טראמפ שב ועסק גם בנושא תעלת פנמה, וטען בכזב כאילו הממשלה המקומית מאפשרת לחיילים סינים לפעול בה. אבל יש ראיות להתרחבות ההשפעה הסינית בתחום הנמלים, כולל משני צידי התעלה. מדובר באחד הנתיבים המרכזיים של הצי האמריקני בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי, ומכאן חשיבותו הביטחונית.
לטראמפ יש אובססיה ישנה כלפי פנמה – אומר ג'ון פילי, שהיה שגרירו במדינה. הוא משוכנע שהנשיא ג'ימי קרטר עשה "טעות היסטורית" כאשר העביר את השליטה בתעלה. "נמר אינו משנה את חברבורותיו וטראמפ פורח על כאוס. הוא אוהב להיות סוכן הכאוס. הוא מרגיש שזה מה שעושה אותו ואת ארה"ב חזקים", מוסיף פילי.
הערותיו של טראמפ על התפשטות טריטוריאלית חוזרות לזמנים בהם עוצמתה של מדינה נמדדה בשטח שבידיה, ולא באמצעי השפעה אחרים – צבא, כלכלה, תרבות ודיפלומטיה, אותם קידמו נשיאי ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה. כך סבור פרופ' דניאל אימרוואהר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן. זוהי רטוריקה של המאה ה-19, הוא מוסיף; לטראמפ אין סבלנות לשילוב של שיתוף פעולה ותחרות שהגדיר את הדיפלומטיה האמריקנית ברוב המאה האחרונה.
חזון ההתפשטות של טראמפ עשוי להיראות מנוגד להבטחותיו במסע הבחירות שלא להתערב בסכסוכים בחו"ל, כולל הפחתת הסיוע לאוקראינה וביקורתו על נאט"ו – מציין הפוסט. אבל מדיניותו מזכירה את זו של וודרו וילסון, אחד הפוליטיקאים הראשונים שדיברו על "אמריקה תחילה". וילסון אומנם זכור כמי שהקים את חבר הלאומים, אך ב-1916 התמודד לכהונה שנייה כמי ש"השאיר אותנו מחוץ למלחמה". מה שנראה כבדלנות, היה התרחקות מהמלחמה באירופה אך התפשטות צבאית בזירות אחרות.
למרות שרבים מבעלי בריתו של טראמפ טוענים שאיומיו הם רק חלק מטקטיקת המו"מ הקבועה שלו, יש בסביבתו מי שחוששים שהוא יחצה את הקו שבין לוחמה כלכלית להתערבות צבאית. בשיחות פרטיות הוא דיבר על ירי טילים לעבר סוחרי הסמים במקסיקו, ולמרות שהמקסיקנים הזהירו שהמשמעות תהיה הפסקת כל שיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות – כמה מן המועמדים הרפובליקניים לנשיאות חזרו בקול על הרעיון, מה שעלול לעודד את טראמפ לממש אותו.
כמה מהמינויים הבכירים בממשל טראמפ עשויים גם הם לרמז על כוונתו להתמקד בחצי הכדור המערבי: שר החוץ המיועד, מרקו רוביו; סגן השר המיועד, כריסטופר לנדאו, שהיה שגרירו במקסיקו; והשליח המיוחד לדרום אמריקה, מאוריציו קלאבר-קארון, שהיה מבכירי המועצה לביטחון לאומי בקדנציה הראשונה. אלו ואחרים ידועים כניצים בתחום החוץ, וחלקם אף שנויים במחלוקת, אפילו בחוגים שמרניים.