איש הטליבאן המזוקן יצא מעמדתו שבמעבר בין ההרים המושלגים, וכאשר הבחין בזרים – הורה להם לצאת מהמכונית. "במשך יותר משעה, עמיתי בריאן דנטון ואני חיכינו כאשר בדק את מסמכינו. הוא שאל: מדוע באנו לאפגניסטן? לאן אנחנו נוסעים? מה אנחנו עושים?" – מספר עזאם אחמד בניו-יורק טיימס. "אמרנו לו את מה שאמרנו להרבה אנשי טליבאן אחרים. סיקרתי את המלחמה ככתב ניו-יורק טיימס וכראש שלוחת העיתון. כעת אני רוצה לראות את המלחמה מזווית אחרת, כדי לראות אלו לקחים וסודות ארה"ב הותירה מאחוריה", ממשיך אחמד. רוב אנשי הטליבאן היו, אם לא ידידותיים, לפחות פתוחים לרעיון. בבירה קאבול לא היו בעיות, אך זה היה במרחק של מאות ק"מ ממנה; אחמד החל לתהות שמא מזלו אזל. הטליבאן החל לצלם אותם בטלפון שלו וקצב פעימות ליבם הואץ; הקלטות כאלו לא מסתיימות טוב. אבל היו לו מחשבות אחרות: "האם תוכלו בבקשה לומר שקיבלתם יחס טוב ושלא אונה לכם כל רע?", ביקש. אחד הדברים המוזרים ביותר במסע באפגניסטן היה החופש שהעניקו הטליבאן לשני אנשי הטיימס. לאורך רוב המלחמה הם פגעו בכל זר שעליו יכלו להניח את ידיהם; עמיתים מהעיתון נחטפו או נהרגו. אבל הפעם, הצגת הניירת המתאימה העניקה גישה למקומות בהם רק זרים בודדים ביקרו בשני העשורים האחרונים. הנה כמה מן הממצאים המרכזיים. ארה"ב הפסידה יותר מאשר הטליבאן ניצחו. האמריקנים הכשירו את הקרקע לתבוסתם הרבה לפני שהטליבאן השתלט על המדינה עם נסיגתם באוגוסט 2021. היא העצימה ברוני מלחמה ופושעים כדי שינהלו במקומה את המלחמה – והללו עוררו שנאה כה עזה, עד שהפכו למקדמי גיוס לטליבאן. הגרוע שבהם היה מפקד משטרת קנדהאר, הגנרל עבד אל-ראזק, שהוא ואנשיו היו אחראים למסע ה"היעלמות" הגדול ביותר בזמן המלחמה. האמריקנים הפכו בעלי ברית לאויבים. בכך שנכנסו בעיוורון למקומות שלא הבינו, האמריקנים זרעו שנאה. הפצצות הרגו לא רק חפים מפשע אלא גם בעלי ברית נאמנים. התוצאה הייתה שהם יצרו את האויבים מהם הכי חששו ובמקומות הכי לא נחוצים. הטליבאן הכריז על חנינה ועל הפסקת גידול האופיום. לאחר המלחמה הכריז הטליבאן, שלא משנה באיזה צד היית – המלחמה הסתיימה. נאסר על אויבים לשעבר לחסל חשבונות, ולרוב הם נשמעו להוראה. הטליבאן גם הורה להפסיק את גידול האופיום והשיג את אחת ממטרות המלחמה של ארה"ב. אנשי הטיימס ביקרו במחוז בקווה שבמדבר: בעבר הוא היה בקושי מיושב, אך המאבק האמריקני נגד האופיום הוביל לבריחה המונית אליו וכאן הם התקבלו בזרועות פתוחות בידי הטליבאן. המלחמה הוכרעה זמן רב לפני שהסתיימה. ג'ו ביידן מאשים את האפגנים שקרסו כה מהר; דונלד טראמפ מאשים את ביידן. שתי הגרסאות מתעלמות ממקומות כמו צפון אפגניסטן, בהם ערכים כמו דמוקרטיה וזכויות נשים יכלו להאריך ימים. אבל האמריקנים חיזקו מיליציות שיילחמו בטליבאן והללו עינו, חשפו וטבחו באזרחים. הדבר יצר שנאה כה עזה כלפי הממשלה וארה"ב, עד שהתושבים פנו לטליבאן שכבר אז החל את דרכו לשלטון.