הים הבלטי הוא זירה ברורה של תחרות בין המזרח למערב. מאז הפלישה לאוקראינה הצטרפו לנאט"ו שתי מדינות הגובלות בו – שבדיה ופינלנד. מטוסי נאט"ו מוזנקים לעבר מטוסים רוסיים מעליו, ומדי שנה בחודשי הסתיו מבצעות מדינות נאט"ו במימיו תרגילים המיועדים לענות על האיום הרוסי.
מספר חודשים לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, התפוצצו כמה קטעים בצינור הגז נורד-סטרים מתחת לים הבלטי, וכך נותקה האספקה מרוסיה למערב. המודיעין האמריקני שמדובר היה בחבלה מצד קבוצה פרו-אוקראינית, אך הפרטים נותרו מעורפלים.
החשדות שצי הצללים משמש ליותר מאשר הובלת נפט לא נולדו השבוע, מציין הטיימס. בחודש אפריל אמר מפקד הצי השבדי, כי יש ראיות לכך שספינות כאלה עוסקות באיסוף סיגינט (מודיעין אותות), וכי בכמה ספינות דיג התגלו אנטנות ותרנים שאינן אופייניות להן.
מאז תחילת המלחמה גם גדל מספר התקריות בהן נגרם נזק לתשתיות תת-ימיות חיוניות. בשנה שעברה פגע עוגן של ספינה מהונג-קונג בצינור הגז בין אסטוניה לפינלנד; היא הורשתה להמשיך בדרכה לפני שניתן היה לחקור את האירוע. בחודש שעבר עוכבה ספינה סינית במשך קרוב לחודש, לאחר שהעוגן שלה קרע שני כבלים של סיבים אופטיים בים הבלטי.
התגובה כלפי Eagle S הייתה תוקפנית יותר. שעות אחדות לאחר שחברת אנרגיה פינית דיווחה למשטרה על הפגיעה בכבל, שיגרה פינלנד מסוק שנחת על סיפונה ואנשיו השתלטו על הגשר ומנעו את המשך ההפלגה. המיכלית ממשיכה לעגון במפרץ פינלנד, תחת משמר של ספינת טילים וסירת משמר של פינלנד.
כאמור, לספינה בת 70,000 הטון יש מאפיינים מובהקים של צי הצללים הרוסי. היא החליפה בעלים ומנהלים בשנתיים האחרונות ואין לה פוליסת ביטוח כמקובל. היא מפליגה תחת הדגל של איי קוק, מקלט מס נודע. בדיקה שנערכה בה בגאנה לפני שנה גילתה מספר שיא של 24 ליקויים, כולל בעיות במערכות הבטיחות והניווט.