1. מאות נאספו (26.2.25) בכיכר החטופים לצפות בהלוויתם של שירי, אריאל וכפיר ביבס. עדותו של בנימין נתניהו נשמעת במרחק של פחות מ-100 מטר משם, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כבר הערנו שזה לא גרם לו להגיע אי-פעם לכיכר. אבל היום קרה משהו הרבה יותר מרגיז, בלשון המעטה. בקבוצת הווטסאפ של הכתבים המסקרים את המשפט עלתה יוזמה מרגשת: לצאת מהאולם ב-11:30 כדי לצפות בהספדים. כולנו הסכמנו שזה הדבר הנכון. לפני הדיון הייתה פנייה שלנו אל השופטים (בערוצים המתאימים), כדי שיקבעו מיוזמתם את ההפסקה העיקרית של היום לאותה שעה, כך שכל מי שירצה - ולא רק העיתונאים - יוכל לבוא לכיכר. נעניינו שיש לפנות אליהם במישרין. בתחילת הדיון אמר הח"מ: "יש לנו בקשה - לקבוע את ההפסקה העיקרית לשעה 11:30, כדי שמי שירצה יוכל לצאת ולחלוק כבוד למשפחת ביבס". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן השיבה, שהכל כואבים את מותם של בני המשפחה, אך לא ניתן לעשות הפסקה שעה וחצי לאחר תחילת הדיון. הסניגור עמית חדד הציע הפסקה של עשר דקות באותה שעה, ונענה בשלילה. נתניהו עצמו הציע דקת דומייה, אך גם הוא נענה בשלילה (חייבים לומר: תוך אמפתיה ברורה ובכבוד). השופטים בחרו בדרך הגרועה ביותר. הדרך הנכונה הייתה לקבוע הפסקה, נניח בשעה 12:00 (בפועל היא הייתה ב-12:30). הרי לא מדובר באירוע שגרתי, אלא ביום בו המדינה עמדה מלכת. הדרך השגויה הייתה לומר בתחילת הדיון שידוע על בקשה כזאת, אך למרבה הצער הדבר אינו אפשרי ולנמק. במקום זה, הם יצרו מצב בו בקשה כה אנושית נדחתה בפרהסיה ולפרוטוקול. כבוד זה לא הוסיף. 2. החלק הראשון של העדות עסק בהמשך פריטי הסיקור ערב בחירות 2015, ובמיוחד סביב נאומו של נתניהו בקונגרס נגד הסכם הגרעין עם אירן, במתכונת של הימים הקודמים: נתניהו מכחיש כל מעורבות בכל פנייה לוואלה, וטוען שהאתר היה מאוד עוין כלפיו. ההגנה עברה את סף 100 הפריטים מתוך 315. השופט משה בר-עם העיר: "נדמה שקו החקירה הזה קצת מיצה את עצמו. אני זוכר את מספר הישיבות [שקצב בית המשפט]. הסניגור, עמית חדד, השיב: "אני זוכר שאדוני אמר שאם יהיה צריך נקבל ארכה". בר-עם: "אם הנסיבות יצדיקו". חדד: "ייתכן שנפסיק בפריטים כאשר ראש הממשלה מפסיק להיות שר התקשורת". 3. המשך העדות נגע לסעיף שנראה בעייתי יותר מבחינת נתניהו. בתיק 4000 מואשם נתניהו לא רק בקבלת שוחד, אלא גם במרמה והפרת אמונים בטענה לניגוד עניינים ביחסיו עם שאול אלוביץ. בשימוע נטען, כי ניגוד העניינים נבע מהידידות ביניהם; בכתב האישום נטען, שהוא נובע מזיקת הסיקור. כזכור, השופטים כבר המליצו לתביעה לסגת מהאישום בשוחד (ונראה שהם צודקים), אבל לא מסעיף המרמה והפרת האמונים. תגובתו של נתניהו: לכל פוליטיקאי יש קשרים עם עיתונאים, עורכים ובעלים של אמצעי תקשורת, קשרים שהם חיוניים לדמוקרטיה. אם קובעים שקשר כזה יוצר עבירה פלילית - פוגעים בצורה מסוכנת בדמוקרטיה. חוץ מזה, הוסיף, לא היה לו "קשר שהתבטא בדפוס שיטתי ומתמשך של העברת דרישות" בתחום הסיקור, כנטען בכתב האישום. "זה היה קשר רגיל עם בעלים של אתר זניח", אמר.

ציטוט היום

"אוהלים זהים שנקנו בכסף טוב של העמותות האלה" (בנימין נתניהו על המחאה החברתית).