המקבלים שכר והטבות.
נשמע מופרך, נכון? אבל תחשבו שוב. אם אפשר להציע תיקון רטרואקטיבי לחוק העונשין כדי לפטור מאחריות פלילית עובד בלשכת ראש הממשלה שהודה במעשיו המהווים עבירות ביטחוניות; אם אפשר לדרוש חנינה חריגה ביותר ולמעשה חסרת תקדים לאיש צבא שהודה שנטל חלק באותם מעשים; אם אפשר לתקן חוק יסוד כדי למנוע נבצרות של ראש הממשלה - מדוע לא לתת פטור גורף לאשת ראש הממשלה?
כל זה מתחולל משום שהממשלה והקואליציה הנוכחיות כבר מצויות עמוק בתוך ההפיכה המשטרית, בה הכל אפשרי על-מנת להנציח את השלטון של מחנה מסוים, של מפלגות מסוימות ובעיקר של איש מסוים. משום שהן כבר מצויות עמוק בתוך הלך הרוח של "הקם להורגך - השכם לפטרו", כפי שאמר אחד מאויביה הבולטים של הדמוקרטיה הישראלית. משום שכמו תנועות פשיסטיות - הן בטוחות שכל העולם נגדן ונגד המנהיג הנערץ שלהן, ולפיכך זכות הקיום שלהן נובעת במידה רבה ממאבק תמידי נגד אויבים פנימיים וחיצוניים, אמיתיים ומדומיינים.
התגובות ההיסטריות להוראה לפתוח בחקירה נגד
שרה נתניהו, בחשד להטרדתה של הדס קליין ולשיבוש משפטו של
בנימין נתניהו, משקפות בצורה מושלמת - ומעוררת חלחלה - את צורת החשיבה הזאת. הרי מה קרה כאן? אדם הגיש תלונה, קיימות ראיות לכאורה חפציות וניתנה הוראה לחקור את הדבר. זה הכל. מה שנעשה מאות פעמים מדי יום. עוד לא נבדק האם יש התיישנות, עוד אין חקירה באזהרה, אין מעצר, אין שחרור בערבות, אין כתב אישום, אין הרשעה. כל מה שיש הוא מילוי חובתן הבסיסית של רשויות האכיפה: לחקור חשד לעבירה במקום בו נראה לכאורה שהיא בוצעה.
אבל לדעת עדת המעריצים ומלחכי הפנכה של משפחת נתניהו, אפילו זה אסור. אפילו זה מיד נתפס כהכרזת מלחמה. ואז באים
איתמר בן-גביר ו
יריב לוין, השרים הממונים על הגוף החוקר (המשטרה) ועל הגוף המחליט (הפרקליטות), ומכריזים בתוך דקות שזו חקירה פוליטית פסולה. כיצד בדיוק אמורים לפעול כעת השוטרים והפרקליטים? במיוחד כאשר הראשונים יודעים היטב שמי שחקרו את בנימין נתניהו מצאו את עצמם מחוץ למשטרה, והאחרונים יודעים שמי שהעמידו אותו לדין סופגים מזה ארבע שנים מסע הכפשות גס ובוטה, בלתי פוסק ושאין לו אח ורע.
על פניו, מה שעשו בן-גביר ולוין גם הוא שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, הן משום שמדובר בהטלת אימה על הרשויות והן משום שהדבר הוא איתות ברור לעדים. אבל אין שום גבול שהם ודומיהם לא יחצו, כפי שהוכח לאחרונה בשורה של תחקירים. נראה שברוח חג המולד, הם מבקשים ליצור משפחה קדושה חדשה של אב, אם ובן. וכולנו יודעים אלו אסונות המיטה על העם היהודי המשפחה הקדושה המקורית.