השופטת: ג'מילה ג'בארין-כליפה, בית המשפט המחוזי בנוף הגליל
המועד: יום שני, 13.1.2025, שעה 09:00
הנושא: חדלות פרעון
מספר עורכי דין נכנסים בשעה 09:10 לאולמה של השופטת ג'מילה ג'בארין-כליפה, למרות שהדיון אמור היה להתחיל עשר דקות קודם לכן. אחד מהם אומר בקול שהתבלבל: "אני מייצג את חייב 3". אחד החייבים הגיע, אך בא-כוחו עדיין לא; אחד מעמיתיו מחפש אותו, ואז הלקוח מוצא: "הוא חונה". לעומת זאת, אחיו של החייב לא כאן: "הוא בתל אביב, הוא לא ידע שיש דיון".
ההרגשה של חוסר רצינות ("חאפ" בלשון המדוברת) מתבררת כממשית כאשר הדיון מתחיל, עם כניסתה של ג'בארין-כליפה בשעה 09:17. "יש לנו כמה חייבים, נכון?", היא שואלת. ג'בארין-כליפה מתקשה להבין מי בדיוק נמצא, כי כאמור כרגע אין התייצבות מלאה של החייבים ובאי-כוחם. לצד זאת, היא מאוד סבלנית לקלדן ואף מתקנת אותו באיות של שמות עבריים.
"מה מתקדמים בתיק הזה? לא הצלחתי להבין מה קורה בתיק הזה", מודה ג'בארין-כליפה, במה שמהווה עדות להכנה לקויה. גם הנאמן לחייבים לא ממש מסתדר, אולי משום שמדובר בכמה בני משפחה. "מה זה עו"ד בן-ארצי בכל התיקים שאני מקבלת שהוא רוכש? זה מותר? אני לא מבינה", מעירה ג'בארין-כליפה, ונענית שהוא מייצג רוכשים. "אם הוא עובד בתיקים כנאמן", היא מתחילה, אך נענית שאינו רוכש בתיקים שלה. "אה", היא משיבה. באת-כוח הממונה מציינת ש"הוא כבר לא ברשימות הנאמנים שלנו", וג'בארין-כליפה מגיבה: "השם שלו מופיע בהרבה תיקים".
השאלות הבאות של ג'בארין-כליפה מלמדות שלא התכוננה כיאות. "יש שומות? לכל דירה? איפה הנכס הזה? מה שיש לו זה בעצם אך ורק הנכס וזה משותף שלו ושל אשתו? הוא גר יחד עם אשתו? מה השם שלו?" הצדדים מציגים הסכמה וג'בארין-כליפה מוודאת: "יש יכולת? זאת על-פי תוכנית פרעון, נכון? התיק הזה מתנהל מ-2018, כן? כמה יש לו נשייה? מה סכום החובות המאושרים? יש פיגורים? יש צו תשלומים לגביו? וחישבתם את הפיגורים נכון להיום? הוא הוכרז פושט רגל? כולם הוכרזו?"
עורך הדין המאחר נכנס ב-09:25, ללא הערה מצד ג'בארין-כליפה, שגם אינה מתערבת כאשר עורכי הדין משוחחים ביניהם. ג'בארין-כליפה פונה לבאת כוח הממונה: "את רואה את זה [פשיטת הרגל]? כי אני לא רואה. אני מאשרת את התוכנית ומשחררת אתכם לגביו, נכון?" תוך כדי הכתבה איטית מאוד של ההחלטה - בעוד עורכי הדין ממשיכים לשוחח ולנהל סוג של מו"מ - היא מוודאת: "זו בקשה של החייב? יוסיף? כמה יש [כעת בקופה]? יש עוד נכסים? יגיש תצהיר שאין לו העדר נכסים [כך במקור]. אין אף אחד מהנושים פה, נכון? בתקופה של שישה חודשים הוא לא צריך לשלם, נכון?"
"אני לא יודעת איפה התיקים"
תיקו של החייב הבא, מסבירה הנאמנת, הועבר מבית משפט השלום משום שהוא הסתיר נכסים. ג'בארין-כליפה מכתיבה לקלדן, מה שכמובן מסרבל משמעותית את הדיון. "כמה יש לו צו תשלומים?" היא ממשיכה בשאלות המלמדות על חוסר הכנה. "אנחנו מדברים על אותו בניין? צו התשלומים מתי הועלה? כמה יש לנו תביעות מאושרות?" הנאמנת מבקשת לבטל את ההליך ומציינת שעורך דינו של החייב לא התייצב לדיונים הקודמים. עורך הדין טוען שנודע לו במקרה על הדיון, ואילו החייב אומר שלא ידע שצו התשלומים הוגדל.
ג'בארין-כליפה: "יש לי בלבול בתיק הזה. אני לא יודעת איפה התיקים, כולם בתיק אחד. זה גם לא מופיע לי [במערכת נט המשפט] ב'תיקים קשורים'". היא ממשיכה לחפש את התיקים, מה שאמורה הייתה לעשות לפני הדיון, אומרת לקלדן כיצד לרשום כדי לעשות סדר - והשעה כבר 09:45.
ג'בארין-כליפה קוראת לחייב לדוכן העדים, הוא מדבר חלקית בערבית והיא עצמה מתרגמת. "היום איפה אתה עובד? יש לך תלושי שכר? כמה אתה מקבל? כמה ילדים יש לך? מה עושה אשתך? מתגורר באותו בניין שמדברים עליו?" הוא משיב בחיוב, וג'בארין-כליפה אינה שמה לב שקודם לכן נאמר שהבניין ריק. ג'בארין-כליפה שואלת על הדוחות ומסבירה לו מה היה צריך להגיש. "אנחנו הולכים ובאים ולא מתקדמים", אומרת ג'בארין-כליפה - על מה שנראה במבט מהצד כבלגן מכוון במטרה להתחמק מהתשלומים.
"יש לך 30 יום להגיש את כל המסמכים", אומרת ג'בארין-כליפה לחייב אם ל תקיפות. הלה טוען שהוא זקוק לעזרה, אך נענה: "אני השופטת, אני לא אעזור לך. אתה החייב פה, לא עורך הדין. אם לא תגיש את המסמכים תוך 30 יום, אוציא צו מעצר. אם עורך הדין לא יבצע את העבודה - אתה צריך לבדוק עם עורך דין אחר". ג'בארין-כליפה מכתיבה בשמו שהוא מתחייב לפעול בהתאם.
"קודם כל תגיש לי את המסמכים כדי שאבין, אם זה 450 [אלף שקל] ויש 220 [אלף שקל] תביעה חופפת - חבל, זה לא סכומים בשמים, צריך להגיע להסדר בתיק הזה". היא גם מעירה לקלדן: "תרשום למעלה שתרגמתי לו לערבית" (איש לא דאג למתורגמן, וכעת קרוב לוודאי שהחייב לא מבין מה מתחולל). באת-כוח הממונה טוענת שיש לבטל את ההליך, אך מוכנה לתת הזדמנות אחרונה של 30 יום וביטול אוטומטי אם לא יעמוד בדרישות.
"לא יהיה טלפון שבור"
באת כוח הממונה ובא-כוחו של החייב מתווכחים בהרמת קול, אך ג'בארין-כליפה אינה מתערבת. היא מעיינת בתיק: "תקשיבו רגע. אני אוהבת סדר. אני צריכה להבין את ההליכים שהיו עד עכשיו. ניסיתי להבין, כי בתיק הזה היה מה זה בלבול". עורכי הדין עונים וממשיכים להתווכח. ג'בארין-כליפה: "אני דנה על-פי חוק חדלות פרעון בתיק שלו. אני לא דיברתי לפי הפש"ר. הם צירפו אותו אך ורק כי יש נכס למימוש. אני מעיינת בהחלטה מינואר, הוא צירף אותו אך ורק בגלל הנכס. אני יכולה לתת לו צו שיקום בגלל הדירה שיש לו, אבל עוד לא היה דיון!"
הרושם העולה מהמידע שמוסרות הנאמנת ובאת כוח הממונה הוא של התחמקות. כך למשל, ג'בארין-כליפה שואלת "האם יש צו ירושה אחרי האבא שלהם" לגבי הנכס למימוש - ונענית בשלילה. "מתי אמרת לי הוא צורף?" שואלת ג'בארין-כליפה, כמה דקות אחרי שאמרה זאת בעצמה. "אני מעיינת בהחלטה, רק תפני אותי איזה סעיף, איזו שורה".
גם הפעם, ג'בארין-כליפה ממשיכה לברר פרטים תוך כדי הכתבת ההחלטה: "אתם הגשתם הצעת ממונה או עוד לא? היום אתם מעלים את ההצעה לבטל את ההליך? דוח ממצאי בדיקה של הנאמנת צריך לעבור אלייך [ב"כ הממונה] ואתם צריכים להגיב ואני צריכה לקיים דיון. אני אתן לו להגיש את המסמכים, ואם לא יגיש - תבקשו לבטל את ההליך. הוא היה בפנַי והסברתי לו ולא יהיה טלפון שבור עם עורכי הדין". כולם מדברים בעת הכתבת ההחלטה, כולל בשורה הראשונה הקרובה מאוד לדוכן - וג'בארין-כליפה אינה מעירה.
"רגע, רגע, שיהיה סדר"
התיק הבא הוא של עורך הדין המאחר, שמתנצל ומסביר מדוע החייב לא הגיע. הוא מבקש חודש להגיע להסדר, מסביר את ההצעה וג'בארין-כליפה מחייכת: "אם אתה משלם דיבידנד מלא - אני לא אעשה בכוח". הנאמן מבקש לבטל את ההליך, הנמשך שבע שנים ורצוף מחדלים מצד החייב.
ג'בארין-כליפה: "אתה מאשר לו לדבר עם בנק הפועלים?" - כן, אם המחדלים יוסרו. "אני לא מקבלת שום הצעת הסדר כל עוד שיש פיגורים, על זה אין ויכוח". אחיו של החייב טוען בשמו, באת-כוח הממונה מתווכחת איתו וג'בארין-כליפה מתערבת: "תקשיבו רגע. אני אתן לטעון ואחר כך אגיד מה שיש לי להגיד". ואז היא מבררת: "כמה יש בקופה? והתביעות המאושרות הן?"
האח מדבר וג'בארין-כליפה מגיבה: "רגע, רגע, שיהיה סדר. אתה התחייבת לשלם תוך שישה חודשים, ואתה לא יודע אם הוא ישלם ואם תגיע איתו להסדר תוך 30 יום. בינואר [2024] אמרתם שאין פיגורים והשופט אמר לכם לבוא בדברים עם הנאמן ולבדוק כמה חובות יש. הבנק לא יסכים לקזז כל עוד שלא שילמת את הכסף. אם יש חוב פיגורים, אתה צריך לסלק אותו לפני הצעת הסדר".
עורכי הדין מתווכחים בהרמת קול, ואילו ג'בארין-כליפה מכתיבה את הצעת בא-כוח החייב ואומרת לו: "אתה יכול לרשום בהצעה שתציע דיבידנד מלא ובינתיים תתחיל לשלם. אתם יכולים לעשות את זה בעצמכם, לא צריך דיון. לא ישולמו הפיגורים או לא תוגש תוכנית עד 1 במארס - אורה על ביטול ההליך ללא התראה נוספת".
השורה התחתונה: תחושה מאוד לא נוחה. כאשר עורכי דין וחייבים מגיעים או לא מגיעים, בזמן או לא בזמן - זו אווירה של שכונה. ג'בארין-כליפה תורמת לכך רבות, לא רק משום שהיא מאפשרת לנהל שיחות בלתי פוסקת תוך כדי הדיון, אלא גם ובעיקר משום שהיא אינה מוכנה כהלכה לדיונים. את התשובות לרוב השאלות שהעלתה, הייתה צריכה לדעת מראש מתוך התיק. התוצאה היא דיון בלתי יעיל, אם כי ג'בארין-כליפה מצליחה לקדם את התיקים.
יעילות: 6.
מזג שיפוטי: 8.