בסיור במתקן הייצור הגדול של SKW, יצרנית האמוניה הגדולה בגרמניה, דובר החברה מצביע על שסתום צהוב ענק. "בשגרה, 2% מצריכת הגז הטבעי של גרמניה יוצאת מכאן", אמר. אבל בחודש שעבר סגרה החברה אחד משני המפעלים שלה ליד ויטנברג וקיצצה את ייצור הדשנים. "ה-Gasumlage הורג אותנו", אומר המנכ"ל פיטר סינגר.
כוונתו למס שהוטל בשנת 2022, כדי לממן את מילוי מאגרי החירום לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, מסביר אקונומיסט. הוא הועלה בתחילת השנה ב-20% ל-2.99 אירו למגהוואט/שעה. לדברי סינגר, SKW משלמת תמורת גז טבעי פי עשרה מאשר מתחרותיה הרוסיות ופי שבעה ממתחרותיה האמריקניות - והגז הוא 90% מעלויות הייצור. בתוספת עלויות התעסוקה הגבוהות בגרמניה ורשיונות הפחמן הדו-חמצני שעל החברה לרכוש, היא שוב אינה יכולה להרוויח.
לסינגר יש בקשות ממוקדות מהממשלה שתקום לאחר הבחירות ב-23 בחודש: לבטל את מס הגז וללחוץ על האיחוד האירופי לשנות את מדיניות רשיונות הפחמן הדו-חמצני שלו. בסוף ינואר הודיע האיחוד שיעלה את המכסים על דשן מרוסיה ובלארוס, בתוך שלוש שנים, מ-6.5% ל-100%. "מעט מדי ומאוחר מדי", מגיב סינגר. אם הפוליטיקאים לא יעשו יותר, הוא מזהיר, ייצור הדשן באירופה יקרוס והחקלאים יהיו תלויים לחלוטין בייבוא.
SKW היא דוגמה אחת למשבר הפוקד את המגזר העסקי בגרמניה, מדגיש אקונומיסט. יו"ר איגוד התעשיינים, פיטר לייבינגר, אמר בחודש שעבר, כי מצב הרוח בחוגי העסקים הוא הגרוע ביותר הזכור לו. מנהלים רבים אינם מאמינים שהבעיות הגדולות ביותר - ביורוקרטיה, מיסים גבוהים וביטוח לאומי גבוה - ייפתרו אחרי הבחירות, בהן צפויה לנצח המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בראשות פרידריך מרץ. הם צופים שממשלתו תהיה יותר ידידותית כלפיהם מאשר זו של אולף שולץ, אבל לא שהיא תבצע את הרפורמות הנחוצות.
הבסיס היצרני של גרמניה רעוע. התפוקה צנחה ב-10% בשנתיים האחרונות. ענקים כמו פולקסוואגן מצמצמים את הייצור במדינה. ניקולס סטיהל, יו"ר יצרנית המסורים החשמליים סטיהל, הודיע שהחברה תקים מפעל חדש בשווייץ במקום בגרמניה, אם הממשלה לא תיצור אווירה ידידותית יותר לעסקים בתוך חמש שנים. טוראף האג, מנכ"ל יצרנית הנחושת Aurubis, סבור שתהיה זו שנה מכרעת לתעשיה הגרמנית.
ברטרם קוולאת, יו"ר איגוד יצרני המכונות, סבור גם הוא שגרמניה הגיעה לנקודת מפנה, אך הוא פחות פסימי מאחרים. "החברות הבינוניות לא ייסגרו, אבל לא ישקיעו בגרמניה אם המדינה לא תהיה יותר ידידותית לעסקים", הוא אומר. התרעומת הגדולה ביותר שלו היא על הביורוקרטיה, במיוחד החוק המחייב חברות בנות למעלה מ-1,000 עובדים לוודא שהספקים שלהן ברחבי העולם עומדים בדרישות זכויות האדם והסביבה.
מרץ ער לדאגות המנכ"לים. הוא אומר שהמדינה סובלת מהביורוקרטיה ומבטיח להוריד את מס החברות מ-30% ל-25%. המפלגה מדברת גם על הפחתת מיסוי החשמל, צמצום הביורוקרטיה, הקלת החוקים בנוגע לשעות העבודה, להקל את המגבלות בענף הבנייה ועוד. רוב המנכ"לים מקדמים בברכה הבטחות אלו, אך חוששים שהנוצרים-דמוקרטים לא יוכלו לממש אותן, בהתחשב בכך שצפויה קואליציה של שתיים או שלוש מפלגות. גרמניה סבלה שנים אבודות תחת שולץ; היא אינה יכולה להרשות לעצמה עוד כאלה.