השופטת בדימוס חנה טרכטינגוט תקבל פנסיה תקציבית על תקופת כהונתה בבית הדין האיזורי לעבודה, ולא פנסיה צוברת כעמדת משרד האוצר. עמית פתח ביקורת חריפה על משרד האוצר ועל בכירים במשרד המשפטים.
טרכטינגוט עבדה בשנים 2004-1987 כעורכת דין בביטוח הלאומי ובוטחה בפנסיה תקציבית (כולה על חשבון המדינה והתשואה בה מובטחת מראש). בשנים 2023-2004 כיהנה כשופטת, כאשר הפנסיה שלה בגין תקופה זו היא שעמדה במוקד המחלוקת: האם פנסיה צוברת (חלקה על חשבון העובד וללא תשואה מובטחת) כמו כל השופטים מאז 1999, או פנסיה תקציבית כהמשך לעבודתה בביטוח הלאומי.
כאשר מונתה טרכטינגוט לשופטת, נמסר לה בכתב שהיא תקבל פנסיה תקציבית וכך גם נהגו הצדדים בפועל, כאשר לא בוצעו הפרשות משכרה לפנסיה. רק בדיעבד נודע לה, כי בשנת 2016 הביע האוצר את עמדתו ולפיה בנסיבות כאלה - מעבר משירות המדינה ופנסיה תקציבית למערכת המשפט ופנסיה צוברת - תינתן פנסיה צוברת על תקופת השיפוט; המחלוקת בנושא נודעה לטרכטינגוט רק ב-2022.
בפברואר 2023, מספר ימים לפני פרישתה של טרכטינגוט, קבע מנהל בתי המשפט דאז, מיכה שפיצר, כי היא זכאית לפנסיה תקציבית גם בגין תקופת השיפוט. שלושה ימים לפני כן קבעה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב, כי יש להעביר לשפיצר בתוך שלושה ימים עמדה ולפיה טרכטינגוט אינה זכאית לפנסיה תקציבית.
העמדה הגיעה אליו בפועל רק בסוף החודש, ואז ביקשה ממנו הפרקליטות להשעות את ביצוע ההחלטה. שפיצר סירב, אך במארס 2023 הודיעו קוטב והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, אביטל סומפולינסקי - על דעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה - כי אין אפשרות לשלם לטרכטינגוט פנסיה תקציבית. בעקבות זאת הודיע היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, כי היא תקבל רק פנסיה צוברת.
עמית קיבל את עתירתה של טרכטינגוט תוך ביקורת חריפה על משרד האוצר ובכירי משרד המשפטים שהיו מעורבים בנושא, ואשר לדבריו פעלו שלא כדין תוך עשיית דין עצמי, והתעלמו מהחלטתו של שפיצר - שהוא המוסמך בנושא גמלאות שופטים - כאילו לא באה לעולם. בכך הם שללו מטרכטינגוט את זכות הטיעון והערעור, ואילצו אותה לעתור לבג"ץ - תוך שמנהל בתי המשפט הוא משיב פורמלי בלבד ועמדתו אינה מובאת במישרין בפני בית המשפט.
עוד אומר עמית, כי האוצר והיועצת המשפטית כלל לא התייחסו לנקודה חשובה זו, ו"הדבר אך מעיד על ההתעלמות הבוטה מהחלטתו של הממונה על הגמלאות [שפיצר] או על אי-הבנה של חשיבות הטענה המקדמית". עוד דוחה עמית את הטענה לפיה היה על שפיצר לציית ליועצת המשפטית או לערער לבית המשפט העליון: "הכפפת הממונה על גמלאות השופטים לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, כמו היה הממונה גוף מינהלי של הרשות המבצעת, פוגעת ברציונל של עצמאות מערכת המשפט, של אי-תלות הרשות השופטת ואי תלות השופטים".