פרידריך מרץ, בנקאי לשעבר שמעולם לא היה שר, יהיה הקנצלר הבא של גרמניה ורוב האתגרים שלו יהיו חיצוניים, צופה גארדיאן. מרץ הוא טייס נלהב, שאשתו מנעה ממנו לקנות מטוס פרטי עד ששלוש ילדיהם עזבו את הבית (כעת יש לו שניים). הוא ירצה להטביע את חותמו מהר ככל האפשר, ואלה יהיו הנושאים העיקריים. היחסים עם ארה"ב. מרץ הציג את עצמו בקמפיין כאיש עסקים מיומן, אשר ייטיב להתמודד עם דונלד טראמפ. הוא נאלץ לשנות את עמדתו לאחר שטראמפ שינה את הנרטיב בנוגע למלחמה באוקראינה. מי שהיה אופטימי לגבי היחסים הטרנס-אטלנטיים, קיבל מנה ראשונה של "ריאל פוליטיק" עוד לפני שנבחר ונראה שהפך לריאליסט חרוש קמטים. הרטוריקה שלו השתנתה במהירות, הוא תקף בחריפות את הצגתה של אוקראינה כאשמה במלחמה (כפי שעשה טראמפ). "אם יש לנו מושג שונה על הדמוקרטיה, כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לפעול יחדיו באירופה מהר ככל האפשר", אמר מרץ. אבל מדובר באתגר עצום. הקרע ביחסים בין וושינגטון לברלין עתיד להגדיר את כהונתו כקנצלר. הוא לבטח יוסיף על סל משימות עמוס ממילא. כמנהיג הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, האופן בו ינהל את המשבר יהיה קריטי למעמדה של היבשת בסדר העולם החדש. הכלכלה. המשק הגרמני זקוק להתחלה מחדש. הוא מוקף באתגרים: עודף רגולציה, תשתיות כושלות, מחירי אנרגיה גבוהים, מחסור כרוני בעובדים מיומנים, אוכלוסייה מזדקנת. יש צורך דחוף להשקיע בכל התחומים, מהתשתיות ועד הביטחון. אבל לשם כך יהיה על מרץ לגבור על מגבלת החוב הקבועה בחוק: רק 0.35% מהתוצר. למעלה ממחצית הגרמנים תומכים בהשקעות כאלה, אך העלאת החוב תהיה שנויה במחלוקת; נושא זה הפיל את ממשלתו של אולף שולץ. אוקראינה. הנושא כבר מפלג את הגרמנים, מציין גארדיאן. יש חלוקה ברורה בין הסבורים שהסיוע לקייב מקרב את המלחמה לגרמניה, לבין אלו הסבורים שהפגנת חולשה מול ולדימיר פוטין מסוכנת עוד יותר. מרץ משתייך במובהק לקבוצה השנייה. הוא הזהיר את שולץ מפני אימוץ "מדיניות פייסנית" כלפי רוסיה וביקר בקייב עוד לפניו. גרמניה היא התומכת השנייה בהיקפה באוקראינה ומרץ תמך בסיוע, כולל אספקת טילי שיוט ארוכי טווח. הוא גם צפוי לעמוד בפני קריאות לשגר לאוקראינה חיילים גרמנים כחלק מכוח שמירת שלום, אם יושג הסכם. הימין הקיצוני. בחודש שעבר החליט מרץ לשבור את הטאבו על AfD כאשר ביקש את תמיכתה בהצעת החלטה בלתי מחייבת בנוגע לצעדים נגד מסתננים. לאחר מכן הבהיר מרץ, כי AfD לא תהיה חלק מהקואליציה שלו. אבל רבים חוששים שקואליציה בלתי יציבה תדמה לזו של שולץ, שהייתה מורכבת משלוש מפלגות, ועלולה לסלול את הדרך לקואליציה עם AfD תחת מנהיג אחר ופחות החלטי, אחרי בחירות 2029. היחסים עם אנגלה מרקל. הקנצלר לשעבר למעשה דחקה את מרץ אל מחוץ לחיים הפוליטיים בתחילת שנות ה-2000 והשניים מעולם לא היו ביחסים טובים. תומכיו משבחים אותו כמועמד ש"חזר לשורשים", נוצרי-דמוקרטי מהספרים, כפי שמרקל לא הייתה. הוא הביע את דעתו של 16 שנות כהונתה: מנהיגותה הייתה "בטלנית" ויש "מסך עשן" סביב מדיניות הדלת הפתוחה לפליטים שהנהיגה ב-2015. בזכרונותיה שפורסמו אשתקד, מרקל כתבה שאינה מקנאת שכך שהיריב הוותיק שלה יהפוך לקנצלר, ואמרה שהיא מזהה בו את "הרצון חסר התנאים להשיג כוח" ההכרחי לתפקיד. אבל בינואר, בהתבטאות פומבית נדירה, היא מתחה ביקורת על הפלרטוט שלו עם AfD. מרקל עדיין זוכה לכבוד רב מצד גרמנים רבים, כך שכדאי לשים עין על דעתה לגבי מרץ.