בתחילת השנה הגיע ציר בית הנבחרים ג'יימס קלייבורן לבית הלבן ובפיו מסר חד-משמעי: ג'ו ביידן חייב למצוא דרך להחיות את הקמפיין המקרטע שלו. לדבריו, הוא הגיע למסקנה שכיום מראית העין חשובה יותר מאשר המסר, וסגנונו של ביידן אינו מתאים לאווירה הנוכחית. מסקנתו של קלייבורן – לה היו שותפים דמוקרטים מודאגים בחודשים שקדמו לפרישתו של ביידן מהמרוץ – חתרה תחת תפיסתו של ביידן בדבר המנהיגות הנשיאותית, מציין וושינגטון פוסט. אחרי דונלד טראמפ, ביידן האמין שעליו להראות לאמריקנים שהדמוקרטיה המסורתית עודנה עובדת – על-ידי הקשבה למומחים, שיתוף פעולה עם הרפובליקנים, העברת החלטות פופולריות – ושכך הבוחרים יתקבצו סביבו. הוא הצליח בחלק הראשון: חקיקה, ברובה דו-מפלגתית, לבנות מחדש את התשתיות הלאומיות, להחיות את ענף המוליכים-למחצה ולהיאבק בשינויי האקלים. אבל החלק השני מעולם לא התרחש. האמת לגבי נשיאותו של ביידן: הוא נכשל במה שלדעתו-שלו הייתה משימתו החשובה ביותר – לגרום לנשיאותו של טראמפ להיראות כהסחת דעת. אפילו כמה מיועציו הקרובים ביותר מודים, מבלי להאשים אותו, שסגנונו לא תמיד תאם את הפוליטיקה הנוכחית. "הנשיא פעל בטווח של עשורים, בעוד שהפוליטיקה נמדדת בארבע שנים", אומר יועצו לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן. באופן טבעי, הוא מוסיף, יידרש זמן עד שהישגיו של ביידן יניבו פירות. יש הבדל משמעותי בין השגת יעדים ארוכי טווח לבין הבחירות העכשוויות; ביידן התמקד בראשונים, סבור סליבאן. נשיאותו של ביידן – והקריירה הפוליטית בת 50 השנים שלו – נמוגות מהר יותר מכפי שרצה. הוא מכיר כעת בכמה טעויות אסטרטגיות, גדולות וקטנות. רבים מהן נבעו מנחישותו לשקם את הכללים הישנים של הנשיאות אחרי כהונתו של טראמפ – נחישות שרבים מתומכיו סבורים כעת שהייתה טעות פטאלית. ביידן אמר בגלוי, כי טעה בכך שלא הציב את שמו על תוכנית הסיוע בעת הקורונה ב-2021, שפישל בעימות עם טראמפ בחודש יוני, טען שלא קיבל את הקרדיט הראוי על הישגיו הכלכליים והודה שלא הסתגל למפת התקשורת החדשה. בשיחות פרטיות הוסיף ביידן, שהיה עליו למנות לשר המשפטים מישהו אחר ולא את מריק גרלנד, שבהנהגתו ההליכים נגד טראמפ היו איטיים מאוד, ולעומת זאת התנהלו בתוקפנות ההליכים נגד בנו, האנטר ביידן. הפוסט מספר, כי בשנת 2020 הציעו כמה מאנשיו של ביידן למנות לתפקיד את הסנאטור דאז דאג ג'ונס, בנימוק שפוליטיקאי ייטיב להתמודד עם האקלים הפוליטי הקשה שאחרי 6 בינואר. אבל ראש הסגל שלו, רון קליין, טען שגרלנד – שופט בכיר בעל מוניטין של עצמאות והוגנות – יראה לאמריקנים שביידן משקם את המשרד שנפגע קשות בעידן טראמפ. ביידן השתכנע, וכמה דמוקרטים סבורים שזו הייתה החלטה הרסנית: אם משרד המשפטים היה פועל מהר יותר, טראמפ היה נותן את הדין על 6 בינואר עוד לפני הבחירות.