ב-8 בדצמבר, עם מנוסתו של אסד מדמשק, היה עבדאללה למנהיג הערבי הראשון המתייחס בפומבי למאורע ההיסטורי. הוא הצהיר, כי "ירדן עומדת לצד האחים הסורים ומכבדת את רצונם ובחירותיהם", אך גם הדגיש את החשיבות שבהשגת יציבות בסוריה ובמניעת סכסוכים וכאוס במדינה. דבריו שיקפו את האמביוולנטיות השוררת בירדן נוכח ההתפתחויות - מיזוג של שמחה על הסתלקות השלטון הישן, דאגה ממאפייניו המסתמנים של השלטון החדש ותקווה לטיפוח יחסי שכנות משופרים. עיון בפרשנויות המופיעות בתקשורת הממסדית בממלכה מעלה, כי שלושה תרחישי איום עיקריים מטרידים את המשטר הירדני.

• חוסר יציבות מתמשך בסוריה. ירדן חוששת שאנרכיה ביטחונית – עד כדי התלקחות מחדש של מלחמת אזרחים בסוריה – עלולות להביא לממלכה גל חדש של פליטים סורים, להגביר את איומי הברחות הסמים והטרור הג'יהאדיסטי לאורך הגבול הסורי-ירדני ולחייב מעורבות צבאית ירדנית בסוריה בהעדר כתובת שלטונית חזקה ואמינה מעברו השני של הגבול. כמו-כן, ישנם בירדן סימני שאלה לגבי יכולתן של המיליציות הסוריות החמושות להפוך לצבא מדינתי לכיד, הכפוף לפיקוד מרכזי אחד, שמולו היא תוכל לתאם את ביטחון הגבולות.

• השלטת הגמוניה לא-ערבית במרחב הסורי. ירדן חוששת שחולשה סורית תייצר פתח למעורבות של כוחות חיצוניים בינלאומיים ואיזוריים במדינה, בפרט טורקיה, ישראל ואירן. התפוררות המדינה הסורית בגבולותיה המוכרים עקב שסעים אתניים, עדתיים ודתיים – בהמשך לתהליכים דומים שעברו מאז 2011 על מדינות כמו עירק, תימן ולוב – נתפסת בממלכה כאיום על דגם "מדינות הלאום הערביות" וכפתח לקידום אינטרסים זרים.

עיקר הדאגה נוגעת להמרת הדומיננטיות האירנית בסוריה בהשפעה טורקית-קטרית, אשר תאפשר לגורמים בעלי אידיאולוגיה איסלאמיסטית לבסס את שלטונם במדינה ולהפוך את סוריה לחלק ממערכת איזורית, שתאתגר את המחנה המתון הכולל את ירדן ותתחרה בו.

• זליגת השראה מהפכנית מסוריה לירדן. ירדן חוששת שהשתלטות הייאת תחריר א-שאם על סוריה עלולה להעניק רוח גבית לאופוזיציה האיסלאמיסטית בממלכה, שנמצאת ממילא בתנופה מאז 7 באוקטובר. בספטמבר 2024 רשמו האחים המוסלמים בירדן הישג נאה בבחירות לפרלמנט, כאשר מפלגתם, חזית הפעולה האיסלאמית שילשה את כוחה בבית המחוקקים.

אף על-פי שהאחים המוסלמים מהווים חלק מהמרקם הפוליטי הלגיטימי בירדן ונמנעים מלקרוא תיגר על השלטון ההאשמי, אירועי סוריה נתפסים בירדן כמבחן לנאמנותם לממלכה. ואכן, בהודעתם הרשמית הסתפקו "האחים" הירדנים בברכה מאופקת לעם הסורי על הפלת משטר אסד, ולא נקטו עמדה שעשויה להתפרש כקריאה למהפכה דומה בירדן. לצד החששות, ירדן מזהה במהפכה בסוריה שורת הזדמנויות ביטחוניות, חברתיות וכלכליות, כפוף להתייצבות המדינה תחת שלטון חדש וידידותי.

• שיפור הביטחון בגבול המשותף: ירדן מקווה שהסתלקות משטר אסד, כמו גם היחלשות הגורמים הפרו-אירניים שפעלו בחסותו, יסייעו בבלימה – או לכל הפחות בצמצום – תופעת הברחות הסמים והנשק מסוריה לשטחה. הצלחת המאבק בהברחות תלויה בהידוק התיאום עם הצד הסורי (עם כוחות הביטחון הרשמיים, ובהעדרם - עם גורמים סוריים מקומיים) ובנסיגת "הסהר השיעי", שעליו התריע עבדאללה לפני כשני עשורים, עוד בטרם התדפק בעוצמה על דלתות הממלכה.

עורך היומון הירדני אל-ע'ד, מכרם אחמד אל-טראונה, כתב, כי אם "המשטר [הסורי] החדש יממש את מלוא סמכותו וינעל את שערי הגיהינום שנפתחו בשנים האחרונות, יחסוך הדבר לירדן משאבים רבים שהשקיעה בניטור הגבול הארוך וימנע ממנה וממדינות האזור את הרס הדור [הצעיר] עקב הצפת האזור בסמים".

• חזרת הפליטים הסורים למולדתם. ירדן מארחת 1.3 מיליון פליטים סורים, כמחציתם רשומים, ומייחלת לשובם למולדתם כדי להקל את הנטל על כלכלתה ואת הלחץ על המשאבים והשירותים הסוציאליים בממלכה. מאז נפילת אסד החל טפטוף וולונטרי של פליטים סורים השבים למולדתם, אך תנועה מאסיבית ומוסדרת תצריך הבשלה של תנאים נוספים, בראשם התבהרות העתיד הפוליטי של סוריה, ייצוב המצב הביטחוני בה, התאוששות כלכלית וזמינות של מגורים ותשתיות. לעת עתה, נסיבות החיים בירדן נוחות יותר מאשר בסוריה, כאשר פליטים סורים רבים התערו זה מכבר בחברה ובמערכות התעסוקה והחינוך בממלכה.

• שיתופי פעולה כלכליים ומסחריים. ירדן שואפת להשתלב כשחקנית מובילה במאמצי השיקום והפיתוח של סוריה ולמנף אותם לשיפור מצבה הכלכלי ולחיזוק מעמדה הגיאו-אסטרטגי. כלכלנים ירדנים העריכו שהתייצבות המצב בסוריה תאפשר את הסרת הסנקציות הבינלאומיות מעליה ותפתח לירדן הזדמנויות מגוונות, בכללן הפעלה מחדש של נתיבי הסחר היבשתיים והימיים מהמפרץ וירדן, דרך סוריה ולבנון ועד טורקיה ואירופה; שימוש בנמל עקבה כמרכז לוגיסטי לצורכי דרום סוריה; אספקת עודפי חשמל וגז טבעי מירדן לסוריה וללבנון; השתתפות חברות ירדניות בפרויקטים של בינוי ושיקום בסוריה; מכירת מצרכי יסוד, תוצרת חקלאית וחומרי בנייה ירדניים לסוריה; וסיוע ירדני בשיפור שירותי החינוך והבריאות בסוריה.

נוכח חששותיה ותקוותיה, פועלת ירדן מאז נפילת אסד כדי למצב את עצמה כ"מדינת ציר" הממלאת תפקידי מפתח בעיצוב סוריה העתידית, תוך ניצול יתרונותיה היחסיים - מיקום גיאו-אסטרטגי, קשרי אמון עם השחקנים הסוריים, האזוריים והבינלאומיים וזמינות של תשתיות לוגיסטיות רלוונטיות. מדיניותה נועדה לשרת בראש ובראשונה אינטרסים ביטחוניים וכלכליים ירדניים. בראייתה, ייצוב סוריה כמדינה ריבונית, בטוחה וידידותית – שעימה תוכל הממלכה לפתח יחסי שכנות טובים, שיתופי פעולה רב-תחומיים ומנגנונים מוסכמים להשבת הפליטים – יתרום גם ליציבותה של ירדן. המהלך הדיפלומטי הראשון שנקטה ירדן היה אירוח מפגש עקבה ב-14 בדצמבר, בו השתתפו שרי החוץ של ירדן, סעודיה, עירק, לבנון, מצרים, איחוד האמירויות, בחריין, קטר, טורקיה וארה"ב, ומזכ"ל הליגה הערבית, מתאם מדיניות החוץ של האיחוד האירופי ושליח האו"ם לסוריה. פרשנים ירדנים הסבירו, כי המפגש נועד לייצר הסכמות איזוריות ובינלאומיות לגבי עתיד סוריה, ולגשר על הפערים בין טורקיה למדינות ערביות המתנגדות למעורבות הטורקית בענייני סוריה וחוששות מאופיו האיסלאמיסטי המסתמן של המשטר החדש. בהודעה משותפת קראו שרי החוץ הערבים לכיבוד הזכויות של כל בני העם הסורי ללא הבדלי גזע, עדה או דת, למניעת כאוס, להגנה על מוסדות המדינה הסורית, לשמירה על שלמותה הטריטוריאלית, ריבונותה, עצמאותה ויציבותה ולהגברת המאבק בטרור. פרשנים ירדנים פירטו עוד בדבר יעדי מפגש עקבה. מאהר אבו-טיר הבהיר, כי ההכרעה בשאלה האם להכיר במשטר הסורי החדש או לבודד אותו אינה רק ירדנית, אלא כפופה לשיקולים ערביים, איזוריים ובינלאומיים רחבים. השר לשעבר מוחמד אבו רמאן, כיום חוקר ויועץ במכון למדיניות וחברה בירדן, העריך, כי הסרת הסנקציות הבינלאומיות מעל סוריה והתמיכה במשטרה החדש יותנו בתרגום הצהרותיו המתונות של מנהיגה, אחמד א-שרע, למעשים שיעידו על כוונותיו. העיתונאית רנא צבאע' הביעה תקווה שסוריה תאמץ חוקה חדשה המעניקה ייצוג הוגן למיעוטים ולנשים ומגבילה את סמכויות הנשיא, ושהיא תכבד את גבולותיהן הריבוניים של שכנותיה, בהן ירדן וישראל. הפעלתנות המדינית הירדנית נמשכה ב-23 בדצמבר, עם הגעתו לדמשק של צפדי, שהיה לשר החוץ הערבי הראשון המבקר בסוריה שלאחר המהפכה ומעניק לגיטימציה ראשונית לממשלתה החדשה. בפגישתו עם א-שרע – אותה הגדיר "חיובית" – דנו השניים בעצירת הברחות הסמים והנשק מסוריה לירדן, במאבק באיומי הטרור ובטיפול בסוגיית הפליטים הסורים בירדן. שר החוץ הירדני הביע נכונות לסייע לסוריה לטפל בפצעיה, להירפא ולהשתקם על בסיס הסכמות מפגש עקבה. בהמשך סיכמו שרי החוץ של שתי המדינות על ביקור של משלחת סורית מיניסטריאלית רב-תחומית בממלכה, שתדון עם עמיתיה הירדנים בנושאי גבולות, ביטחון, אנרגיה, תעבורה, מים וסחר. חרף חילופי המסרים הידידותיים, ניכר שגדרות החשדנות בין הצדדים טרם הוסרו: ימים ספורים לאחר ביקור צפדי, ביטא יו"ר הסנאט הירדני, פיצל אל-פאיז, אכזבה מהרכבה החד-גוני של ממשלת המעבר הסורית וציפייה שתהפוך לייצוגית יותר לאחר ניסוח חוקה חדשה ועריכת בחירות.

ירדן וישראל חולקות אינטרסים משותפים דומים בזירה הסורית: השגת יציבות ביטחונית במשולש הגבולות בדרום סוריה; סיכול פעילות טרוריסטית משטח סוריה; עצירת הברחות הסמים המתישות את צבא ירדן ומסיחות אותו ממשימות הביטחון השוטף, בין היתר בגבול ישראל; עצירת הברחות הנשק מסוריה לירדן בדרכו לגורמי טרור ירדניים ופלשתיניים; מניעת השלטת הגמוניה טורקית או אירנית בסוריה; עיצוב סדר פוליטי חדש בסוריה, שיהיה ידידותי כלפי שכנותיה, סובלני כלפי המיעוטים החוסים בצלה, בפרט הכורדים והדרוזים, ונטול דומיננטיות איסלאמיסטית; וקידום חיבוריות ואינטגרציה אזורית בתחומי הכלכלה, התעבורה והאנרגיה. שאיפת ירדן להפוך לשחקנית ציר בזירה הסורית הולמת אף היא את האינטרס הישראלי, נוכח החפיפה הרבה במטרותיהן של שתי המדינות. בתרחיש שלפיו המשטר החדש בסוריה יתייצב, ירדן עשויה לשמש מתווכת יעילה בין ישראל לבינו סביב בלימת הברחות הנשק, הרחקת גורמי טרור מגבול ישראל ויישום מחודש של הסכם הפרדת הכוחות ברמת הגולן. ישראל, מצידה, תוכל לעודד את ממשל טראמפ להכיר במרכזיותה של ירדן בעיצוב עתיד סוריה ולתמוך במעורבותה בתהליכי הפיתוח, הבנייה והשיקום של סוריה, ובהמשך - בשילובה בתהליכי האינטגרציה שתוביל ארה"ב באזור. טיפוח השיח בין שתי המדינות חיוני גם בתרחישים אחרים. כך למשל, אם המשטר החדש בדמשק לא יצליח לבסס את שלטונו בכל רחבי המדינה, או גרוע מכך - יציב איומים משותפים על ירדן וישראל, יוכלו השתיים לתאם בדיסקרטיות אסטרטגיית התמודדות משותפת. זו יכולה לכלול שיתופי פעולה ביטחוניים בניטור הגבולות, החלפת מידע מודיעיני, יצירת איזורי השפעה משותפים בדרום סוריה, אספקת מענים הומניטריים, ובמקרי קיצון - הגשת סיוע צבאי הדדי בהגנה ובהתקפה. כמו-כן, יהיה באפשרותן לגבש קואליציה אזורית מתונה, בתמיכת ארה"ב, שתגדיל את השפעתן בזירה הסורית. לבסוף, על ישראל וירדן לפעול לצמצום הפער בין המישורים הגלוי והחשאי ביחסיהן. ירדן הרשמית גינתה פעולות שנקטה ישראל עם נפילת המשטר הסורי, כשתפסה עמדות באזור החיץ ברמת הגולן ופגעה בארסנל של צבא אסד, אף שאלו משרתות גם את ביטחונה. יתרה מכך: בתקשורת הירדנית רווחת קונספירציה המייחסת לישראל כוונה להשתלט על מקורות המים של נהר הירמוך הזורם מסוריה לירדן. ככל ששתי המדינות יטפחו שיח פומבי המדגיש את היותן שותפות אינטרסים במקום להפיץ האשמות כוזבות, כך עשוי האתגר הסורי לשמש פתח לשיפור היחסים ביניהן.