כאשר הכדורגלן הדרום-קוריאני סון ג'ון-הו חתם במועדון סיני, היה זה איתות על רצונה של המדינה לשלוט בספורט הפופולרי ביותר בעולם. אבל כאשר המשטרה עצרה אותו שנתיים לאחר מכן בטענה לשוחד והטיית משחקים, הוא הפך לסמל מסוג אחר: היעילות חסרת הרחמים של השיטה המשפטית הסינית – כותב ניו-יורק טיימס.
סון טען לחפותו וביקש להיוועץ בעורך דין, אך חוקריו אמרו לו באמצעות מתורגמן שאין צורך. המשטרה איימה לעצור את אשתו ושאלה כיצד ילדיהם יסתדרו אם שני ההורים ייכלאו. לאחר מספר חודשים הוצעה לו עסקת טיעון מקלה: עונש קל תמורת הודאה. הוא הסכים. מאוחר יותר התחרט סון וטען שחתם תחת לחץ.
מומחים טוענים, כי בסין משמשות עסקות הטיעון המקלות כדי לפגוע בזכויות הנאשמים במערכת משפטית המוטה נגדם ממילא. בתי המשפט והמשטרה כפופים למפלגה הקומוניסטית ושיעור ההרשעות הוא למעלה מ-99%. אבל המפלגה ניסתה ליצור בשנים האחרונות מערכת ראויה יותר, כולל הסדרי הטיעון. הללו מאפשרים לזרז את ההליכים, אך התוצאה היא פחות הוגנות שכן התביעה יכולה לקבוע מי ייענש וכמה.
בשנים האחרונות מנהל שי ג'ינפינג מסע נגד השחיתות, והסדרי הטיעון הפכו לכלי חיוני בידי התביעה נגד פקידים, קצינים, אנשי פיננסים וספורטאים. "הכלי מופעל בצורה מטרידה", אומר פו ז'יקיאנג, לשעבר עורך דין בתחום זכויות האדם. בחקירות נעשה שימוש באיומים ומניעת שינה, ואיש אינו מפקח על ההליך".
מעצרו של סון בשנת 2023 היה חלק ממסע נרחב נגד שחיתות בכדורגל, בו נעצרו בכירים רבים, כולל מי שהיה נשיא ההתאחדות לכדורגל שנדון למאסר עולם על קבלת שוחד. הרשויות טענו, כי חקירה בת שנתיים העלתה הטיות של 120 משחקים בין 41 קבוצות. סון היה בן 43 השחקנים והפקידים שהורחקו מהענף לכל ימי חייהם.
סיפורו של סון מלמד כיצד חשודים נלחצים לחתום על הסדרי טיעון, מציין הטיימס, וגם כיצד התובעים משתמשים בהם כדי ליצור תיקים גדולים יותר נגד מעורבים אחרים. לדברי סון, הוא חשב שהמסמך בסינית עליו חתם הוא הודאה בכך שקיבל תשלום חוקי בסך 28,000 דולר מחברו לקבוצה, ג'ין ג'ינגאדו.
סון נכלא במשך קרוב לשנה בתא אחד עם 20 איש נוספים בעיר שניאנג, בלא שיידע מתי ישוחרר. רק במארס שעבר, לאחר שחתם על ההסדר, הורשה לשוב לארצו. ג'ין הודה מאוחר יותר בהטיית משחקים והמסמך עליו חתם סון שימש כראיה נגדו, בטענה שהתשלום היה חלק מהקנוניה.