X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות
יו"ר דירקטוריון איננו פקיד [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
"הרצוי אינו בהכרח גם המצוי"
לא "ליברלי", אלא שופט עצמאי המביע בבירור את דעתו פסקי הדין הבולטים של יצחק עמית בשנה האחרונה חלק רביעי: ענייני מינהל - יו"ר הדואר, פנסיה לשופטת ותקציב המדינה
השופט יצחק עמית צפוי להיבחר השבוע לנשיא בית המשפט העליון. השר יריב לוין עשה הכל כדי למנוע את המינוי, כאשר במקור ההתנגדות נבעה - ככל הנראה - מכך שעמית נתפס כ"שופט ליברלי" המתערב יותר מדי בעבודת הממשלה ובהחלטות הכנסת. לאחר מכן זה היה הפך לעניין עקרוני ואפילו אובססיבי מצידו של לוין, עד כדי ילדותיות מצד אחד ונטיות רודניות מצד שני ועל סף סירוב לקיים פסק דין של בג"ץ.
אבל אם נחזור לנקודת המוצא, האם יש הצדקה לדימוי הזה של עמית? ראשית נאמר, שאפילו אם כן ודווקא אם כן - האינטרס של לוין והקואליציה צריך להיות שעמית יהיה הנשיא, שכן נשיא בית המשפט העליון עסוק במשימות מינהליות וממלכתיות רבות, וכותב פחות פסקי דין. בניגוד לכזב שמפיצים מימין, הוא לא קובע הרכבים: בעתירות רגילות הם נקבעים רנדומלית, בהרכבים מורחבים הם על-פי עקרון הסיניוריטי, בעתירות רגישות אלו שלושת השופטים הוותיקים ביותר (ואז עמית היה בהרכב גם אם מישהו אחר היה הנשיא). ייתכן שהחשש האמיתי הוא שבחמש השנים הקרובות - עד פרישתו - תקום ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר, והוא יבחר את חבריה.
שנית, וזה העיקר: התיוגים הללו טובים מאוד לפוליטיקאים ולמי שחוזרים אחרים כמו תוכים, אבל לרוב אין להם הצדקה כאשר בודקים את הפסיקה. השבוע אנו מציגים כאן (בעריכה ובקיצורים, כמובן) את פסקי הדין העיקריים של עמית בשנה האחרונה (בהם כתב חוות דעת), וזאת לצד הנאום הלוחמני שנשא בחודש שעבר. התמונה היא של שופט עצמאי, המביע בבירור את דעתו - גם כאשר הוא מסכים עם המדינה וגם כאשר לא.
זה מן הסתם הדבר העיקרי המפריע ללוין ותומכיו: לא מתאים להם שופט מנוסה שלא ניתן לכופף אותו ולא ניתן לתת פרשנות משלהם לדבריו. איננו אומרים שהמצב שונה אצל יתר שופטי העליון; ממש לא. אבל עמית מדבר עם כל המשקל של הוותק הרב, יכולת הכתיבה המשובחת (והוא מאוד אוהב לכתוב פסקי דין) והכישורים המשפטיים והאינטלקטואליים הבולטים אפילו בקבוצה המעולה המאכלסת את בית המשפט העליון.
היום, בחלק הרביעי: פסקי דין בנושאי מינהל. גם כאן המציאות מלמדת, כי אין משמעות לתיוגו של שופט. בשני מקרים דחה עמית עתירות להתערבות במדיניות הממשלה ובהתנהלותה, ובשני אחרים - ביטל את החלטותיה (כולל בתיק המתוקשר של יו"ר דואר ישראל). מה שמלמד, שפסיקותיו הן לגופו של עניין ועל-פי הנסיבות והכללים המשפטיים החלים בו.
מישאל וקנין, 7.3.24
וקנין בבית המשפט העליון [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
בית המשפט העליון ביטל את החלטתם של השרים שלמה קרעי ודוד אמסלם להדיח את יו"ר חברת דואר ישראל דאז, מישאל וקנין. לדברי עמית, הדחתו של וקנין הייתה חריגה ביותר ובלתי סבירה באופן קיצוני בשל מספר טעמים, ביניהם:
אי-קיום חובת היוועצות של קרעי עם רשות החברות הממשלתיות במועד; העיתוי הרגיש של קבלת ההחלטה, בשעה שחברת הדואר ניצבת בישורת האחרונה לפני הפרטתה, כך שהיא עלולה לפגוע במהלך זה - עיתוי ההופך אותה לבלתי הגיונית; התנגדותו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, להעברתו של וקנין מתפקידו בעיתוי הנוכחי; והתעלמותם של קרעי ואמסלם מעמדתה של רשות החברות הממשלתיות, שהתנגדה לאורך כל הדרך למהלך ההדחה.
עמית גם מפריך אחד לאחד את כל הנימוקים שהעלו קרעי ואמסלם, ולמעשה קובע כי הם מנוגדים לעובדות ולמציאות. הוא מעיר, כי מקרה זה מלמד, כי טוב עשה בג"ץ כאשר ביטל את התיקון שמנע ממנו להשתמש בעילת הסבירות.
עמית מדגיש את חריגותה של הסנקציה שנבחרה - העברת יו"ר דירקטוריון מתפקידו - שלא ננקטה מעולם לאורך 50 שנותיו של חוק החברות הממשלתיות, והעובדות מלמדות שלא היה כל מקום לנקוט בה דווקא נגד וקנין. סנקציה מרחיקת לכת זו ננקטה כצעד ראשון, מבלי שמוצו קודם לכן אמצעים מתונים יותר, כגון דרישה מן הדירקטוריון לדון בנושאים שמציגים לו השרים.
עמית מבהיר, כי משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון, ויו"ר הדירקטוריון אינו בגדר "פקיד" עושה דברו של השר הממונה. "חובת האמונים של יו"ר דירקטוריון חברה ממשלתית אינה כלפי השר אלא כלפי החברה, ועליו להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת החברה בפעילותה העסקית השוטפת", הוא מדגיש. על-רקע זה, עומד עמית על החשיבות הרבה בביצור עצמאותם של נושאי המשרה בחברות הממשלתיות.
קצבת אזרח ותיק, 15.5.24
מתחם ההתערבות צר במיוחד [ציור: יילי הארוני]
עמית דחה עתירה נגד סכום קצבת אזרח ותיק (לשעבר קצבת זיקנה), בה נטען שהסכום הנמוך בו מדובר אינו מאפשר את הזכות לקיום בסיסי בכבוד.
"חרף ההבנה לכאבם ולמצוקתם של העותרים והאזרחים הוותיקים אותם הם מייצגים", דין העתירה להידחות בשל שורה של טעמים. מדובר בבקשה להתערבות בחקיקה ראשית של הכנסת בתחום המדיניות הכלכלית וסדרי העדיפות החברתיים, ובכך מתחם ההתערבות של בג"ץ הוא צר במיוחד - במיוחד כאשר מדובר בתוספת משאבים. לעתירה לא הונחה תשתית עובדתית מספקת, אשר תתייחס למקורות הכנסה נוספים של האזרחים הוותיקים ותוכיח שאין בכך כדי לתת מענה לצרכיהם החומריים.
טענה נוספת הייתה, שיש להתייחס לקצבה כביטוח פרטי, כך שמי ששילמו עשרות שנים דמי ביטוח לאומי - יקבלו קצבה הולמת. עמית דוחה גם אותה: "טענה זו אינה מתיישבת עם תכליתו של הביטוח הלאומי, וכבר נדחתה על-ידי הפסיקה בעבר".
לבסוף דוחה עמית את הטענה לפיה המדינה הפקיעה את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לצורך כיסוי גרעונות תקציביים שלה. הוא אומר כי מדובר בהשקעה של העודפים על החוק והסכם משנת 1980 בין הביטוח הלאומי לבין הממשלה. כספים אלו אינם מיועדים לכסות גרעונות אלא למקסם את טובת המבוטחים והמדינה חייבת להחזיר אותם.
פיקוח על תקציב המדינה, 23.5.24
הממשלה אינה מחויבת לאפשר לחברי הכנסת לצפות בצורה ישירה בנתונים בנוגע לניהול תקציב המדינה במערכת המחשב המרכזית מרכב"ה. עמית כתב: "קשה לחלוק על זכותו של הציבור לעיין במידע התקציבי. אם מידע ציבורי הוא קניינו של הציבור, הרי שבמקרה זה מדובר במידע ציבורי אשר מלמד כיצד פועלת הרשות ביחס לתקציב המדינה, שהוא הקניין הציבורי ב-ה' הידיעה... אף בתוך משרד האוצר, היו מי שסברו כי מן הראוי שנתוני ביצוע התקציב יועברו באופן שוטף לציבור, ואין לנו אלא להצטער שהדברים לא קרמו עור וגידים".
עמית עומד באריכות על חשיבות הפיקוח הפרלמנטרי בנושא התקציב ועל הכלים למימושו. "יש בטענות העותרים כדי לאתגר את עמדת הממשלה, באשר רצוי וראוי שחברי הכנסת יקבלו מידע מלא ככל שניתן על פעולות תקציביות קונקרטיות שמתבצעות, גם בזמן אמת. אולם, הרצוי והדין אינם הולכים תמיד יד ביד, והרצוי אינו בהכרח גם המצוי".
עמית מראה, כי אין מקור בדין שמכוחו ניתן לחייב את הממשלה לאפשר לח"כים גישה למרכב"ה. הוא מציין, כי מבלי להתעלם מכך שהקואליציה יכולה לסכל יוזמות חקיקה שמטרתן להגביר את הפיקוח הפרלמנטרי עליה, הכנסת יכולה לתקן את החוק ואת תקנונה-שלה, כך שיהיה מקור שיחייב את הממשלה להעניק את הגישה למרכב"ה.
חנה טרכטינגוט, 27.5.24
טרכטינגוט. פנסיה תקציבית ולא פנסיה צוברת
השופטת בדימוס חנה טרכטינגוט תקבל פנסיה תקציבית על תקופת כהונתה בבית הדין האיזורי לעבודה, ולא פנסיה צוברת כעמדת משרד האוצר. עמית פתח ביקורת חריפה על משרד האוצר ועל בכירים במשרד המשפטים.
טרכטינגוט עבדה בשנים 2004-1987 כעורכת דין בביטוח הלאומי ובוטחה בפנסיה תקציבית (כולה על חשבון המדינה והתשואה בה מובטחת מראש). בשנים 2023-2004 כיהנה כשופטת, כאשר הפנסיה שלה בגין תקופה זו היא שעמדה במוקד המחלוקת: האם פנסיה צוברת (חלקה על חשבון העובד וללא תשואה מובטחת) כמו כל השופטים מאז 1999, או פנסיה תקציבית כהמשך לעבודתה בביטוח הלאומי.
כאשר מונתה טרכטינגוט לשופטת, נמסר לה בכתב שהיא תקבל פנסיה תקציבית וכך גם נהגו הצדדים בפועל, כאשר לא בוצעו הפרשות משכרה לפנסיה. רק בדיעבד נודע לה, כי בשנת 2016 הביע האוצר את עמדתו ולפיה בנסיבות כאלה - מעבר משירות המדינה ופנסיה תקציבית למערכת המשפט ופנסיה צוברת - תינתן פנסיה צוברת על תקופת השיפוט; המחלוקת בנושא נודעה לטרכטינגוט רק ב-2022.
בפברואר 2023, מספר ימים לפני פרישתה של טרכטינגוט, קבע מנהל בתי המשפט דאז, מיכה שפיצר, כי היא זכאית לפנסיה תקציבית גם בגין תקופת השיפוט. שלושה ימים לפני כן קבעה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אורית קוטב, כי יש להעביר לשפיצר בתוך שלושה ימים עמדה ולפיה טרכטינגוט אינה זכאית לפנסיה תקציבית.
העמדה הגיעה אליו בפועל רק בסוף החודש, ואז ביקשה ממנו הפרקליטות להשעות את ביצוע ההחלטה. שפיצר סירב, אך במארס 2023 הודיעו קוטב והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי-חוקתי, אביטל סומפולינסקי - על דעת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה - כי אין אפשרות לשלם לטרכטינגוט פנסיה תקציבית. בעקבות זאת הודיע היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, כי היא תקבל רק פנסיה צוברת.
עמית קיבל את עתירתה של טרכטינגוט תוך ביקורת חריפה על משרד האוצר ובכירי משרד המשפטים שהיו מעורבים בנושא, ואשר לדבריו פעלו שלא כדין תוך עשיית דין עצמי, והתעלמו מהחלטתו של שפיצר - שהוא המוסמך בנושא גמלאות שופטים - כאילו לא באה לעולם. בכך הם שללו מטרכטינגוט את זכות הטיעון והערעור, ואילצו אותה לעתור לבג"ץ - תוך שמנהל בתי המשפט הוא משיב פורמלי בלבד ועמדתו אינה מובאת במישרין בפני בית המשפט.
עוד אומר עמית, כי האוצר והיועצת המשפטית כלל לא התייחסו לנקודה חשובה זו, ו"הדבר אך מעיד על ההתעלמות הבוטה מהחלטתו של הממונה על הגמלאות [שפיצר] או על אי-הבנה של חשיבות הטענה המקדמית". עוד דוחה עמית את הטענה לפיה היה על שפיצר לציית ליועצת המשפטית או לערער לבית המשפט העליון: "הכפפת הממונה על גמלאות השופטים לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, כמו היה הממונה גוף מינהלי של הרשות המבצעת, פוגעת ברציונל של עצמאות מערכת המשפט, של אי-תלות הרשות השופטת ואי תלות השופטים".
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  15/01/2025   |   עודכן:  15/01/2025
+סער: "מדינה פלשתינית תהיה בוודאות מדינת חמאס" 11:03 15/01/25  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה
שר החוץ הישראלי אמר את הדברים במסיבת עיתונאים באיטליה עם סגן ראש הממשלה האיטלקי  ▪  הדגיש: הרשות הפלשתינית צריכה להפסיק לשלם לטרוריסטים
[צילום: פטר דוד ג'וזק/AP]
+טיוטת תקנות: הכנסה ממכירת נכס דיגיטלי עד ל-2.81 מיליון שקל תהיה פטורה מדיווח 07:49 15/01/25  |  איציק וולף   |   לרשימה המלאה
האוצר פרסם טיוטת תקנות שלפיה יחיד שהייתה לו הכנסה ממכירת נכס דיגיטלי שבוצעה על-ידי גוף מפוקח, שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות פקודת מס הכנסה על-ידי הגוף המפוקח, לא יהיה חייב בהגשת דיווח שנתי רק בשל הכנסתו זו  ▪  סכום ההכנסה המקסימלית בפטור צפוי להתעדכן בכל שנה  ▪  הפטור - אם שווי כל הנכסים הדיגיטליים שברשותו באותה שנת מס לא עלה על 400 אלף שקל
התקנות יחולו על דוחות שנת המס 2025 שיוגשו בשנה הבאה

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
"הרצוי אינו בהכרח גם המצוי"
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
שופט צריך לשפוט לפי חוק
מיקי  |  16/01/25 09:51
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ממשלה 37
איתמר לוין
נתניהו מינה את רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה לשלושה חודשים, עם אפשרות להארכות נוספות של תקופות זהות    נתניהו מתבקש להודיע תוך שבוע האם ההצעה מקובלת עליו
מירב ארד
בן-גביר קרא לשר בצלאל ססמוטריץ' לפרוש יחד איתו מהממשלה כדי למנוע מראש הממשלה לחתום עם ההסכם   בן-גביר הבהיר: גם אם נהיה באופוזיציה, לא נפיל את נתניהו, אבל המהלך הזה הוא הסיכוי היחיד שלנו למנוע את הוצאתה לפועל, ולמעשה למנוע את כניעתה של מדינת ישראל לחמאס
איתמר לוין
לא "ליברלי", אלא שופט עצמאי המביע בבירור את דעתו    פסקי הדין הבולטים של יצחק עמית בשנה האחרונה    חלק שני: נושאים פוליטיים נפיצים - חוק הנבצרות, איתמר בן-גביר, הרב יצחק יוסף
איתמר לוין
דן אלדד היה מנהל המחלקה הכלכלית ומי שמילא את הטופס עליו הסתמך כחלון במועמדותו למ"מ נציב שירות המדינה    נתניהו: מיארה כנראה החליטה שהממשלה הנוכחית לא תמנה את הנציב ולשם כך היא מקריבה את כחלון
איתמר לוין
שבה ואומרת כי בניגוד לקורות החיים שהציג כחלון ולנימוקיו של נתניהו - הוא אינו עומד בתנאים למילוי התפקיד    תומכת בהוצאת צו ביניים שימנע את מימוש המינוי עד להכרעה בעתירות נגדו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il