בשנת 2010 קיבלה טסלה 465 מיליון דולר בהלוואה ממשרד האנרגיה, ובכסף זה פיתחה וייצרה את מודל S היוקרתי ורכשה מפעל בקליפורניה. "טסלה לא הייתה שורדת בלי ההלוואה. זה היה כסף קריטי בזמן קריטי", אומר בכיר לשעבר בחברה. ההלוואה נפרעה במהירות רבה: בשנת 2013.
מאז הקמתה בשנת 2003, קיבלה טסלה הטבות במיליארדי דולרים מממשלת קליפורניה. המושל גווין ניוסום טען, כי "לא הייתה טסלה בלי הרגולטורים והרגולציה של קליפורניה". טסלה אומרת כי השקיעה במדינה 5 מיליארד דולר מאז 2016 והעסיקה למעלה מ-47,000 עובדים.
כשליש מהכנסותיה של טסלה מאז 2014, שהסתכמו ב-35 מיליארד דולר, נבעו ממכירת זכויות מדינתיות בקליפורניה. זכויות אלו ניתנות ליצרני רכב העומדים בדרישות מסוימות, כולל מכירת מכוניות בלתי מזהמות. טסלה היא המוכרת הגדולה ביותר של זכויות אלה ליצרנים שאינם עומדים בדרישות, וכך הללו נמנעים מתשלום קנסות. בלי הקרדיטים, הייתה טסלה מפסידה 700 מיליון דולר בשנת 2020; מכירתם העניקה לה את הרווח השנתי הראשון בתולדותיה – 862 מיליון דולר. מאסק אינו מבקש לבטל זכויות אלו, בניגוד להקלות המס לרוכשי רכב חשמלי.
קרוב ל-10% מהכסף הממשלתי ממנו נהנו החברות של מאסק הגיעו משמונה מדינות ובהן קליפורניה. מאז 2007 העניקו המדינות והרשויות המקומיות לחברות שלו לפחות 1.5 מיליארד דולר בהטבות מס, מענקים והחזרים, בעוד גופי ממשל ברמות שונות הוסיפו 2.1 מיליארד דולר – בעיקר לפיתוח המכוניות והסוללות של טסלה. נבאדה לבדה העניקה חבילת סיוע ב-1.3 מיליארד דולר לטסלה ופנסוניק, להקמת מפעל סוללות.
לא כל התמיכות עלו יפה, מציין הפוסט. בשנת 2014 העניקה מדינת ניו-יורק 750 מיליון דולר לחברת SolarCity של מאסק, שהבטיח להשקיע ולהביא מאות משרות בייצור לעיר בופאלו. היוזמה נכשלה, ומאסק וטסלה רכשו את החברה שנתיים לאחר מכן. ולמרות הסיוע הנדיב שקיבל מקליפורניה, העתיק מאסק ב-2021 את מרכזה של טסלה מהעיר פאלו אלטו, באומרו שאינו מרוצה מהאווירה העסקית בקליפורניה.
"SpaceX קמה במידה רבה בזכות נאסא"
חברת הטילים של מאסק קיבלה דחיפה מוקדמת מלקוח גדול: משרד ההגנה. לאחר שהקים אותה ב-2002, פיתח מאסק קשרים קרובים עם נאסא והפנטגון. החברה הגישה תביעות וניהלה שדלנות נמרצת כדי להשיג גישה לתוכניות חלל ממשלתיות שהיו בשליטה בלעדית של ענקים כמו לוקהיד-מרטין ובואינג.
למרות שהיא הוקמה ב-100 מיליון דולר מכספו של מאסק, החברה נהנתה מייעוץ וכסף ממשלתיים זמן רב לפני ששיגרה משהו לחלל. הפנטגון החל לשלם ל-SpaceX כבר ב-2003 ולאחר מכן רכש את שיגור הבכורה של הטיל הראשון שלה, "פלקון 1", אשר נכשל במארס 2006, ומימן שיגורים נוספים. ב-2006 שילמה לה נאסא 268 מיליון דולר כחלק מתוכנית להעביר ציוד לתחנת החלל הבינלאומית. לאחר השיגור המוצלח של ה"פלקון 1" ב-2008, נחתם ביניהן הסכם ב-1.6 מיליארד דולר.
כאשר החלה SpaceX לפתח את הטיל "פלקון 9", השתתפה נאסא במימון הפרויקט במאות מיליוני דולרים. הכסף המשיך לזרום למרות שהחברה החמיצה תאריכי יעד בפערים של עד שנתיים. המימון סייע לה להשלים את הקמת התשתיות, ולשגר טילים עבור נאסא ולקוחות אחרים. "פלקון 9" הפך לאבן דרך בעסקיה של SpaceX, עם שיגורים פעם בשלושה ימים. הטילים נושאים לוויני ריגול, לווינים מסחריים ולווינים קטנים לרשת התקשורת "סטארלינק" של מאסק, שהיא כיום חלק הארי בהכנסותיה.
SpaceX עושה שימוש חוזר בטילים שלה, וכך ביכולתה לגבות תשלום נמוך בהרבה לכל שיגור – מה שמניב תועלת לפנטגון ולנאסא. נשיאת החברה, גוויין שוטוול, אישרה בנובמבר שעבר שהיא קיבלה מיליארדי דולרים מהממשל. "הרווחנו את זה ביושר", אמרה. "זה לא רע לשרת את ממשלת ארה"ב ביכולות ומוצרים נהדרים".
לאורך הזמן פחתה תלותה של SpaceX בעסקיה עם הממשל, בשל הזינוק במספר המנויים לשירותי "סטארלינק": הכנסות אלו מוערכות ב-9.3 מיליארד דולר ב-2024 לבדה. אבל השיגורים הרבים שלה מקשים להעריך את היקף הכנסותיה מהשירותים המסווגים לממשל. ב-2013 אמרה שוטוול, כי החברה קמה במידה רבה בזכות סיועה של נאסא.