X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   כתבות
עאון. זכה לתמיכה פנימית וחיצונית רחבה [צילום: בילאל חוסיין, AP]
ג'וזף עאון ונוואף סלאם רוצים להוציא את לבנון לדרך חדשה
הנשיא וראש הממשלה החדשים ניצבים בפני משימת אדירים של שיקום המדינה, הן מהמלחמה עם ישראל והן מקריסתה הכלכלית הרבה יהיה תלוי ביכולתם להתמודד עם חיזבאללה, שנחלש מאוד - אבל אינו מוותר על השפעתו
ב-9 בינואר בחר הפרלמנט הלבנוני את הרמטכ"ל, ג'וזף עאון, לנשיא המדינה. בכך הגיע לסיומו ואקום שלטוני שנמשך יותר משנתיים בהעדר נשיא מאז סיום כהונתו של מישל עאון (אוקטובר 2022) ומתפקודה המוגבל של ממשלת המעבר בראשות נג'יב מיקאתי. עאון, נוצרי-מארוני (כנדרש על-פי החוקה הלבנונית), משרת בצבא לבנון מ-1983 וכרמטכ"ל מ-2017.
עאון זכה לתמיכה נרחבת כמתאים ביותר לתפקיד הן מצד ארה"ב, סעודיה וצרפת שדחפו לבחירתו, והן מצד האופוזיציה הפנימית המתרחבת לחיזבאללה ולהנהגה המושחתת מכל העדות, שגברה על-רקע המלחמה מול ישראל. בחירתו מתוארת על-ידי לבנונים רבים כפתיחתו של עידן חדש במדינה הכושלת, מתוך הערכה כי כפטריוט לבנוני, ישר דרך ומוערך, ביכולתו להוביל את לבנון לדרך חדשה ולקדם את שיקומה הכלכלי, הצבאי והמדיני.
עאון נבחר רק בסבב ההצבעה השני ברוב גדול של 99 מתוך 128 חברי פרלמנט, לאחר שבסבב הראשון לא השיג את התמיכה של שני שלישים מחברי הפרלמנט, כנדרש על-פי החוקה. בחירתו ברוב גדול התאפשרה בזכות השינוי בעמדת "הצמד השיעי" (אמל וחיזבאללה), שנאלץ לתמוך בו לאחר שאיבד את הרוב החוסם שלו בפרלמנט בבחירות האחרונות (במאי 2022). חולשתו הגוברת של "הצמד" מנעה ממנו את האפשרות לכפות כנשיא את המועמד מטעמו, סולימאן פרנג'יה, שעל בחירתו התעקש בשנתיים האחרונות וכך טרפד 12 ניסיונות לבחור נשיא.
בערוץ אל-מנאר של חיזבאללה פורסם למחרת, כי בפגישה בין נציגי חיזבאללה ואמל לבין עאון, לפני ההצבעה בסבב השני, סוכם על תמורות לחיזבאללה בגין התמיכה בעאון: הימנעות מפירוק הארגון מנשקו בכל לבנון; תפקיד מרכזי לשיעים בממשלה הבאה, כולל תיק האוצר; מעורבות במינויי בכירים; סיוע של המדינה במימון השיקום של האוכלוסייה השיעית שנפגעה במלחמה. גם שגריר אירן בלבנון טען, כי חיזבאללה הצביע בעד עאון בעקבות סיכומים עימו, ששירתו את האינטרסים של הארגון.
עאון מיהר לקדם את ההתייעצויות עם נציגי המפלגות לבחירת ראש ממשלה. ב-13 בינואר הוא הודיע על מינויו של נוואף סלאם, אשר זכה בתמיכה של 84 מנציגי המפלגות, לעומת מיקאתי שקיבל רק תשעה קולות. סלאם הוא משפטן ודיפלומט, אשר שימש במשך עשור כנציג לבנון באו"ם. מאז 2017 הוא מכהן כשופט בבית הדין הבינלאומי הגבוה לצדק בהאג, ובשנה האחרונה - כנשיא בית הדין.
סלאם היה מועמד פעמיים לתפקיד ראש הממשלה בעבר, אך בחירתו הוכשלה על-ידי חיזבאללה. בחירתו כעת הפתיעה את הארגון, לו הוא מתנגד חיזבאללה היה מעוניין בהמשך כהונתו של מיקאתי, אך לטענת ראש הסיעה בפרלמנט, מוחמד רעד, הארגון לא הציע מועמד אלא קיווה לבחירה מתוך קונצנזוס. לדבריו, "חיזבאללה הושיט יד, אך זו נגדעה".
נראה, כי ההכרזה על הרכב ממשלת סלאם, המעוניין בממשלת טכנוקרטים יעילה ונטולת השפעה פוליטית, מתעכבת לפי שעה משום הלחצים המופעלים עליו, בעיקר מצד צמד המפלגות השיעיות, המבקשות ייצוג רחב כבעבר על-פי מפתח מפלגתי ואת משרד האוצר. דרישות אלה נתקלות בהתנגדות מפלגות האופוזיציה לחיזבאללה, החוששות שהוא ייכנע וכך תישמר יכולת חיזבאללה להשפיע על קבלת ההחלטות. בהרכב הממשלה החדשה יהיה כדי להצביע האם ועד כמה עאון וסלאם נחושים להתעמת עם חיזבאללה כדי לקדם את השינוי הנדרש בלבנון.
החלטות קשות בנושאים דחופים
סלאם. [צילום: חסן עמאר, AP]
בהתבטאויותיהם הפומביות של עאון וסלאם מאז בחירתם, בולטים הקריאה לאחדות והצורך בשינוי ובשיקום המדינה ההרוסה. בנאום ההשבעה שלו הכריז עאון על פתיחת דף חדש בהיסטוריה הלבנונית והציג את חזונו לתקופת כהונתו בת שש השנים. במוקדו: שיקום לבנון, תוך קיום החוק והחוקה; הבטחת המונופול של המדינה על אחזקת הנשק; חיזוק הצבא ושליטתו ברחבי המדינה ובגבולותיה; כיבוד הפסקת האש עם ישראל; מימוש שלטונה של המדינה על כל שטחה, בדגש על מחנות הפליטים הפלשתינים, שמעמדם כפליטים הזכאים לזכות השיבה יישמר, "תוך ביסוס פתרון שתי המדינות"; וקידום דיאלוג עם המשטר החדש בסוריה לפתרון הסוגיות הפתוחות (סימון גבולות ופליטים סורים בלבנון).
עם השלמתה של הרכבת הממשלה, יידרשו עאון וסלאם לשורת החלטות קשות בנושאים דחופים, הנתונים במחלוקת פנימית עד כדי עימות, בעיקר מול חיזבאללה. הגישה הממלכתית שמעוניינת ההנהגה החדשה להנחיל, צפויה להתנגדות מצד הגורמים השואפים לשמר את המצב הקיים. אופן הטיפול בסוגיות הבאות, העומדות בראש סדר היום שלה, יסמן האם לבנון אכן פונה לדרך חדשה:
  • הצורך בחיזוק צבא לבנון ושינוי פניו, כדי שיוכל לעמוד במשימה הקשה של יישום הסכם הפסקת האש. צבא לבנון אמור להיפרס בכל המרחב שמדרום לנהר הליטאני, לאסוף את כל הנשק של חיזבאללה ולמנוע פעילות צבאית של אנשיו במרחב זה. בשלב זה מסתמן, כי נטייתו של עאון, הדורש במפגיע את יציאתה של ישראל משטח לבנון והתייצבות צה"ל על הקו הכחול, היא להימנע מעימותים עם אנשי חיזבאללה.
תנועתם של המוני תושבי הדרום השיעים בניסיון לחזור לכפריהם בתום 60 הימים להפסקת האש (26 בינואר) בדחיפת חיזבאללה ובניגוד להנחיות צבא לבנון וצה"ל, היוו מבחון ראשון לתפקודו והוא נכשל בו. לפיכך, לא ברור האם צבא לבנון יצליח לעמוד במשימה הקשה העומדת בפניו כאשר יידרש לפעול ישירות מול חיזבאללה לאחר נסיגת צה"ל.
  • פירוק הנשק העצמאי של חיזבאללה. כבר עתה ברור שיכולתו של עאון לממש חזון זה מוגבלת, בלי להגיע לכדי עימותים אלימים עם חיזבאללה, השואף לשמר את עצמאותו ואת הנשק שברשותו. רעד מיהר להכריז מיד לאחר נאומו של עאון שבו התייחס לעניין זה, כי חיזבאללה הוא מגינו האמיתי של העם הלבנוני.
  • הטיפול הדחוף בשיקום האזורים שנפגעו במהלך המלחמה, ובעיקר באזורים השיעיים – רובע הדאחיה בבירות, אזור הבקע ודרום לבנון, עשרות אלפי מבנים והתשתיות. לבנון הקורסת כלכלית זקוקה לסיוע חיצוני בשיקום ולפי שעה לא ברור מה יהיו מקורותיו. חיזבאללה טוען, כי העביר עד כה 400 מיליון דולר ל-140,000 איש, כמקדמה לפני השיקום. אך מסתמן כי הארגון, המצוי במצוקה כספית (כמו גם פטרוניתו אירן), חותר להטיל את האחריות לשיקום, שעלותו מוערכת במיליארדי דולרים, על לבנון.
  • קידום רפורמות, הנדרשות לקבלת הסיוע המערבי והחזרתם לתפקוד של מוסדות המדינה, תוך ניקויים מגילויי השחיתות, ובמיוחד שמירת עצמאותה של מערכת המשפט. מעודד לציין, כי מיד לאחר בחירתו של עאון חודשה חקירת הפיצוץ שאירע באוגוסט 2020 בנמל ביירות, אשר הופסקה בעקבות איומים על חייו של השופט החוקר והתעלמות החשודים מזימונם לחקירה, וכן הואצה החקירה נגד נגיד הבנק המרכזי לשעבר, החשוד בהברחת כספים מחוץ ללבנון. בה בעת, חשובים המינויים הצפויים של הבכירים בכל המערכות: מינוי מפקד הצבא במקומו של עאון וראשי גופי הביטחון האחרים, וכן מינוי נגיד הבנק ובכירים במערכת הממשלתית.
  • שיקום הכלכלה הלבנונית: עצירת האינפלציה וצמצום האבטלה, תוך מאמץ לעמוד בדרישות שהציבו גורמי הסיוע הבינלאומיים. הממשלה תידרש גם להקצות משאבים להבראת מערכות החינוך והבריאות, המתקשות לתפקד, ולשיקום התשתיות הרעועות (חשמל, מים). ניכרת מגמת התחזקות קלה של המטבע הלבנוני ועלייה ביתרות המט"ח של המדינה בשל רוח השינוי.
השינויים במעמדו של חיזבאללה
תומכי חיזבאללה חוגגים את ההסכם בין ישראל לחמאס [צילום: חסן עמאר, AP]
בחירתם של עאון וסלאם בניגוד לרצונו של חיזבאללה משקפת את השינוי במעמדו של הארגון המוכה והחבול בעקבות תבוסתו מול צה"ל במלחמה, שבה איבד את הנהגתו ואת כל שדרת הפיקוד הצבאי ורבים מלוחמיו, כמו גם 80% מיכולותיו הצבאיות (על-פי הערכת צה"ל). לחולשת הארגון תורם גם חיסולו של חסן נסראללה, אשר מחליפו נעים קאסם חסר את היכולות, המעמד והכריזמה שבהם התברך קודמו.
העצימה את חולשת הארגון גם קריסת משטר אסד בסוריה, שבעקבותיו הוא איבד בן ברית, וחשוב יותר - עומק אסטרטגי ורצף לוגיסטי להעברות אמל"ח מאירן. משטר הייאת תחריר א-שאם בסוריה נחוש לייצר מציאות חדשה בגבול בין שתי המדינות, שהיה פרוץ עד כה: למנוע הברחות ולהרחיק את כל אנשי חיזבאללה מסוריה. גם אירן נתונה בקשיים בעקבות המלחמה וקריסת "אסטרטגית השלוחים", ויכולתה כיום לסייע לארגון מוגבלת יותר.
למרות חולשתו, חיזבאללה מנסה להאיץ את תהליכי שיקומו ולשמר את נכסיו במערכת הפנימית, שעיקרם: השפעתו מכוח הנשק שנותר ברשותו; ניצול החשש מתרחיש של מלחמת אזרחים נוספת לתועלתו; העניין של ההנהגה החדשה שלא להצטייר כמדירה או מפלה את נציגיה של האוכלוסייה השיעית (העדה הגדולה במדינה); המשך התמיכה בארגון מצד רוב רובה של האוכלוסייה השיעית, למרות האכזבה מתוצאות המלחמה בישראל שפגעה בהם קשות; וקשריו של חיזבאללה עם המפלגות האחרות, ובראשן אמל השיעית, אך גם מספר מפלגות מקרב העדות האחרות, אם כי ניכרת התרופפות בתמיכתן בארגון, ובראשן המפלגה הנוצרית "הזרם הפטריוטי החופשי".
המאמץ העיקרי של חיזבאללה בתקופת עאון יופנה לעצירת כל ניסיון לפרק אותו מנשקו ולפגוע במעמדו העצמאי כמוביל "התנגדות". חיזבאללה דבק בססמה "צבא, עם, התנגדות" המפגינה את תפקידו הייחודי בלבנון, בעוד מתנגדיו דורשים לשנותה ל"צבא, עם, מדינה". דובריו של הארגון ובראשם קאסם מקפידים להבהיר, כי ההסכמה מול ישראל בדבר איסוף הנשק של חיזבאללה נוגעת רק למרחב שמדרום לליטאני ולא לכל המדינה.
ברור שהארגון לא יוותר בקלות על נוכחותו הצבאית במרחב הסמוך לגבול הישראלי ויקשה על צבא לבנון ביישום ההסכם עם ישראל, תוך הפעלת האוכלוסייה השיעית התומכת בו לתועלתו, כפי שפעל בהמרצת התושבים לחזור לבתיהם בתום 60 הימים להפסקת האש.
האתגרים לישראל והמלצות
הריסות רובע הדאחיה בביירות [צילום: בילאל חוסיין, AP]
מבחינת ישראל, השינוי בהנהגה הלבנונית, בהמשך לתבוסת חיזבאללה במלחמה, מבשרת התפתחות חיובית גם בשל שינוי מאזן ההשפעה על לבנון בין אירן שהשפעתה מצטמצמת לבין ארה"ב, צרפת וסעודיה שמעורבותם גדלה. בהתפתחויות אלה טמון גם פוטנציאל לשינוי ביחסי ישראל עם לבנון, אך עוד חזון למועד. בשלב זה, רבים האתגרים ליחסים בין המדינות, ובעיקר:
  • בהנחה שחיזבאללה לא יוותר על יכולותיו הצבאיות העצמאיות ואף יפעל במרץ לשיקומן, האתגר העיקרי המיידי לישראל הוא שימור ההישגים הצבאיים בעקבות המלחמה, ובראש ובראשונה מניעת התבססותו הצבאית מחדש של הארגון בדרום לבנון.
  • צפויים חילוקי דעות בין ישראל להנהגה החדשה בלבנון לגבי יישום ההסכם, בהתבסס על ההערכה, כי צבא לבנון יתקשה לממש את תפקידו ולדחוק את חיזבאללה מדרום לבנון. ניתן להניח, כי עאון יעדיף לשמר את יציבותה של לבנון על פני עימות אלים מול חיזבאללה בעקבות היענות לדרישותיה של ישראל, המעוגנות בהסכם.
  • אומנם לטווח הזמן הקרוב לפחות סביר להניח, כי חיזבאללה יישאף להימנע מעימותים צבאיים עם צה"ל וינסה לאתגרו בדרכים אחרות, אך ישראל תתקשה – גם לאחר השלמת הנסיגה - בשימור הפסקת האש נוכח השינוי בדפוס הפעולה שעליו הכריזה כלקח מרכזי בעקבות התעצמות חיזבאללה בדרום לבנון לאחר 2006. כעת בכוונת ישראל לדרוש תיקון לכל הפרה של חיזבאללה, ואם ההפרה לא תוסר - תפעל עצמה, כפי שמעניק לה ההסכם בראייתה. הדבר חיוני לביטחון ישראל, אבל עלול לייצר מתיחות ביטחונית לאורך הגבול.
  • נוכח תפקידם המרכזי של האמריקנים ביישום ההסכם, ייתכנו חילוקי דעות בעניין זה גם עם ממשל טראמפ, אם כי הגנרל האמריקני בוועדה המחומשת לאכיפת יישום ההסכם מגלה לפי שעה הבנה לדרישות הישראליות.
לאור זאת, מן הראוי שבשלב זה ישראל תמקד את מאמציה בהסרת האיומים עליה מצד חיזבאללה, הן במעשה הצבאי, על-ידי אימוץ אסטרטגית פעולה חדשה לנטרול כל איום קיים ומתפתח מצד הארגון - כפי שמאפשר לה הסכם הפסקת האש (על אף הסיכון הטמון בכך לרגיעה הביטחונית) - והן במהלכים מדיניים להחלשתו.
אשר להתפתחויות הפוליטיות בלבנון: רצוי לישראל לא להתערב בענייניה הפנימיים, אך לנסות לייצר ערוצי הידברות מולה. במקביל, נוכח העמקת המעורבות האמריקנית בלבנון ותפקידה המרכזי באכיפת הפסקת האש, נדרש לקדם דיאלוג עם הממשל החדש להבטחת המשך תמיכתו ביישום ההסכם, לקידום מערכה מדינית–כלכלית נגד חיזבאללה לשם העמקת חולשתו ולחיזוק ההנהגה החדשה בלבנון.
תאריך:  01/02/2025   |   עודכן:  01/02/2025
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ג'וזף עאון ונוואף סלאם רוצים להוציא את לבנון לדרך חדשה
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות העולם הערבי
עידן יוסף
הרשות הפלשתינית הודיעה על הפסקת שידורי הרשת הקטרית והקפאת פעילותה בשטחיה, בטענה לשידור תכנים מסיתים, התערבות בענייני הפנים והפרת חוקים    ההחלטה מגיעה ברקע סיקור האירועים במחנה ג'נין, שלטענת הרשות, הסית נגד מנגנוני הביטחון הפלשתיניים וערער את יציבותה
יורם אטינגר
בניגוד לסנקציות כלכליות, שינוי-משטר באירן אינו הפיך כתוצאה מחילופי נשיא בארה"ב    שינוי-משטר מסלק איום אזורי וגלובלי, ומשדרג את כוח ההרתעה של ארה"ב, כתוצאה מהסרת מאכלת האייתולות מגרונן של כל בעלות הברית הערביות של ארה"ב, וחיסול המוקד המוביל של טרור ומלחמות אזוריות וגלובליות
יורם אטינגר
בניגוד לממסד המערבי, המנהיגים הערביים אינם מתרשמים מהתבטאויות מתונות של מנהיג המורדים בסוריה. הם ערים לחזון הדתי והפנאטי המנחה את הטרור האיסלאמי, ומכירים את נשק ה"טאקייה" - שימוש בהתבטאויות כדי להוליך שולל את האויב, להרדימו ולהתגבר עליו
איתמר לוין
בנימין נתניהו, עלי חמינאי ודונלד טראמפ יכריעו האם המלחמה תסתיים או תתרחב - צופה אקונומיסט ב-The World Ahead 2025. לסעודיה יהיה מה לומר, אבל רוב מדינות ערב יהיו עסוקות בעיקר בבעיות כלכליות
איתמר לוין
החשש גדול במיוחד בקרב שליטי מצרים, סעודיה, ירדן ואיחוד האמירויות - מדווח וושינגטון פוסט    המורדים הצהירו שהם רוצים קשרים טובים עם המדינות הסוניות, אך הללו עדיין ממתינות לראות מה יקרה בסוריה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il