המלחמה נגד רוסיה הפכה את אוקראינה למובילה עולמית בטכנולוגיית כטב"מים, אך היא עדיין תלויה במידה רבה באספקת נשק מערבי ובמיוחד בסיוע אמריקני. אין פלא שאוקראינה חוששת עד מאוד שמא השעיית הסיוע (4.3.25) תהפוך לקבועה – מדווח אקונומיסט. הרכיבים החיוניים ביותר בסיוע האמריקני הוא מערכות נשק, היכולת לתקן ולהחליף אותן, טילי הנ"מ המגנים על ערי אוקראינה, מערכת הלווינים "סטארלינק" (בשליטת אילון מאסק) שהיא עמוד השדרה של התקשורת הצבאית ואולי החשוב מכל – מידע מודיעיני. בשלהי 2023 הורה טראמפ לרפובליקנים בקונגרס לעכב את חבילת הסיוע הבאה, היא נתקעה לחצי שנה והאוקראינים מצאו את עצמם בחיסרון של 1:10 בפגזים עם תוצאות הרסניות. אוקראינה יכולה להחליף חלק משמעותי מכוח האש הארטילרי בכטב"מים מתוצרתה, וכל הנחוץ הוא המימון; היצרנים המקומיים מייצרים פחות מיכולתם. הכטב"מים הוכיחו את עצמם בשדה הקרב ולעיתים קרובות יותר יעילים מאשר ארטילריה ובמחיר נמוך בהרבה. אבל עדיין יש צורך בארטילריה, והקנים שמייצרת אוקראינה יהיו חסרי תועלת ללא פגזים. אובדן נגמ"שי ה"בראדלי" האמריקניים יהיה חמור באותה מידה. בלא טילים מונחים, יהיה לרוסיה יתרון בקווי החזית. זרימת התחמושת חשובה פחות מאשר רכיבים אחרים בסיוע, ממשיך אקונומיסט. רק ארה"ב מסוגלת לייצר מערכות מתקדמות כמו טילי ה"פטריוט" ליירוט טילים רוסיים. תיאורטית, לצרפת ואיטליה יש מערכת דומה, אם יוכלו לייצר אותה בכמויות – אבל בפועל יכולותיה פחותות משל ה"פטריוט". ארה"ב עשויה לאפשר ליפן לייצר "פטריוט", אבל זה עדיין לא קרה וזה לא יהיה בכמויות ניכרות, וכל מכירה שלהם תצריך אישור אמריקני. אין תחליף גם חשימוש ב"סטארלינק", אותו מממנת פולין אך נשלט בידי אמריקנים. לא ברור האם השעיית הסיוע כוללת גם מערכת זו, אך אוקראינה כבר התנסתה באפיזודות בהן המערכת לא פעלה. בקרבות במחוז קורסק שברוסיה, היא השתמשה בתקשורת סלולרית ובכטב"מים כאמצעי תקשורת חילופי. היא מכינה כעת מערכת שתוכל להחליף את "סטארלינק", אך המעבר יהיה קשה ויטול ממנה את אחד מיתרונותיה הבולטים על פני רוסיה. המודיעין האמריקני הוא החיוני ביותר והוא מסופק באמצעות נאט"ו. הוא מאפשר לצבא האוקראיני לזהות מטוסים רוסיים שבדרך להפצצה, כוחות רוסיים המתארגנים למתקפה, זרימת נשק מאירן וקוריאה הצפונית ואת מרכזי ההתארגנות והלוגיסטיקה של רוסיה. הוא מאפשר לאוקראינה לכוון בזמן אמת טילים וכטב"מים להתקפות בשטח רוסיה. פיקוד אירופה של הצבא האמריקני משתמש בבינה מלאכותית כדי לסנן את המידע המתקבל מלווינים, מודיעין אלקטרוני ומקורות אחרים. אירופה תוכל לספק מודיעין דומה, אך לא באותה איכות. למרות אותות האזעקה, בקייב מסרבים לספק תחזיות אפוקליפטיות, מדווח אקונומיסט. ראשית, אין החלטה סופית ורוחבית מצד וושינגטון. ייצור הנשק במדינות מפתח פוליטיות עשוי להקשות על טראמפ לעצור לחלוטין את הסיוע. שנית, האוקראינים סבורים שהם מצליחים לייצב את החזית, בעקבות מתקפות מוצלחות על מרכזי לוגיסטיקה ודלק בעומק רוסיה. ביצועיו של הצבא השתפרו מאז מינויו של מיכאיל דראפאטי למפקד בשטח. מבחינתה של התעשיה הביטחונית האוקראינית, המכה הפסיכולוגית עלולה להיות קשה כמו זו החומרית. התחושה תהיה של בגידה, במיוחד לאלו המעורבים בפרויקטים מתקדמים המצריכים שיתוף פעולה. במקביל, גם המערב ייפגע: ארה"ב בוחנת באוקראינה את יכולותיה בזמן אמת.