בשנת 1978 אמר הנשיא ג'ימי קרטר, כי החזרת השליטה בתעלת פנמה לממשלה המקומית תפתח הזדמנויות בסחר העולמי, תפחית את העוינות כלפי ארה"ב בדרום אמריקה ותעצים את היוקרה של ארצו. זוהי פעולה של "עם בטוח בעצמו, יוזם ודגול", הוסיף. ימים אחדים לפני מותו של קרטר, השמיע דונלד טראמפ זמירות שונות לחלוטין. החזרת השליטה בתעלה הייתה דבר איום ונורא וכעת פנמה חומסת את הצרכנים האמריקנים בדמי מעבר מופקעים, האשים. שבועיים מאוחר יותר טען שחיילים סינים מפעילים את התעלה ולא שלל הפעלת כוח כדי לתפוס אותה. אקונומיסט מזכיר, כי בשנת 1903 נטל הנשיא תיאודור רוזוולט את פרויקט התעלה לאחר שמהנדסים צרפתים נטשו אותו. השיקול היה ביטחוני: קיצור דרך לצי האמריקני בין האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. על-פי ההסכמים מ-1977, התעלה נותרה ניטראלית וארה"ב התחייבה להפעיל כוח כדי להגן על מעמד זה. התעלה הפכה רק במאה הנוכחית לנתיב מים מרכזי מבחינה מסחרית. בשנת 2016 היא הורחבה כדי לאפשר תנועת ספינות ענק ובשנים האחרונות עברו בה 5% מהסחר הימי העולמי. התעלה מופעלת בידי סוכנות פנמית עצמאית המכניסה לממשלה 2.5 מיליארד דולר בשנה. טענתו של טראמפ לגבי דמי המעבר חסרת בסיס, כי הללו נקבעים על-פי הביקוש. התשלום הממוצע הוא 400,000 דולר לאונייה, 5% מעלותו של המסע. בזמני בצורת, כאשר פחות אוניות יכולות לעבור, הן יכולות להתמודד זו מול זו על זכות המעבר; בנובמבר 2023 נקבע שיא של 4 מיליון דולר לספינה. אוניות הצי האמריקני אינן מחכות בתור ובתשע השנים האחרונות שילמו 17 מיליון דולר בלבד. אם כך, מדוע טראמפ מאיים? ההסבר הפשוט ביותר: מצ'ואיזם אימפריאליסטי, בדומה לרצונו לרכוש את גרינלנד. ייתכן גם שהוא רוצה ללחוץ על פנמה להפחית את הנוכחות הסינית במדינה. אין בה חיילים סינים, אך יש נוכחות משמעותית של אנשי עסקים ודיפלומטים. בזמן כהונתו הראשונה ניתקה פנמה את הקשרים הדיפלומטיים עם טייוואן וכוננה קשרים עם סין, מה שהוביל לזינוק בהשקעות הסיניות בתשתיות בה. בשנת 2021 העניקה פנמה לשתי חברות מהונג-קונג זיכיון ל-25 שנה להפעלת נמל גדול. הנשיא חוזה מולינו ניסה לשפר את היחסים עם ארה"ב. אחת מפעולותיו הראשונות לאחר שנכנס לתפקידו ביולי שעבר, הייתה חתימה על הסכם למאבק במסתננים. חברה אמריקנית זכתה במכרז הראשון לרכבת מהירה, פרויקט התשתית המוביל שלו. אבל זה עלול שלא לספק את טראמפ. הוא עשוי ללחוץ על פנמה להדק עוד יותר את אבטחת הגבול, לשפר את תנאי ההשקעות של חברות אמריקניות או להתייצב לצידה של וושינגטון מול בייג'ינג. ייתכן שפנמה תוכל לפתוח נציגות מסחרית של טייוואן, מה שירתיע משקיעים סינים, או שטראמפ ילחץ עליה לנתק לחלוטין את הקשרים הדיפלומטיים עם סין. מולינו אמר שלא יגיב לפני השבעתו של טראמפ, אך התחייב בפני הפרלמנט שהתעלה כולה תישאר בריבונות פנמית.